שוטפי הכלים של תושבי המרכז

חזון הבלהות של ח״כ שרן השכל לגבי עתידם של מובטלי המפעלים הנסגרים בפריפריה מהדהד מדיניות ממשלתית ארוכת שנים: מתחייבים להקל את המצוקה, אך בפועל מזניחים קשות את התושבים

בדיון בנושא "יוקר המחייה וגלובליזציה" שהתקיים באחרונה במסגרת כנס "פורום קהלת לכלכלה" התייחסה ח"כ שרן השכל למדיניות הממשלתית הרצויה בנוגע למפעלי תעשייה הנסגרים בפריפריה ועל האפשרויות העומדות בפני מובטל/ת שפוטרו ממפעל שנסגר בנגב.

לדברי ח"כ השכל, המדינה אינה צריכה לסבסד מפעלים כושלים וכי עובד שפוטר יכול לעבוד כשוטף כלים או כפועל בניין באזור המרכז, ולהרוויח שכר גבוה יותר מזה שהרוויח במפעל שנסגר. בתגובה לתמיהתו על ההצעה של משתתף נוסף בפאנל, העיתונאי נדב אייל, השיב מנחה הדיון, העיתונאי הכלכלי רועי עידן, ש"אנשים מגיעים מארתיראה לעשות את זה, אז למה לא משדרות?". קהל הנוכחים בכנס הגיב במחיאות כפיים ובצחוק מתגלגל.

האטימות המשתקפת למצוקותיהם של מובטלים מהפריפריה וההצעה האדנותית "לעבוד כשוטפי הכלים" של תושבי המרכז היתה יכולה להסתכם כאפיזודה חד-פעמית או כהתבטאות שולית של חברת כנסת. אלא שבפועל, הדברים שנאמרו בבמת הפאנל מהווים, בתוכן וברוח, את תמצית המדיניות הממשלתית ביחסה לפריפריה.

כך, על אף מחויבות מילולית ארוכת שנים להקל את מצוקותיה של הפריפריה, בפועל המדיניות הממשלתית מזניחה את תושבי הפריפריה עצמם.

מזה שנים רבות המדיניות הממשלתית המכוונת לצמצום פערים בין המרכז והפריפריה נוקטת באחת מתוך שתי דרכים: א. קיצור זמני הנסיעה מהפריפריה והמרכז, במטרה לאפשר לתושבי הפריפריה להגיע למקומות עבודה במרכז, וב. עידוד אוכלוסייה מבוססת מהמרכז להעתיק את מגוריה לפריפריה. דרך פעולה זו מבוססת על תפיסת "חלחול העושר", המניחה כי במידה ואוכלוסייה מבוססת תעבור להתגורר בפריפריה, תשתפר בכך איכות החיים גם של תושבי הפריפריה הנוכחיים.

שתי דרכי פעולה אלו הכתיבו, למשל, את ההשקעות הממשלתיות שנעשו בהקמת כביש חוצה ישראל ובחיבור קווי רכבת בין עיירות הפיתוח למרכז הארץ, כמו גם את המדיניות הממשלתית המעודדת הקמת יישובים ושכונות בעיירות הפיתוח שאמורים להציע 'איכות חיים' לאוכלוסייה שתעתיק את מגוריה לפריפריה (אם כי תמשיך, ברובה, לנסוע יום-יום למקומות העבודה במרכז).

ההנחה העומדת בבסיסן של שתי גישות פעולה אלו היא שיצירת מקומות תעסוקה טובים בפריפריה שבהם יעבדו, ואף ינהלו, תושבי הפריפריה עצמם כמעט ואינה אפשרית. בנוסף, שתי דרכי פעולה אלו מזניחות את הצורך להגדיל את ההשקעה הממשלתית הישירה ברמת החיים, החינוך והבריאות של תושבי הפריפריה.

צמצום אי-השוויון בין הפריפריה והמרכז חייב להתחיל בהכרה כי המציאות הקיימת היא פועל יוצא של מדיניות רבת שנים ואינה תוצר בלעדי של גיאוגרפיה או של תהליכים חיצוניים כמו הגלובליזציה. צעד הכרחי שני הוא ביסוס המדיניות העתידית על ההנחה כי שיפור רמת החיים של תושבי הפריפריה הוא אפשרי.

המדיניות צריכה להתבסס על השקעה ישירה בפריפריה עצמה, בין השאר באמצעות השקעה ממשלתית ועידוד מיזמים עסקיים ברי-קיימא ביישובי הפריפריה עצמם

מדיניות חדשה כזו צריכה להתבסס על השקעה ישירה בפריפריה עצמה, בין השאר באמצעות השקעה ממשלתית ועידוד מיזמים עסקיים ברי-קיימא ביישובי הפריפריה עצמם, מיזמים שיאפשרו יצירת מקומות עבודה בשכר טוב עבור תושבי הפריפריה. השקעות אחרות – כדוגמת השקעות בתיקון אי-השוויון והאפליה התקציבית בשירותים החברתיים – צריכות להיעשות תוך הצבת יעדים ברורים, כמו למשל שיפור שיעורי הזכאות לבגרות בפריפריה (שהיום נמוכים משמעותית מאלה של המרכז), בשיפור רמת הבריאות והתחלואה ועוד.

בהקשר זה ראוי גם להזכיר את טענתו של ד"ר שלמה סבירסקי, שהראה כי המילה "פריפריה" מהווה בעצמה מושג המסתיר את השלכותיה של המדיניות הממשלתית בכך שהוא תולה את הפערים במרחק הגיאוגרפי בלבד. זאת ועוד, פעמים רבות מילה זו – כאשר היא עולה בפיהם של פוליטיקאים – מדירה מתוכה קבוצות אוכלוסייה שונות ובהן בעיקר את האוכלוסייה הערבית בישראל, שעל אף שגם היא מרוכזת בפריפריה הגיאוגרפית, אינה נכללת לרוב בתוך הקבוצה המכונה "פריפריה" בשיח הפוליטי.

יעד ראוי של מדיניות לצמצום אי-השוויון בין המרכז והפריפריה צריך לכוון לביטולה המוחלט של "הפריפריה", תוך יצירת מציאות שבה למקום המגורים השפעה פחותה בהרבה על אפשרויות החיים של תושבי ישראל ועתידם של ילדיהם.

לשם כך נדרשת גישה שמאמינה ביכולת של תושבי "הפריפריה" עצמם לשפר את רמת חייהם. נדרשת לכך גם התנתקות מהאמונה העיוורת בכוחו של "השוק החופשי" להיטיב עם כלל תושבי ישראל, והחלטה פוליטית על הצורך במאמץ ממשלתי גדול יותר בפיזור השקעות ותעסוקה מחוץ לגוש-דן. 180 מעלות מהתוכן ומרוח הדברים שנאמרו על במת "פורום קהלת לכלכלה" ומהמדיניות הממשלתית הקיימת.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אלכס

    מאמר חשוב ביותר. תודה רבה. האטימות של ח"כ השכל ורועי עידן יחד עם לעג הקהל, כמעט בלתי נתפסת ומעידה, בין היתר, על היעדר רגישות למצוקות של אנשים שונים וחוסר הבנה בכלכלה ובכוחות השוק. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין כי אדם שפוטר מאחד המפעלים בפריפריה לא יגיע למשמרת של 12 שעות למסעדה במרכז.

    והערה קטנה נוספת (גם לנדב אייל, שענה היטב על הדברים ההזויים שבני שיחו השמיעו). כשמתייחסים לאלפים בעברית תקינה, הרי שיש לעשות זאת בזכר. כלומר, יש לומר שנים עשר אלף ולא שתים עשרה, ללא קשר למין השם שהאלפים מכמתים אותו.

  2. יוני כהן

    הפתרון הפרקטי היחידי הוא לא שיקום הפריפריה, אלא חיסול הפריפריה. על הממשלה לעודד הגירה מהדרום והצפון למרכז (או לפחות לערים גדולות כמו חיפה וב"ש), ולהפסיק את מדיניות הסבסוד האזורית שלא תורמת לאף אחד. ישראל היא מדינה קטנטנה, זוג צעיר מאופקים יכול לעבור לרחובות ועדיין לבקר את אבא ואמא בשבת.

  3. איתי

    מאמר מדויק וצודק אך מיותר.
    רוב תושבי הפריפריה, אליהם מתייחסת חברת הכנסת מהליכוד, יצביעו, שוב, לליכוד.
    בין היתר, בסיוע של רוב הכותבים באתר זה, הם עדיין מאשימים את מפא"י – שמאל – אשכנזים וכן הלאה, במצבם ולא את התפיסה הקפיטליסטית הקיצונית של השכל, שרק מהדהדת את נתניהו אותו הם מעריים.

  4. אריק

    המזרחים נובחים,והמאפיה האשכנזית צוחקת!

    עם גזענות,שוד,ואלימות-חוקית יש רק דרך-אחת לקבל את הנגזל ממך!

    עייפנו מדיבורים,תובניות דוקומנטריות,וכתבות,שנועדו להרדים את עדות-המזרח!

    האשכנזים כבר סופרים 2,3,4\5 דירות..בזמן שבני-המזרח,עדיין לא קלטו את שוד-האדמות והבתים המאורגן שיצר פערים-כלכליים אלו!