תושבי רהט למדו על הביטול בפייסבוק

בשני משפטים לאקוניים בישרה ב-14 בנובמבר 2019 הרשות להתיישבות הבדואים לאלפים מתושבי רהט כי תקוותם לזכות בבית במתחם המגורים העתיד להיבנות בקרוב נגוזה. תושבי רהט בהו במשפטים הקצרצרים שהודיעו על ביטול שיווק מתחם 6: בלי שום הסבר. כלום. בעיר נרשמה תגובת הלם: תושביה הורגלו שרשויות המדינה מתייחסות אליהם כאל אובייקטים. אבל הפעם נרשם שיא משפיל במיוחד.

המשפט הראשון קבע שהשיווק בוטל. השני הזמין את התושבים לקבל את כספם חזרה. רבים מתושבי רהט עניים, אבל איש מהם לא שמח לקבל את רבבות השקלים לחשבון הבנק שלו: הם ידעו שעם ההחזר, תקוותם לבית נגוזה לשנים רבות.

קהילות הפייסבוק געשו בזעם, וראש העיר הודיע מיד כי "רהט מתנתקת מהרשות". במועצת העיר התקיימה בחלוף שלושה ימים ישיבת חירום סוערת. הוחלט כי העירייה תפעל לביטול ההחלטה, ותנהל מחאה נגדה. העירייה אף תקרא לכל הרשויות המקומיות הבדואיות לנתק קשר עם הרשות.

בשנת 2004, בשבתו כראש ממשלה, הכריז אריאל שרון על הרחבת רהט, והצהרות על הוספת אלפים רבים של יחידות דיור בדרום העיר הציתו תקווה בלב התושבים. מאז, אושרו אט-אט תוכניות למספר מתחמים. ואולם, תהליכי המימוש עודם איטיים ביותר.

ברהט אין דיור ציבורי, ואין דיור להשכרה. אין גם שטחים פנויים לבנייה. במשך שנים, לנוכח ביקושים גואים, היצע הדיור היה מוגבל ביותר. כ-400-300 משפחות מצטרפות מדי שנה אל רשימת הזוגות הצעירים הנאלצים לחסות בצל קורת הסבים, ההורים והדודים. (ולעיתים – גם וגם…). הצעירים הפכו בני ארבעים פלוס, ודירה עדיין אין.

והצפיפות משגעת: אין מרחב, אין פרטיות. לא מתכון מובהק לשלווה, לאחווה או לבריאות נפשית. 70 אלף תושבים מונה העיר, ובהם כ-6,000 זוגות מתחננים לפתרון.

בפברואר 2017 נפתח שיווק המתחם. אלפים צבאו על משרדי הרשות בבאר שבע, בליבם התקווה שלהיצע הדירות המזערי יתווסף מלאי מספיק של דירות, שעשוי לשנות את חייהם. הבלגן היה גדול והכביש הסמוך נסתם בפקק. המשרדים נראו כהפגנת ענק, ותוך שעה נסגרו: אי אפשר היה להכיל את אלפי הלהוטים, המתחרים בתור, הזועמים. לנוכח הפיאסקו, כעבור חודש של התארגנות, נערכה ההרשמה במדורג ברהט, ובליווי משטרתי הדוק.

והנה, אחרי שכ-2,600 משפחות נרשמו וכ-2,300 נמצאו זכאיות, ואחרי שמוינו והוכרו כזכאיות סופית 1540 מהן, ואחרי שרבים הוזמנו לשיחת שיווק שנועדה לשבצם למגרשים, נחשף הכשל שהוסתר מאחורי אותו משפט לקוני. ראשית, הרשות לא הצליחה מיום אישור תוכנית המתחם ועד היום להסדיר את השטח. על אדמות המתחם מתגוררים אנשים רבים, הדורשים פתרון וזכאים למענה הוגן ומהיר של דיור ומקרקעין. הרשות כשלה במשך שבע שנים מאז אושרה תוכנית המתחם בניסיון להגיע איתם להסדר, והדרך אליו עוד רחוקה.

אם אין די בכך, רבים מהמתגוררים באדמות מתחם 6, מוקמו בהן על-ידי הרשות, בעת שהתאמצה למצוא פתרון לבעיות דומות במתחם 4. כלומר, המחדל הוא במידה רבה מעשה ידיה להתפאר. וכישלון גורר כישלון, במעגל קסמים מתגבר.

עמותת קפא תבעה הסבר לקריסת השיווק. ואז נודע כי מקרב כ-1,540 זכאים שנרשמו לרכישת 900 יחידות דיור ראשונות במתחם, רק 36 (!!!) הגיעו להסכמה לשיבוץ במגרש ספציפי. כלומר, בתום כשלוש שנות מיון בקשות ודיונים בוועדות אכלוס, נרשמו דיירים רק ל-4% מהדירות. ונחשף, שהרשות יצאה בהודעות שווא, לפיהן "כל היחידות שווקו", דבר שלא היה ולא נברא.

הסיבה לטיוח: הרשות התעקשה להציע לתושבי רהט דירות בבנייה רוויה, אף שהעירייה התריעה שהביקוש להן מזערי. בפועל, התושבים עמדו על כך שיחיו כמקובל בקהילתם, במבנים משפחתיים שבהם גרים איש ובנו, או איש ואחיו, עם משפחותיהם. חרף מצוקת הדיור, הם לא הסכימו להשתבץ בכפייה ברבי-קומות. הרשות איימה על הזכאים, כי המסרבים להשתבץ כהחלטתה יאבדו את סיכוייהם לדירה, אבל הללו עמדו בפרץ. הרשות מיאנה להקשיב לקולות התושבים, התעקשה להחליט עבורם, וכשלה.

הרוחות ברהט עדיין סוערות: המחדל במתחם 6 משליך מיידית על פיתוחה. ביטול השיווק משפיע ישירות על כ- 7,500 איש. הוא יוליד לחצי ביקוש חריגים במתחמים אחרים, שעודם "על הנייר". ובעיקר: לתושבי רהט אין דירות, אבל הרשות מתעקשת לעקור ו"לייבא" לעיר כ-5,000 תושבים מהכפר אלזרנוק ומכפרים בלתי מוכרים אחרים. זאת, אף שתושביהם מסרבים לנטוש אותם. ברהט מחו, העירייה עתרה בעניין לבג"צ, אבל הרשות מקובעת בשלה.

הרשות משגרת רחפנים ומציגה בפייסבוק סרטונים ובהם כבישים נסללים ומבנים נבנים על רקע שקיעות מרהיבות. אבל ברהט, הדאגה גוברת. כ-1,500 זכאים אינם יודעים אם יממשו אי-פעם את הזכות לדיור. מדי שנה מתווספים לממתינים 400 זוגות.

הזכאים תובעים שזכויותיהם יישמרו, כך שיוכלו לרכוש מגרשים במחירים דומים בעתיד. אבל הרשות מיהרה להשיב להם את כספם, בניסיון למחוק כל טענה לזכויות.

ב-30 בינואר הגשנו עתירה לבג"צ נגד הרשות להסדרה ור"מי, בתביעה לבטל את הביטול ולקדם את שיווק מתחם 6. גם עיריית רהט הגישה עתירה דומה. תושבי רהט נותרו עם רישומו של משפט בפייסבוק, המשדר בחדות מסר ברור באשר ליחס המדינה לזכויותיהם. והם ממשיכים להמתין לצדק.

אברהים חסנאת הוא מנכ"ל עמותת קפא ברהט
שמוליק דוד הוא יועץ לשינוי מדיניות בשתיל, הקרן החדשה לישראל