820 מיליון איש רעבים בעולם

מספר האנשים החיים בתת תזונה נתון בעלייה מאז שנת 2015, והוא שב לרמות שתועדו בתחילת העשור שחלף. המטרה הגלובלית שקבעה כי יש להגיע לעולם ללא רעב בשנת 2030, עודה רחוקה מהישג יד

העשור שחלף זה עתה מלמד כי העולם לא מצליח להתמודד כהלכה עם בעיית הרעב. מדינות העולם אמנם קבעו בעצרת האו"ם בשנת 2015 "מטרות פיתוח גלובליות", וכללו בהן כמטרת דגל מרכזית את מחיקת הרעב עד לשנת 2030, כך שיהיה ZERO HUNGER. ואולם בפועל, יותר מ-820 מיליון איש עדיין מוגדרים כסובלים מרעב. כלומר, בערך אחד מכל תשעה אנשים על פני כדור הארץ.

דו"ח ארגון המזון והחקלאות של האו"ם חושף כי לאחר עשור של צמצום ניכר בשיעור תת התזונה בעולם, הוא התייצב על 11% בארבע השנים האחרונות[1]. בד-בבד, מספר האנשים הסובלים מרעב גדל באיטיות: כיום, כ-821 מיליון איש מוגדרים כרעבים. זאת, לעומת 785 מיליון בשנת 2015.

אפריקה: אחד מכל חמישה סובל מרעב

המצב חמור במיוחד באפריקה, שבה אחד מכל חמישה אנשים חי בתת תזונה. באחרונה החריפו שיעורי תת התזונה בכל אזורי היבשת. מוקדי המצוקה החמורים ביותר מצויים במזרח אפריקה, בה הגיעו שיעורי תת התזונה לכ-31%. מוקד שני הוא במרכז אפריקה, שם הגיעו שיעורי תת התזונה ל- 26.5%.

כך למשל ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדינה למודת מלחמות עקובות דם ומשברים פנימיים קשים, שחלק ממחוזותיה נתונים בעימות גם כיום. הרפובליקה הנה המדינה השנייה בגודלה באפריקה, ובה כ-85 מיליון איש. היא מתאפיינת בעושר חריג של משאבי טבע, אך גם בעוני בצל משבר מתמשך. לפי ממצאי מחקר המשברים התזונתי, נמצאו בה ב-2018 13.1 מיליון איש במצבי מצוקה ומשבר תזונתי, ובהם כ-3.3 מיליון במצבי "חירום", הכרוכים בתמותה מוגברת [2].

באזורים מסוימים, ילדי הרפובליקה מוצאים מבתי הספר בידי הוריהם ונשלחים לעבודה במכרות, כדי לזכות במזון. ילדים נאלצים להצטרף לקבוצות מזוינות להשגת מזון, וילדות – אנוסות לעסוק בזנות. בד-בבד, המדינה מתמודדת עם נגיף האבולה, כמו גם עם הפוליו והכולירה.

התגברות שיעורי תת התזונה באפריקה קשורה בעיקר לצירוף של גורמים אקלימיים ופוליטיים. התופעות הבולטות הן עימותים בינלאומיים ופנימיים, כגון אלו שהתחוללו משך שנים בסומלי ובדרום סודן, ובמקביל אירועי אקלים קיצוניים, כגון בצורת ושיטפונות, שטלטלו בשנים מסוימות את קניה. בגלל צירוף תופעות אלו, זינק מספר הסובלים מתת התזונה במדינות הנתונות בעימות שמדרום לסהרה בכ-23 מיליון איש בשנים 2015-2018. מדובר בעלייה מהירה, שלא נרשמה במדינות שאינן סובלות מקונפליקט.

הגורם האקלימי אף הוא רב חשיבות בעיצוב תמונת הרעב. מדינות המוגדרות "רגישות לבצורת" באפריקה שמדרום לסהרה סובלות מעליה ניכרת בשיעור תת התזונה: שיעור זה עלה מ-17.4% ל- 21.8% בשש השנים האחרונות. מדינות שאינן נתונות לבצורת, שפר גורלן, ושיעור תת התזונה הנוהג בהן אף פחת.

מרחב שיעור תת תזונה
יבשת אפריקה 19.9%
אפריקה שמדרום לסהרה 22.8%
מזרח אפריקה 30.8%
מרכז אפריקה 26.5%
מערב אפריקה 12.3%
אפריקה הדרומית 8%
אפריקה הצפונית 7.1%

 

ילדים גוועים בתימן

תמונה דומה מוכרת לנו מאזורנו, המזרח התיכון: מדינות שבהן פרצו התקוממויות ומלחמות אזרחים ראו עלייה בולטת בשיעור תת התזונה, מ-18% ל-27%. מספר האנשים הסובלים מרעב באותן ארצות כמעט והוכפל. הילדים בתימן הם כיום הקורבנות הבולטים של משבר מזון הומניטרי, הקשור במלחמה ובמלחמת אזרחים. לפי מחקר הערכה שמימן האו"ם, נהרגו עד כה במלחמה שהחלה בתימן בראשית 2015 כ-233,000 אנשים. רובם, כ-131,000 איש, לא נהרגו במהלך קרב או כתוצאה ישירה של העימות הצבאי, אלא בשל תחלואה ותת תזונה ובשל היעדר שירותים רפואיים. בנובמבר 2018 העריכו ארגוני הסיוע כי 85,000 ילדים נפטרו במהלך המלחמה בתימן בשל היעדר מזון וטיפול רפואי.

הילדה אמל חוסיין, כולה עור ועצמות ומבט נואש, שצולמה גוועת בבית חולים בצפון תימן, שבעה ימים לפני מותה, המחישה עבור רבים בעולם את גורל הילדים הרעבים בארצה. לפי נתוני סוכנויות האו"ם, מקרב כ-30 מיליון אזרחים בתימן, כיום כ-24 מיליון איש זקוקים לסיוע הומניטרי, ובהם 12.3 מיליון ילדים. כ-1.7 מיליון ילדים מוגדרים עקורים. כ-360,000 מהילדים מתחת לגיל 5 סובלים מתת תזונה חמורה/אקוטית ונזקקים עקב כך לסיוע רפואי. רבים מהילדים בתימן מתמודדים לא רק עם רעב כבד, אלא גם עם תחלואה חמורה, ובפרט כולרה ומחלות מעיים אקוטיות, בשל זיהומי מים ומזון. בנוסף, נחשפו לפגיעות המלחמה ולפציעות מוקשים, ובמקביל – למצוקה נפשית קשה. בשנת הלימודים שנפתחה בספטמבר 2019 נעדרו מספסלי בתי הספר 2 מיליון ילדים, ובהם כחצי מיליון תלמידים שכבר נשרו.

משבר מזון חמור פוקד גם את שכנינו הפלסטינים, בעיקר ברצועת עזה, שכ-68% מתושביה מוגדרים כנתונים באי-ביטחון תזונתי מתון או חמור, ורבים מהם נזקקים לסיוע הומניטרי למחייתם.

משבר מזון חמור פוקד גם את שכנינו הפלסטינים, בעיקר ברצועת עזה, שכ-68% מתושביה מוגדרים כנתונים באי-ביטחון תזונתי מתון או חמור, ורבים מהם נזקקים לסיוע הומניטרי למחייתם

נתוני האו"ם מנתחים את תמונת היבשות ואזורי העולם. במניין הנפשות (מספר נפשות החיות בתת תזונה), רוב האנשים הסובלים מתת תזונה עודם מצויים ביבשת אסיה – כ-514 מיליון. משברי מזון התחוללו ב-2018 במדינות כגון אפגניסטאן, פקיסטאן, סוריה, ועיראק. מוקד חדש של מצוקת מזון הוא בנגלדש, בעיקר בקרב פליטי מיאנמר. ואולם, שיעור תת התזונה הכולל באסיה נמוך יחסית, והגיע בשנת 2018 ל-11.3% בלבד. באזור השיא, בדרום היבשת, הגיע השיעור ל-14.7%.

אפריקה, לעומת זאת, בולטת מאד בשיעורי תת התזונה הגבוהים, הפוגעים ברבות ממדינות היבשת, כמוצג בטבלה המוצגת מעלה. באפריקה, כ-256 מיליון איש הסובלים מתת תזונה. לשם השוואה, באמריקה הלטינית שיעורי תת התזונה הכוללים שנרשמו בשנת 2018 היו נמוכים (6.5%), ומוקד הרעב כיום מצוי באיים הקריביים הסמוכים ליבשת (18.4%).

אז מה יהיה?

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם קורא למדינות העולם לחרוג ממדיניות ה"סיוע" ולנקוט מדיניות מחוללת שינוי, במטרה לשים קץ לרעב. אין להסתפק במדיניות מכוונת צמיחה. יש להתמודד במקביל באופן פעיל עם אי-השוויון הכלכלי הקיים במדינות אלו לאורך שנים, ולפעול לצמצומו.

המדינות הנתונות בסיכון צריכות לפעול להגברת הביטחון התזונתי באמצעות השקעות זהירות בתקופות של גאות כלכלית. עליהן לפעול לצמצום הפגיעות הכלכלית, ולטפח כושר התמודדות עם משברים כלכליים, העלולים להתחולל, ולהתאושש מהם במהירות. לדעת מומחי האו"ם, על מדינות אלו לחולל שינוי מבני, לחזק את קהילותיהן, ולהבטיח כי איש לא יישאר מאחור, נתון בהדרה ובעוני, וחשוף למצבי רעב.

בד-בבד, על מדינות העולם המבוסס והאדיש לשלוף את הארנק, ולסייע.

  1. -------------
    1. המושג "תת תזונה" משמש כאן לייצוג מדד עולמי מקובל המשקף מידע על מזון זמין לצריכה אנושית באוכלוסייה מסוימת
  2. הלקוח מנתונים לאומיים וסקרים: Prevalence of Undernourishment-PoU. מידע זה משווה לממוצע הקלוריות לנפש הנדרש
  3. בקרב אוכלוסייה זו בהתאם להרכבה (מין, גיל, פעילות גופנית). כך מזוהה שיעור האנשים שאין להם די אנרגיה לחיים בריאים
  4. ופעילים.
  5. 2. מדד זה בוחן את רמות אי-הביטחון התזונתי האקוטי במשקי בית: שלב 2 מציין מצב "מועקה" בו משק בית מתקשה לקיים את צריכת המזון או להבטיח צרכים שאינם מזון מבלי לנקוט באסטרטגיות הסתגלות בלתי הפיכות. שלב 3 הוא מצב "משבר" שבו משק הבית סובל מפערי תזונה הכוללים תזונה לקויה (malnutrition) ברמה גבוהה, או נאלץ לשמור על רמה מינימלית של קיום צרכיו באמצעות דלדול משאבים העלול לגרום לפערי תזונה בעתיד. שלב 4 הוא מצב "חירום" בו משק הבית סובל מפערי תזונה ניכרים הכרוכים בתזונה לקויה חמורה ובעודף תמותה. בשלב 5 הקרוי "אסון" או "קטסטרופה" קיים מחסור קיצוני במזון ובצרכים בסיסיים, המתאפיין בחוסר כל, רעב ומוות.
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.