תחקיר "המקור": עוד ניסיון לחפות על גזענות הממסד

המציאות לא מפריעה לרביב דרוקר ו"המקור" לקבוע שפרשת ילדי תימן היא כבר קונצנזוס ושאין צורך לאתגר את הממסד על כשליו. נותר רק לבחון את "מקרי הדגל", סטנדרט מומצא על ידי תוכנית התחקירים לבחינת האמת שאשכנזים ישמחו לשמוע
תום מהגרתום מהגר

פעיל בעמותת עמר"ם לקידום תרבות וזהות מזרחית

תחקיר "המקור" (ערוץ 13) של רביב דרוקר ואיתי רום על פרשת חטיפתם של ילדי תימן, מזרח ובלקן הוא שיעור על יחסי כוח בין קהילה מודרת לבין אליטות, במקרה הזה תקשורתיות. אפשר ללמוד באמצעותו למי יש את זמן המסך, בפריים טיים, לומר לציבור איך להבין ולחקור את הפרשה? מי קובע את סדר היום הציבורי? התשובה, במקרה של "המקור", היא: לאשכנזים. הם יגידו לנו איך לדבר על ההיסטוריה של מזרחים/ות בארץ, בעיקר יוצאי/ות תימן בהקשר הזה.

כך, רביב דרוקר מכריז שפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן היא היום כבר קונצנזוס בחברה הישראלית. אולם מנקודת מבטן של המשפחות והארגונים הנאבקים לצדק בפרשה, זו קביעה מופרכת לגמרי. בשנים האחרונות התקיימו הפגנות בדרישה מהמדינה להכרה ותשובות, אבל אין קול ואין עונה; בתי המשפט ממשיכים לנקוט בסחבת מול בקשות שונות של המשפחות לגילויים נוספים ופיצויים; ממשלת ישראל יזמה מו"מ עם הפעילים/ות אשר התמסמס בעקבות אי-רצונה לקחת אחריות; וגם פניות לבית הנשיא לא הולידו אמירה רצינית. מה יש ל"מקור" לומר התנהלות המדינה בהקשר הזה? על המחדלים והמריחות? עזבו את דרוקר מזוטות. הוא קבע בשבילנו שאנחנו כבר קונצנזוס. ויש לו את הבמה, פריים טיים בערוץ 2, בשביל להסביר לנו את זה.

באופן דומה, "המקור" החליטו כי ישנם "מקרי דגל" אשר לפיהם ייחרץ הדין – האם יש דברים בגו. גם כאן, מדובר במסגור שזר למאבק מבחינת טענותיו העקביות. פרויקט הדגל של עמותת עמר"ם הוא ארכיון עדויות של משפחות אשר ילדיהן נלקחו מהן על ידי מוסדות המדינה ולא הושבו אליהן. ההסברים מה עלה בגורלם של הילדים מעולם לא הניחו את הדעת ולא נתנו מזור לכאב המשפחות. מכאן באה הדרישה להכרה של המדינה בעוול שנעשה למשפחות, כקהילה ולא כיחידים. כבר אמרנו בעבר- המשפחות נושאות איתן את האמת. זו נקודת ההנחה של המאבק אשר צבר תאוצה בשנים האחרונות. מה "המקור" עשה בנדון? שוב, החליט בשבילנו מהם הדגלים של הפרשה, כמובן כדי לשרת את המטרה שסומנה על ידם מראש.

מתוך "המקור" (צילומסך ערוץ 13). דרוקר החליט בשבילנו מהם הדגלים של הפרשה, כמובן כדי לשרת את המטרה שסומנה על ידם מראש
אם הפרשה כבר בקונצנזוס, כפי שקבע דרוקר, אז הממסד בסדר גמור. נשאר רק לבחון את "מקרי הדגל", סטדרנט מומצא על ידי "המקור" לבחינת האמת

נקודות המוצא של "המקור" יצרו פרקטיקה עיתונאית וציבורית מסוג מסוים שבמרכזה ההבנה שאין מה לחקור ולאתגר את המדינה. אם הפרשה כבר בקונצנזוס, כפי שקבע דרוקר, אז הממסד בסדר גמור. נשאר רק לבחון את "מקרי הדגל", סטדרנט מומצא על ידי "המקור" לבחינת האמת. אבל כיצד זה שמבחינה עיתונאית ולמען הציבור, לא ביקשו במסגרת תחקיר זה לעסוק ראשית בכשלים ובטיוח המתמשך של המדינה, שלכל בר דעת ברור כי הם חמורים ומסוכנים לאין שיעור מהטעויות וההגזמות של פעילים בתחום? אם מאד חשוב לאנשי "המקור" להעמיד את הפעילים על טעויותיהם ולעדכן בכך את הציבור, האם לא ראוי לפחות באותה מידה, לעמוד על כשליה של ועדת החקירה הממלכתית בנושא?

ובימינו, האם אין עניין לציבור לדעת מה למעשה מבקשות המשפחות – אשר גם לטענת "המקור" נעשה להן עוול – ומה עושים בתי המשפט, למשל, בתגובה? כך, העניין הציבורי כפי שנקבע על ידי אנשי "המקור" הדיר את קולה של הקהילה מזה, וחיפה על התנהלותו הגזענית של הממסד מזה.

עלינו להקפיד לפרסם דברים בצורה אחראית ורצינית, וככל שנעשו טעויות, חשוב לתקן. בכך אין ספק. אבל ראוי באותה נשימה לומר – מאבקים אשר נהנים מתקציבים משמעותיים הרבה יותר מאשר שלנו, ומשכך ממוסדים יותר מבחינת שיטות העבודה והחקירה, עשו ועושים טעויות. כמי שהיה פעיל ועבד שנים ארוכות בארגוני זכויות אדם בארץ, אני יכול לומר שבזירות ובמקרים שונים נעשו טעויות, ופורסמו דברים לא מדויקים. האם הדבר מפריך את המידע הרב שארגונים אלו אספו, ומבטל את קריאתם לצדק ולתיקון? ודאי שלא. רק מי שמבקש לשבור את המראה, לומר שהכול בסדר ("כבר בקונצנזוס"), נוקט בגישה כזו ביחס לפעילות ארגונים חברתיים בתחומים שונים.

מתוך "המקור" (צילומסך ערוץ 13). תחקיר בעייתי
אם מאד חשוב לאנשי "המקור" להעמיד את הפעילים בנושא על טעויותיהם, האם לא ראוי לפחות באותה מידה, לעמוד על כשליה של ועדת החקירה הממלכתית בנושא?

התחקיר הבעייתי של "המקור" מהווה הזדמנות לדבר על ייצוג מזרחים/ות במוקדי כוח במובן הפוליטי והמהותי של הייצוג. כאשר מערכת של תכנית תחקירים מובלת בעיקר, אם לא רק, על ידי אשכנזים, העמדה שמתעקשת על היסטוריה וצדק מנקודת מבט מזרחית נעדרת לחלוטין. מכאן, הדרך לייצור יידע ציבורי שמשעתק את אותן פרקטיקות ממסדיות של טיוח והסתרה, קצרה ביותר. הוא הדין לגבי אוניברסיטאות, מוסדות תרבות, חברה אזרחית וכו'. ייצוג הולם הוא לא רק ספירת ראשים. הוא אמור להיות כלי להבנה מגוונת ומורכבת יותר של הארגון את תפקידו הציבורי. ברור כי "המקור" נכשל בכך באופן חרוץ, והתחקיר אשר יצא תחת ידם – בהתאם.

"תשכחו את כל מה שידעתם על פרשת ילדי תימן" צעקה הכותרת של "המקור". ובכן, דרוקר, לא. לא שכחנו מה שידענו לפני התחקיר המגמתי, ולא נשכח גם אחריו. מדובר בעוד ניסיון ממסדי להסיח את הדעת. אנחנו נמשיך בשלנו מתוך מחויבות, קודם כל, לקולן ועדותן של המשפחות.

לקריאה נוספת על פרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן

מתוך "המקור" (צילומסך ערוץ 13). העמדה שמתעקשת על היסטוריה וצדק מנקודת מבט מזרחית נעדרת לחלוטין
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. לא מאמין למילה אחת שלך

    שיא הצביעות: לקשקש "עלינו להקפיד לפרסם דברים בצורה אחראית ורצינית" יום אחד אחרי שפרסמת בפוסט את ההשוואה הבזויה לשואה, וכתבת ש"מנגנון של השמדת עם, שואה, היה אמור להשאיר שובל עבה וארוך הרבה יותר של ארכיונים. אבל לא שובל ולא מסמכים." כאילו השואה היא אגדה אורבנית.

  2. גליה עמינדב

    כשאתה כותב "עלינו להקפיד לפרסם דברים בצורה אחראית ורצינית, וככל שנעשו טעויות, חשוב לתקן" – זה מתחיל להישמע קצת יותר רציני. עד עכשיו נהניתם מהפריווילגיה של "חושפי אמת" שיודעים יותר טוב מאחרים מה קרה, ואיזה מידע העלימו. ואיש לא העלה על דעתו לבדוק את הטענות שלכם.
    עכשיו באים ואומרים לכם:
    תעצרו רגע. תחשבו אם ד"ר נתן שיפריס הוא בכלל בר סמכא לחוות דעה על ענייני נפשות.
    ואם לא לקחתם רחוק את הסיפורים על ניסויים רפואיים ומכירת ילדים.
    ואולי לא בדקתם לעומק כל סיפור וכך נפלתם עם ורדה פוקס ואורי וכטל ויהודה קנטור ועוד רבים אחרים

  3. תום מהגר

    על הדייקנות.. ועל "אל תגזימו"

    על הרצון לדייק / נתן זך

    ואז הייתה הגזמה גדולה במנְיַן הגוויות:
    היו שמנו כמאה והיו שמנו כמאות
    וזה אמר ספרתי 36 נשים שרופות
    וחברו אמר לא צדקתָּ, כי רק אחת-עשרה
    והמשגה מְכֻוָּן הוא וּפוליטי, לא יד המקרה
    ואם כבר פתחתי, אֹמַר גם זה
    שרק שמונה נשים נשחטו, כי שְׁתַּיִם נוֹרוּ
    ויש אחת מפוקפקת ולא ברור
    אם נשחטה, נאנסה או רק שֻסּפה בטבור

    וגם בעניין הילדים עוד לא נאמרה הַמִּלָּה האחרונה
    הכל מודים כי שִשּה נצלבו ואחד עֻנָּה
    לפני שראשו רֻצָּץ אבל מי לידינו יתקע
    כי כל אלה שנעלמו ואין יודע את עִקּבותם
    אמנם הֻשלכו כֻּלָּם או חלקם אל הים
    שאם כך, כיצד נסביר את כתמי הדם?
    בִּדברים ממין זה אסור להִתּפס להגזמות
    ויש להבחין וּלהִזּהר: המדובר בדיני נפשות
    שהרי עלולים חלילה לטעות בדוחות
    וּכבר היו, ידידי המלומד, דברים מעולם.

  4. ג. אביבי

    התכנית "המקור" בערוץ 13 על פרשת ילדי תמ"ב היא עוד חוליה במסע להכחשת פשעי הגזענות של הממסד האשכנזי בישראל. עד כה ראינו תכניות ופרשנויות טיוח נוסח קימור et לונדון, שניסו לגמד את הפשעים הן מספרית והן בכוונות הפושעים. הפעם בחרו דרוקר et רום בטקטיקה אחרת: התקפה על פעילים הדורשים צדק בפרשה הזאת ע"מ להגחיכם וכך גם את הטענות של משפחות הנחטפים. הכל קשר, בעיני שרלטני השבט הלבן, לצורך מימוש מזימתם הקדושה (בעיני האליטות הלבנות) – כולל מחיקת משפטי מפתח בתגובות הפעילים שבלעדיהם דבריהם ניתנים להפרכה. התגובות של השניים בתוכניות אחרות בתקשורת הולכות באותו קו של הלעגת הפעילים המלווה בצדקנות נלוזה בנוסח "לא טעננו שלא נעשה כאן עוול" (ממש תודה לכם). בסופו של דבר גם הדרוקרים וגם הלונדונים מתאמצים להציג את משפחות החטופים לשקרנים הזויים, זאת בהתאם לתפישתם את המזרחים והערבים בישראל. לכן יש לראות בהם פושעים השותפים לפשעי שנות החמישים.

  5. כהנא שלמה

    כל האנשים שהיו מעורבים בפשע הזה הלכו לעולמם, מה שנשאר זה ההכחשה של עצם ביצוע הפשע המזעזע הזה , זה אינו עוזר לעם ישראל לאחות את הפצעים של הגזענות של אותה תקופה. הגזענים היום ממשיכים בכל הדרכים האפשריות להכחיש את מה שקרה אז ואת מה שקורה היום הגזענות עדיין חיה ובועטת חזק מאוד.