פרשת ילדי תימן: נקשיב לכם, אבל בתנאים שלנו

מערכת המשפט יוצרת פער בלתי נסבל בין חוק לצדק, ומעוניינת למסגר את חטיפות הילדים כסדרה של מקרים בודדים, ולא כעוולה המונית פרי יד מכוונת. המאבק מגיע מחר לבית המשפט העליון
רפי שובלי

ד"ר רפי שובלי שותף לקמפיין המחאה בנושא חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן למעלה מעשרים שנה וחבר הנהלת פורום אחי

המחאה לגילוי האמת ולהכרה בה מצד החברה הישראלית ומדינת ישראל, בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן, קיבלה רובד נוסף בשנים האחרונות: הפעילות בתחום המשפטי. עורכי דין מטעם "פורום אחי" והמשפחות הנפגעות הגישו תביעות שונות נגד המדינה וגופים רלוונטיים אחרים, ואילו המערכת הפוליטית באמצעותה של ח"כ נורית קורן הפעילה עלינו את כל מנופי הלחץ האפשריים כדי להימנע מלהגיש או לבטל את התביעות הללו. רק לאחר הגשת קבוצת התביעות הראשונה פנה ראש הממשלה לארגוני המחאה של החברה האזרחית כדי לנהל משא ומתן על הכרה ממלכתית, בתנאי שח"כ קורן תנהל את המשא ומתן.

קורן ניהלה את המשא ומתן בנוכלות המאפיינת משא ומתן פוליטי. כך לדוגמא, לנציגי ראש הממשלה הוצגו עמדות "בשמנו" שאיננו מסכימים להם. במהרה התברר כי מטרת המשא ומתן היא להשתיק את המחאה בנושא לתמיד ובהסכמתנו, ובמיוחד ביטול התביעות ויצירת מסלול של תבחיני פיצוי הדומה לזה של מוקרני הגזזת. ראש הסגל במשרד ראש הממשלה אמר לנו מפורשות: "אנו רוצים הכרה ללא השלכות משפטיות", ועמד על כך שנתוני היסוד הם החומר שאספו ועדות החקירה ומסקנותיהן. לו היו ועדות החקירה כל כך מוצלחות, לא היינו כמובן נדרשים להמשך המחאה ולמו"מ על ההכרה.

פרקליטים מטעם המדינה בדיונים משפטיים שונים בתביעות שהגשנו נהגו לציין בפני השופט כי הנושא אינו צריך להידון בפני בתי המשפט, מכיוון שזהו נושא פוליטי ומתנהל משא ומתן בעניינו. ההכרה שהוצעה מטעם המדינה לא כללה הכרה בעוול שנגרם למשפחות, אלא לחלופין הוצע לנו ע"י נציגי ראש הממשלה וח"כ קורן שהממשלה תביע צער על סבל המשפחות – בלי לציין את הסיבה לכך. מו"מ זה התפוצץ כאשר ארגוני המחאה הציגו מסמך הכרה מטעמם שהמדינה סירבה לקבל.

הפרקליטות בוחרת לסמן את המשפחות כבעיה אותה צריך לפטור על ידי סילוק התביעות על הסף

אסטרטגיית ההגנה המרכזית של המדינה בתביעות שהגשנו היא טענת ההתיישנות. טענה זו מקוממת, מכיוון שאין מדובר בעניין משפטי רגיל אלא בהתדיינות מטעם קבוצה גדולה של אזרחים וקהילות מול המדינה בנושא הנכלל בהגדרה "עוולה המונית". לא סביר לא צודק וגם אין שום מחויבות, בחוק או בהנחיות פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, מצד המדינה, לטעון להתיישנות התביעות הללו. הפרקליטות בוחרת לסמן את המשפחות כבעיה אותה צריך לפטור ע"י סילוק התביעות על הסף. אם זה יקרה, לא יינתן למשפחות יומם בבית המשפט, זכות בסיסית של כל אזרח במדינת חוק.

תביעה אזרחית שהוגשה בשנה האחרונה על ידי 11 משפחות, עוסקת בקבוצת המשפחות אשר פנו לוועדות החקירה השונות וקיבלו תשובה שהתינוק נעדר ואין איש יודע מה קרה לו בזמן שהיה באחריות המדינה. לפי דו"ח ועדת החקירה הממלכתית היו 69 מקרים כאלה. מאוחר יותר, התבשרנו ממשרד המשפטים כי מדובר בכ-80 מקרים. 11 משפחות כאמור תבעו את מדינת ישראל. בתחילת הדרך היו איתנו שש אמהות של הילדים בהם מדובר, בנות למעלה מתשעים ועתה, לפני כחודשיים עם פטירתה של שמעה גברא, נותרנו עם חמש. המשפחות הגישו תביעה מאוחדת על נזקי גוף לבית המשפט המחוזי, אשר מבטאת כל מקרה ומקרה אבל גם עוסקת בתופעה הסדרתית הקושרת בין המקרים. המחוזי נעתר לבקשת הפרקליטות לפצל את התביעה ל-11 תביעות נפרדות ולהגדירה כתביעת נזיקין רגילה במקום תביעת נזקי גוף. על ההחלטה הזו מערערות המשפחות לבית המשפט העליון, והערעור יישמע מחר, ביום שני, תשעה בדצמבר.

מטרת פיצול התביעה היא מאבק על הגדרת הנושא: האם מדובר בתופעה סדרתית היכולה להיות מוגדרת כעוולה המונית או בסדרת מקרים בודדים, ספק טעויות (80 טעויות!), שאין קשר ביניהם. שינוי סוג התביעה מיועד להגדלת סכום האגרה באופן שיקשה על המשפחות להגיש את תביעותיהן הנפרדת. באמצעות החלטה זו של המחוזי מבקשת הפרקליטות למעשה להכתיב למשפחות מה ייכתב בכתב התביעה. יש כאן פגיעה קשה בזכות לנגישות לערכאות המשפטיות המאפיינת כל מדינה הרוצה לקרוא לעצמה מדינת חוק. מטרה נוספת היא ליצור כמה שיותר עיכובים וסחבת עד שיתר חמש האמהות ימותו ואולי אף ילדיהם שגם הם מבוגרים מאוד וכך, אולי, לעקר את התביעות מתוכן.

החלטת המחוזי מבטאת מגמה אשר חורגת מתחום המשפט. בשנים האחרונות יש נטייה להודות בהדרה של ההיסטוריה והתרבות של יהודי המזרח ושל היבטים שונים במפגש בינם לבין התנועה הציונית ומדינת ישראל. ובמסגרת "תיקון" ה"בעיה" נותנים מקום לנושאים אלו, אבל אחרי שהם עוברים עיקור מכל היבט פוליטי או ביקורתי משמעותי. תכני יום היציאה והגירוש והעיסוק הציבורי והתקשורתי במעברות הם דוגמאות מצוינות לכך. המחוזי בעצם אומר לנו: נשמע אתכם וניתן לכם את יומכם בבית המשפט, אבל רק כסדרה של מקרים בודדים המשקפים טעויות של פקידי עלייה כאלה ואחרים אבל לא כ"עוולה המונית" ולא כ"פרשה".

מדיניות הפרקליטות יוצרת במישרין פער בלתי נסבל בין חוק לצדק. לכן, טוב יעשה בית המשפט העליון אם יקבל את ערעור המשפחות באמצעות באי כוחם.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. י"צ, ר"ג

    ד"ר שובלי,
    אף אם יש לך מחלוקת עם חכ"ל נורית קורן על דרך הפעולה, אין סבה הגיונית לשפוך את התינוק עם המים. הזלזול והשימוש בהכפשות ומלים זולות משחקים לידי הפקידות שמנסה למסמס את התופעה של חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן, בבחינת הפרד ומשול.
    חכ"ל נורית קורן העלתה את הפרשה על סדר היום ולתודעת הצבור, תבוא על הברכה בשל כך ונכיר לה טובה. אני קורא לד"ר שובלי וסיעתו להניח למריבות פנימיות ולשבת עם חכ"ל נורית קורן כדי לגבש דרך פעולה מוסכמת.
    כוחנו באחדותנו.