הסיפור על בית הכנסת ע"ש רבי דוד אבוחצירא

במלאת מאה שנים למותו של רבי דוד אבוחצירא, יתקיימו אירועים בבית הכנסת שנשא את שמו ברחוב עומר אל-כתאב 13 שבוואדי סאליב – אחד המבנים היחידים ששרדו במרכז השכונה לאחר המרד
מיכאל וקנין

במרכז ואדי סאליב יש היום אמפי ירוק עם עצי דקל, כאן היה הלב של השכונה. כל הבתים שהרכיבו את הקסבה הצפופה שהיתה כאן, נהרסו ונמחקו מלבד אחד, מבנה עות׳מאני עתיק ויפה. מדוע דווקא אותו השאירו, זה מה ששואלים את עצמם המבקרים במקום – אולי בשל יופיו, אם כי צילומים ישנים מראים שאין הוא שונה מהותית מהמבנים שהיו סביבו. גם אותי המבנה סיקרן ונשארתי בערפל עד שפגשתי את חוקר בתי הכנסת יחיאל ממן, שסיפר לי שכאן היה בית הכנסת על שם רבי דוד אבוחצירא זצ"ל.

'סמלי הדבר', אמר לי יחיאל, 'כי עצי הדקל שניטעו סביב לבית הכנסת מזכירים את אזור תאפילאלת שמשופע במעל 70 זנים של דקלים'. בתאפילאלת שבמזרח מרוקו, בקצה הסהרה, חי ופעל רבי דוד אבוחצירא, ראש הישיבה ומנהיג הקהילה היהודית במחוז בראשית המאה העשרים.

ב-1919 פרץ במרוקו מרד נגד הצרפתים. מולאי מוחמד אל-קסאם, מנהיג המרד, מאשים את יהודי מחוז תאפילאלת בשיתוף פעולה עם הצרפתים וגוזר עליהם מוות. הוא לא קבע תאריך לביצוע גזר הדין, אך בשבת י"ד בכסלו תר"פ לבש רבי דוד שחורים, בישר לאנשי הקהילה שהוא התפלל למענם וביקש מהקב"ה שרק הוא ימות במקומם. כשאספו החיילים את בני הקהילה, שכנעו אותו יועציו של מולאי מוחמד כי עדיף להשאיר את היהודים בחיים כדי לגבות מהם מיסים והמליצו להרוג רק את מנהיג הקהילה. מולאי מוחמד ציווה לקחת את רבי דוד ושניים מעשירי העיר, רבי יצחק בן שמחון ובנו דוד, להעמידם מול לוע של תותח ולירות בהם. כמו כן, אסר מולאי מוחמד על היהודים להתאבל על מותו של רבי דוד.

בסוף שנות הארבעים וראשית שנות החמישים, אזור ואדי סאליב שהתרוקן מיושביו הערבים בעקבות המלחמה, התמלא ביוצאי מרוקו, חלקם חיילים משוחררים, חלקם ברחו ממעברות ועיירות ספר. בסוף שנות החמישים גרו בוואדי מעל לעשרים אלף איש שהתפללו במעל לשישים בתי כנסת שהיו ממוינים על פי עיר המוצא. ליוצאי מקנס למשל היו שלושה בתי כנסת, ליוצאי רבאט אחד, ליוצאי מרקש שלושה. היו גם בתי כנסת אשכנזים, כורדים, סלוניקאים, סורים ועוד, וארבעה ליוצאי מחוז תאפילאלת. יוצאי העיר ריסאני שבתאפילאלת הקימו את בית הכנסת על שם רבי דוד אבוחצירא ברחוב עומר אל-כתאב 13, ובראשו עמד, החזן, הפייטן, הסופר ובעל הקורא האגדי רבי מסעוד שמול זצ"ל ולצדו אחיו, רבי שמעון שמול זצ"ל, שהנהיגו את בית הכנסת ביד רמה. רבי ישראל אבוחצירא, הבאבא סאלי זצ"ל, נהג להתפלל במקום שקרוי על שם אחיו בבואו לחיפה.

לאחר המרד בוואדי פתח הממסד החיפאי בפעולת מחיקה נמרצת. תושבים פונו לשכונות הפריפריה והבתים נאטמו ונהרסו. מחיקה יסודית במיוחד בוצעה במרכז הוואדי סביב רחוב עומר אל-כתאב, שבו שכן בית הכנסת. כל הבתים סביבו פונו ונאטמו, רבים מהמתפללים עזבו לאזור רחוב אבן גבירול והוחלט להעביר את בית הכנסת קרוב אליהם. בכ"ה בטבת תשל"ג 30 בדצמבר 1972, שבת פרשת שמות, מיד לאחר מוצאי השבת פינו המתפללים בהנהגת הגבאי אברהם עזריאל (אזרואל), את תכולת בית הכנסת בכמה נגלות עם טנדר שהעמיד לרשותם אחד המתפללים. המבנה ננעל ומאז עומד בשיממונו.

בית הכנסת על שם רבי דוד אבוחצירא ברחוב עומר אל-כתאב 13

לאורך שנות השבעים ותחילת השמונים פונה הוואדי, הבתים סביב בית הכנסת נהרסו ורק הוא נותר על תלו. מעניין שדווקא המבנה הזה שרד, אמרתי לאלי פדידה, מוותיקי הוואדי ומייסד קבוצת הפייסבוק 'גם אני גדלתי בסטנטון'. יש על זה סיפורים, גילה לי אלי, אבל לא הרחיב; הייתי צריך להסתובב בוואדי ולשמוע בעצמי את האנשים שראו איך הדחפור שמגיע להרוס את המבנה שובק חיים. 'הלך לו המנוע, במו עיני ראיתי', סיפר לי מישהו בשוק הפשפשים. בבית הכנסת אור ישראל פגשתי במאיר בוזגלו שחקר את הפרטים: 'כבר המודד שנשלח למדוד את השטח לא הצליח לעבוד, אחז בו שיתוק', סיפר לי בדרמטיות אופיינית. מאיר השתתף בזמנו בצילומי סרטו של זאב רווח "אדון ליאון", שצולם בוואדי, וסיפור רודף סיפור אצלו. 'אף אחד לא הסכים להתעסק עם המבנה הזה', סיכם.

יחיאל ממן התפלל בבית הכנסת כילד. הוא היה בן עשר כשעזר להעביר סידורים ותשמישי קדושה באותה מוצאי שבת בה פונה בית הכנסת. כיום הוא חוקר ומתעד את סיפורם של עשרות בתי הכנסת בוואדי סאליב. סיפורם המרתק השזור גם באירועי המרד הוצג במסגרת התערוכה 'מחיקה מול זיכרון' שאצרתי בגלריה הפירמידה. כעת התערוכה על בתי הכנסת בוואדי סאליב עומדת להיות מוצגת שוב במבואה של בית הכנסת מהאחרונים שנותרו פעילים במרכז הוואדי, בית הכנסת אור ישראל.

השקת התערוכה – הכוללת מפה מפורטת של בתי הכנסת, צילומי ארכיון וצילומים אמנותיים של אביב יצחקי, יחיאל ממן ורחל איפרגן – היא רק חלק מהאירוע לציון יום ההילולה של רבי דוד אבוחצירא במלאת מאה שנים למותו. בשעה 16:00 מארגנים ותיקי הוואדי תפילת מנחה סמוך למבנה העתיק של בית הכנסת על שם דוד אבוחצירא. יהיו שם נינו של הצדיק, הרב דוד אבוחצירא שליט"א – רבה של שכונת רמת אלמוגי ובני משפחתו, החוקר יחיאל ממן שאביו ומשפחתו התפללו במקום, השחקן דוד שמול – בנו של החזן האגדי מסעוד שמול ומשפחת שמול הענפה, מאיר בוזגלו, אליהו תורג'מן ועוד. אחר כך נלך אל המבואה של אור ישראל, שם יתקיים ערב של סיפורים בהנחייתו של אלי פדידה, עם פיוטים מתוך 'יגל יעקב' – ספר הפיוטים של בני מחוז תאפילאלת שזוכה בשנים האחרונות לעדנה. יהיו שם רבים מתושבי סטנטון והסביבה לדורותיהם וכן מצאצאי קהילת תאפילאלת, שיודעים את הניגונים ומכירים את המסורת המיוחדת של האיזור הזה, נכדים ונינים של האנשים שהיו שם בדיוק לפני מאה שנה בדרום מזרח מרוקו, כשהוציאו את רבי דוד אבוחצירא להורג.

זה קורה היום, חמישי 12.12, בשעה ב16:00 נפגשים בעומר אל-כתאב 13, חיפה, מחוץ למבנה של בית הכנסת ע"ש דוד אבוחצירא לתפילת מנחה. ערב ההילולה ופתיחת התערוכה ב17:00 בבית הכנסת אור ישראל, קיבוץ גלויות 28 חיפה, במרחק של הליכה קצרה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שמוליק בלמס

    אשרך ואשרי כל החוקרים והמתעדים.
    אכן קהילה נפלאה יצאה מאזור תאפילאלת.
    חבל שלא אוכל להגיע