• Coronavirus_cc by-Up and Go
    חיים ראויים
    בחסות הקורונה פגע הממסד קשות בזכויות אנשים עם מוגבלויות
  • Coronavirus_cc by-Up and Go
    אויבי השגרה
    איך קרה שחזון המדיר מבוגרים הפך בקלות למוסכמה של השיח?

חלון ההזדמנויות של הגיל הרך

מדינת ישראל היא מדינת סטרט-אפ, אך בתחום החינוך לגיל הרך אנו בפיגור מקומם ביחס למדינות ה-OECD. עם השקעה ציבורית של 15% בלבד על מסגרות לגיל הרך
נעמי מורנו

בשנים האחרונות מתגברת בעולם ההכרה בחשיבות ההשקעה בילדים כבר מהגיל הרך, למעשה – במיוחד בגיל הרך. תקופה זו היא בעלת ההשפעה המשמעותית ביותר על האדם לאורך כל חייו והזדמנות להתפתחות מיטבית בכל מובן: שפתית, קוגניטיבית, רגשית, חברתית ופיזית. כמו כן, ישנה חשיבות מכרעת לאבחון ולטיפול מוקדם במוגבלויות ובמצבי סיכון על מנת למנוע התרחבות פערים בהמשך. מכאן נגזרת חשיבותן של מסגרות לטיפול איכותי לילדים בגיל הרך, המאפשרות אף הסרת חסמים להשתלבות הוריהם בשוק העבודה ולצמצום פערי הזדמנויות גם עבור משפחות עם ילדים רכים.

חשיבותן של מסגרות מותאמות לגיל הרך נגזרת גם ממאפייני הרקע של מדינת ישראל בהשוואה למדינות ה- OECD. כלומר, מספר גבוה של ילדים בגיל הרך, שיעור גבוה של תעסוקת אימהות ושיעור גבוה במיוחד של ילדים עניים גם במשפחות של הורים עובדים. ואכן, מסגרות היום לגיל הרך עולות לכותרות בשנים האחרונות, לצערנו, לעיתים קרובות בעקבות אירועים מזעזעים וטרגיים, שלאחריהם מוקמות ועדות ממשלתיות.

בפועל, קיים פער זועק בין חשיבותו של הענף ותשומת הלב הציבורית והממשלתית שלה הוא זוכה  לבין ההשקעה הממשית בענף (בבחינת מס שפתיים לעת עתה). בפועל, הפער בין היקף הצרכים לבין זמינותן של מסגרות לטיפול איכותי בגיל הרך בישראל גדול מאוד.

אכן, מדובר בענף רווי אילוצים ומורכבויות – רגולציה בלתי מותאמת, סל תשומות ממשלתי מוגבל ותקצוב ממשלתי לא מעודכן, המייצרים מאגר מוגבל של פתרונות והיעדר גמישות שהיא מרכיב חיוני להתאמת הענף לשינויים הנדרשים בו – היצע רחב יותר ונגיש של מסגרות, תקינה מותאמת (הקטנת מספר הילדים לכל מטפלת), יצירת אופק תעסוקתי לעוסקות בו והכשרתן ומתן שכר הוגן.  ללא תנאים מקדמיים אלה, האתגר נותר בלתי מפוצח.

העיסוק בחינוך וטיפול בגיל הרך הוא עיסוק מיוחד. הוא מבוסס על אינטראציות של הגורמים המטפלים עם הילדים, התקשרות רגשית ומחוייבות. סביבה בטוחה ותקינה לילדים הינה מעטפת הגנה עבורם ובסיס ליצירת התקשרות  בטוחה. תחלופה והעדרותן של דמויות משמעותיות קבועות במהלך השעות הרבות, בהן הם נמצאים מידי יום במסגרות הללו, עלולה לפגוע בתחושת היציבות בחיי הילדים ובהתפתחותם. הדרישות מהמטפלות רבות ומגוונות – ידע בטיפול, חינוך ובטיחות, תקשורת בינאישית טובה, יכולת עבודה בצוות בתוך הכתה, התמודדות בעבודה עם קבוצות גדולות של ילדים, יכולת ניהול עצמי, סביבה וזמן, עבודה מול ערוצי מידע חדשים בהם עושה שימוש דור ההורים ועוד כהנה וכהנה. על אף זאת, ההשקעה בהכשרתן לתפקיד אינה מספקת ואינה רציפה והיא נתונה להחלטתו ולמשאביו של מפעיל המסגרת. בתנאים הללו וכשהעבודה היא בתנאי מחסור בכוח אדם ואי וודאות היא מייצרת מתחים המובנים בשיטה. בסופו של דבר תקלות ותאונות מתרחשת לא אחת על רקע איבוד עשתונות במצבים קיצוניים מסוג זה.

כפי שניתן להבין, המחסור אינו רק במסגרות עצמן אלא במחסור ובתחלופה גבוהה של העוסקות בתחום. עומס, תקינה נמוכה, שכר נמוך, מיצוב תעסוקתי נמוך, אופק תעסוקתי מוגבל, סביבה רוויית רגישויות (הורים, תקשורת…). אלה מקצת מהסיבות המובנות לשחיקה ולריבוי ההיעדרויות. המחסור אף החריף מאז תחולת חוק חינוך חינם ורפורמת הסייעת השנייה בגני הילדים לגילאי שלוש ומעלה של הרשויות המקומיות. החוק ותוספת הסייעת הם עניין מבורך ביותר כשלעצמו, אך אין בו כדי להתייחס באופן מספק להשלכות על תמונת המציאות הרחבה ולהעמקת המשבר בענף הטיפול בגיל הרך כולו. בעוד שההשקעה הציבורית במסגרות לגילאי שלוש ומעלה בישראל נמצאת במקום גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD (כאמור, הודות לחוק חינוך חינם לגילאי 3 ומעלה), רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל 3 בישראל נמוכה מאוד ביחס למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD: רק 15% מכלל ההוצאה עליהן בישראל לעומת 72% בממוצע!

צילום: CC BY-NC-ND 2.0 vlad Bessonov

תחום החינוך לגיל הרך בסטרט-אפ ניישן נמצא בפיגור מקומם ביחס למדינות ה-OECD. עם השקעה ציבורית של 15% בלבד על מסגרות לגיל הרך מתוך ההוצאה הכללית אין פלא שאנו מוצאים עצמנו הרבה מתחת לממוצע. ילדים וילודה הוא נושא רגיש מאוד בחברה הישראלית, אך יש כנראה פחד מלעסוק בו באמת – הילד הישראלי בגיל הרך נופל בין כיסאות ביורוקרטיים ופוליטיים.

המחסור ההולך וגדל בטיפול זמין ואיכותי פוגע בילדים, בהורים ובמטפלות העוסקות במקצועות החינוך והטיפול. משבר מקצועות הטיפול מחייב התייחסות ל"כלכלת הטיפול בישראל”. השקעה ממשלתית במקצועות הטיפול כחלק ממדיניות תעסוקה כוללת היא תשתית הכרחית לקיומה של החברה.

משבר מקצועות הטיפול מחייב התייחסות ל"כלכלת הטיפול בישראל”. השקעה ממשלתית במקצועות הטיפול כחלק ממדיניות תעסוקה כוללת היא תשתית הכרחית לקיומה של החברה.

"חלון ההזדמנויות" המהותי ביותר למוביליות חברתית של ילדים ומשפחותיהם הוא בגילאי 3-0. המודעות הציבורית לחשיבותו של הגיל הרך כבר אינה נחלתם של מעטים, היא כמעט קונצנזוס. עכשיו נדרשים המעשים ואת החלון הזה יש לפתוח לרווחה. ממושגים מצמצמים של פריון ויעילות לתפיסה מרחיבה. על מנת לייצר שינוי של ממש, נדרשת השקעה ממשלתית רחבה באיכותן של המסגרות לגיל הרך – בתקינה, בהכשרה, בשכר. השקעה שמדגישה את החיוניות של עבודות הטיפול ושילובן במדיניות הכלכלית-חברתית. נדרשת הסדרה ענפית מחייבת והשקעה תקציבית מותאמת בגיל הרך שהוא ההון החברתי והאנושי של עולם המחר. זהו האתגר שלו תידרש כל ממשלה לכשתקום.

ד"ר נעמי מורנו היא מנהלת האגף לגיל הרך בויצו העולמית. מאמר זה מבוסס על דברים שאמרה ביום עיון על הגרעון הטיפולי שנערך באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף מרכז אדוה. לקריאת הדו"ח של מרכז אדוה על הגרעון הטיפולי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.