סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים?

אני יודעת שמה שאני כותבת כאן לא פשוט לקריאה, אבל מאחר שהכול פוליטי – גם קורות הרחם הנשי – אני מרגישה מחויבות לדבר על כך ולחשוף זאת בציבור • קול העוני – טור חדש
ריקי כהן בנלולוריקי כהן בנלולו

פעילה פוליטית בתנועת הלא נחמדות-לא נחמדים, ממובילות המאבק לדיור ציבורי

"סליחה על השאלה, אבל למה עשית חמישה ילדים?" כך שאלה אותי אישה אחת בעודי מארגנת את חפציי לאחר הרצאה שהעברתי במסגרת יום המאבק באלימות נגד נשים באחד המתנ"סים ברחבי הארץ. אינטימית ככל שתהיה, זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאלת כשאני מדברת בפני קהל על עוני ואלימות במשפחה.

אקדים ואסייג, טבעו של הטבע האנושי להתרבות, הזכות להולדה ולהעמדת צאצאים שרירה וקיימת לכל שכבות האוכלוסייה, ולא רק למי שביטחון כלכלי נצחי מצוי בכיסו. וטוב שכך. כדאי להזכיר גם, שמדינת ישראל היא בראש רשימת מעודדות הילודה בעולם המערבי, והסיבות לכך פוליטיות, לאומיות וגם כלכליות. הי, מי מאיתנו לא שמע ולו פעם את צמד המילים "האיום הדמוגרפי"? באותה נשימה אציין שכמעט אף אחד לא חסין מקריסה כלכלית. שהרי גירושים, פיטורים, מחלה, תאונה ושאר אסונות שמתרחשים מעת לעת יכולים להביא כל אחד למצב של עוני, ולאף אחד אין תעודת ביטוח המגנה מפני הקריסה. ביתר שאת, בהעדר רשת סוציאלית התומכת במצבי משבר, הנפילה אל העוני כמעט ודאית. היציאה ממנו ודאית הרבה פחות.

לאחר שהסכמנו לגבי הזכות ללדת ילדים גם אם אינך עשירה, אפשר לעבור לסוגיה המורכבת של זכות האישה על גופה. השאלה האם להפיל או לשמור את העובר נתונה בוויכוח פוליטי בקנה מידה בינלאומי וארוך שנים. אפשר אולי להודות על מזלנו הרב שבמדינת ישראל – בניגוד למדינות לא מעטות בארצות הברית, למשל – מתאפשר לנשים לעבור הפסקות הריון, כמובן בכפוף לאישורה של הוועדה להפסקת הריון.

הפסקת הריון היא דבר אחד, אבל מה עם קשירת חצוצרות? כשהייתי אישה צעירה נשואה בשנות העשרים המוקדמות, חייתי תחת אלימות ובעוני קשה. מצאתי את עצמי מתחננת לבצע הליך של קשירת חצוצרות, אך פניותיי אל רופא הנשים שלי העלו תשובה אחת: את צעירה מדי, קשירת חצוצרות היא הליך המתבצע לנשים מעל גיל ל-35 וגם אז באישור של פסיכיאטר.

כל מה שעברתי אחר כך היה לפני גיל 30. אמצעי מניעה אחרים לא באו בחשבון בשבילי מבחינה בריאותית, ובהיותי נשואה לגבר אלים – שיתוף פעולה מצידו במניעת הריון היה דבר בלתי אפשרי. השתלם לו שאני מטופלת בתינוקות קטנים כל הזמן, מה שהשאיר אותי לאורך זמן תלויה בו ועוד יותר חסרת יכולת לקום ולהיחלץ ממעגל האלימות.

מדינת ישראל היא בראש רשימת מעודדות הילודה בעולם המערבי, והסיבות לכך  פוליטיות, לאומיות וגם כלכליות

לאורך שנים מצאתי את עצמי מגיעה לבתי החולים לצורך ביצוע הפסקות הריון חוזרות ונשנות, אבל הליך של קשירת חצוצרות לא אושר לי. כדי לצלוח את הוועדות להפסקת הריון כאישה נשואה, נדרש ממני בזמנו להביא אישורים מפסיכיאטר המעידים על חוסר כשירות נפשית לשאת את ההריון. את הטלפון לפסיכיאטר קיבלתי מהאחות בבית החולים, וכך תמורת 300 ₪ קיבלתי מכתב שיספק לי את האישור המיוחל. החלופה האחרת הייתה לשקר ולספר להם שאני בוגדת במי שהיה אז בעלי, רק כדי לקבל אישור לבצע עוד גרידה.

ריבוי של גרידות הביא להיחלשות צוואר הרחם שלי, מה שגרם להריונות נוספים להסתיים בעצמם, בחודשים או בשבועות מוקדמים מאוד. את קשירת החצוצרות קיבלתי בסופו של דבר אחרי שנים ארוכות, כשהגעתי למצב מסכן חיים לאחר שעברתי לידה שקטה בניתוח קיסרי. אני יודעת שמה שאני כותבת כאן לא פשוט לקריאה, אבל מאחר שהכול פוליטי – גם קורות הרחם הנשי – אני מרגישה מחויבות לדבר על כך ולחשוף זאת בציבור.

"הרחם שלי, החוקים שלי" – שלט בצעדת מחאה של נשים בוושינגטון, 15.11.2016. צילום: CC BY-SA 2.0 Lorie Shaull

חלפו שנים ארוכות מאז, ואני עדיין תוהה מדוע המערכת לא נעתרה לבקשותיי והעדיפה אותי ולדנית. האם העובדה שלידות שוות הרבה כסף לבתי החולים? בכל אופן, ממה שהצלחתי לברר, גיליתי שקשירת חצוצרות – שאינה נמצאת בסל הבריאות, וכאמור חלה עליה הגבלת גיל – מוצעת רק לנשים שעוברות ניתוחים קיסריים שעולים הרבה יותר למערכת הבריאות. אולי כשכבר לא משתלם למערכת להחזיק הריונות מסוכנים ולידות יקרות, היא מציעה לנשים לעבור קשירת חצוצרות. אחרות שמעוניינות לעבור את הפרוצדורה יכולות, כמובן, לעשות זאת באופן פרטי תמורת אלפי שקלים.

לפני שבועיים פנתה אליי אישה הנמצאת בעוני מאוד קשה, לאחר שנקלעה לחובות גדולים. היא שיתפה אותי במצבה ואף מבלי ששאלתי היא סיפרה לי שיש לה ארבעה ילדים קטנים שאין לה איך להאכיל, ושהחזרי החובות מאוד גדולים והיא לא עומדת במעמסה. היא סיפרה לי בגילוי לב שביקשה מהרופא שלה לעשות קשירת חצוצרות. הרופא אמנם נתן לה הפנייה אך אין לה כיצד לשלם בעבור הפרוצדורה. "אני נגד הפלות," היא אמרה לי, "ואני יודעת שאם אכנס להריון שוב, אלד את הילד למרות המצב הזה שבו אני חיה".

הולדה וילודה הם נושאים רגישים. אין זה באמת מעניינו של אף אחד למה משפחה או אישה כזאת או אחרת, בוחרת להביא ילדים לעולם. זכות ההולדה שמורה לכל המעמדות בחברה וטוב שכך, אני כותבת את הטור הזה כדי לספק נקודת ראות שאולי לא חשבתם עליה קודם: כשאתם באים לשפוט נשים שחיות בעוני על הרגלי הילודה שלהן, אולי כדאי במקביל לבקר את מערכת הבריאות על המדיניות שלה בהקשרים האלה. לדאוג שקשירת חצוצרות תיכנס לסל הבריאות, למשל, ובאופן כללי לאפשר גם לנשים עניות המעוניינות בכך לקחת שליטה על הרחם שלהן.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.