• Coronavirus_cc by-Up and Go
    חיים ראויים
    בחסות הקורונה פגע הממסד קשות בזכויות אנשים עם מוגבלויות
  • Coronavirus_cc by-Up and Go
    אויבי השגרה
    איך קרה שחזון המדיר מבוגרים הפך בקלות למוסכמה של השיח?

הגרעון הטיפולי וסייעות הגנים

שכרן המחפיר של סייעות הגנים ותנאי ההעסקה הגרועים שלהם היוו מנוף להקמת מטה הסייעות הארצי. אחד התחומים המרכזיים שבהם התחולל שינוי הוא העלאת המודעות הציבורית
אוסנת זיו

במערכת החינוך עובדות כיום למעלה מ-35,000 סייעות בכל רחבי הארץ. הסייעות עובדות מכוח חוק לימוד חובה ומועסקות במסגרות חינוכיות ממלכתיות החל מגני טרום טרום חובה, (גילאי 4-3) ועד חטיבות הביניים. סקטור הסייעות מחולק לתתי קבוצות של סייעות מסוגים שונים כגון: סייעות גנים (אשר עובדות בצמוד לגננת); סייעות משלבות/ חונכות צמודות ילד שתפקידן לשלב ילד עם צרכים מיוחדים במערכת רגילה (ילדים עם בעיות רגשיות וקשיים בתפקוד קוגניטיבי ברמות שונות); סייעות רפואיות (צמודות לילדים עם צרכים רפואיים במסגרות החינוך) וכן סייעות חינוך מיוחד/ פדגוגיות; סייעות כיתתיות ועוד.

על אף תפקידיהן החינוכיים המגוונים, בהסכמי העסקה של הסייעות כולן מוגדרות כעובדות "מנהלה". הגדרה זו נשענת ברובה על התפיסה הארכאית שלפיה הסייעת היא לא יותר מכוח עזר לעבודה הפיזית. תפיסה זאת איננה משקפת את תפקידיה המרובים של הסייעת כיום, שהיא חלק אינטגרלי מהצוות החינוכי של הגן או הכיתה.

שכרן החודשי של הסייעות נע בין 3000 ל-5000 ש"ח וצורות העסקתן המגוונות (העסקה על בסיס חודשי או שעתי, על ידי הרשות המקומית או על ידי עמותות ואגודות למיניהן) מקשה על תיאור אחיד של מצבן.

הבעיות המרכזיות במצבן של סייעות הגנים הן שלוש:

תנאי שכר נמוכים ביותר– הסייעות מועסקות בשכר נמוך ביותר שאינו מתגמל את העשייה הקשה הכרוכה בעבודה עם ילדים ואינו עולה בקנה אחד עם תנאים של עובדים אחרים המועסקים במערכת החינוך. המשמעות הכלכלית של תוספות השכר שניתנו במהלך השנים במסגרת הסכמים הייתה זעומה, זאת בין היתר לאור הגדרות העסקתן של הסייעות, שאינן מאפשרות להן להיות מועסקות במשרה מלאה.

העסקת הסייעות כעובדות מנהלה ברשות המקומית ולא במסגרת העסקה ישירה על ידי משרד החינוך – לבעיה זאת שני רבדים: האחד הוא סימבולי. עובדות חינוך, על אף היותן חלק מהצוות החינוכי בגן ובבי"ס, אינן נתפסות כעובדות חינוך. הרובד השני הוא מהותי. משרד החינוך, הגוף הממשלתי האמון על החינוך, מתנער מעבודתן של הסייעות ואינו לוקח אחריות על הכשרתן של הסייעות, זולת העברת תקציבים לרשויות המקומיות לצורך תשלום שכרן.

העדר ייצוג על ידי ארגון העובדים היציג –על אף היותן אחת מקבוצות העובדים הגדולות במשק, בתפקיד כה מהותי לכלל הציבור, ייצוגן על ידי הארגון היציג שלהן רחוק מלשקף את כוחן הפוטנציאלי. ביטוי לכך ניתן למצוא בעובדה שמעולם לא הוכרזה שביתה על מנת לכפות שיפור בתנאי העסקת הסייעות. ההפך מכך, ברוב רובם של הסכמי העסקה הרחבים של המשק אשר העניקו שיפור משמעותי לקבוצות עובדים שונות, נותרו תנאי הסייעות מחוץ להסכמים. אחת הסיבות לכך נובעות מן העובדה כי לסייעות אין איגוד מקצועי משלהן אלא הן חלק מאיגוד של מנהלה ופקידים (איגוד המעו"ף). על אף גודלו של האיגוד, ולכאורה כוח המיקוח האפשרי שבאמתחתו, בפועל האינטרסים של הסייעות נבלעים בתוך האיגוד ונותרים בסדר עדיפות אחרון.

מאז המחאה החברתית ועד היום

מטה הסייעות הארצי הוקם בקיץ 2011 על רקע "רוחות השינוי" והמהפכה החברתית בשיתוף פעולה בין סייעות ועמותת "איתך-מעכי". ההתארגנות קמה כהנהגה וולונטרית בין מגזרית של סייעות מכל המדינה, במטרה לשים את הסייעת במרכז החשיבה בשינויים ורפורמות חינוכיות, ולפעול לחיזוק מעמדן ושיפור תנאי העסקתן. פעילות המטה מגוונת ורחבת היקף ומתקיימת בזירה הציבורית, הפוליטית, המשפטית והקהילתית. המטה הוביל להישגים משמעותיים בשיפור תנאי העסקת הסייעות אולם רחוקה הדרך למימוש כוחן הפוטנציאלי ושיפור מהותי בהעסקתן.

זירות הפעולה של מטה הסייעות הן בשלשה מוקדים עיקריים: מרכז השלטון המקומי (כנציג המעסיק- הרשויות המקומיות), ההסתדרות (כנציגת ארגון העובדים ומי שאחראית על שמירת הזכויות של הסייעות), משרד החינוך (הגורם המתקצב את העסקת הסייעות אך מתנער מאופי תפקידן החינוכי/ פדגוגי).

הצלחנו להביא לביטול פיטורי הקיץ והשוואת תנאי העסקה (לעניין חופשים וזכויות סוציאליות) של סייעות משלבות ורפואיות וביטול העסקה קבלנית בתחום זה; תוספת שכר ייחודית בהסכם של 2012; תוספת שכר של 5% בגין רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים; הכרה של יו"ר ועדת החינוך בכנסת בצורך להעסיק את הסייעות על ידי משרד החינוך; ביטול נוהל "אמא מחליפה"; רפורמת הסייעת השנייה.

אחד התחומים המרכזיים שבהם התחולל שינוי הוא העלאת מודעות: היו עשרות דיווחים אוהדים בכלי התקשורת; חיזוק ההתארגנות ברמה המקומית והארצית – כנסים בהשתתפות מאות סייעות מרחבי הארץ, אנשי ונשות ציבור והורים; השתתפות בדיונים רבים בכנסת, בוועדת החינוך, והגשת ניירות עמדה במגוון נושאים רלוונטיים לסייעות; גיוס תמיכה ומעורבות של ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית; יצירת דיאלוג ישיר עם בכירים במשרד החינוך ובמרכז השלטון המקומי; פעילות להשגת ייצוג ראוי לציבור הסייעות בהסתדרות; הקמת ועדה במשרד החינוך לבחינת תפקידה של הסייעת; ייצוג מספרי גבוה יותר בוועדי עובדים בהסתדרות.

מאז שנת 2011 פועל המטה בתמיכת "איתך מעכי" להמשיך להנגיש ולהעצים את הסייעות בנוגע לזכויות שלהן ולדאוג לשמירה ומיצוי זכויות באמצעות הסתדרות המעו"ף (הארגון היציג). כיום ממשיך מטה הסייעות להפעיל "קו חם" סייעות, גם במוסדות מוכרים שאינם רשמיים ולתווך בין הסייעות להסתדרות לצורך מיצוי זכויות. כמו כן, המטה מתמקד בקידום זכויות סייעות משלבות ורפואיות במסגרת השתתפות בקואליציה רחבה של ארגוני הורים, מרכז השלטון המקומי, ההסתדרות ונציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות לקידום זכויות סייעות.

עו"ד אסנת זיו היא רכזת פרויקט קידום זכויות הסייעות ב"איתך-מעכי". מאמר זה מבוסס על דברים שאמרה ביום עיון על הגרעון הטיפולי שנערך באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף מרכז אדוה. לקריאת הדו"ח של מרכז אדוה על הגרעון הטיפולי

הפגה של מטפלות משפחתוני התמ"ת המאוגדות בכוח לעובדים. צילום: כוח לעובדים
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.