הישג למשותפת: ח"כית עטוית חיג'אב

שלושה הישגים לרשימה המשותפת בסבב הבחירות הזה, השלישי במספר. הראשון הוא כמובן מספר המנדטים – 15 מנדטים, עלייה של שני מנדטים מהסבב הקודם שהתקיים לפני חצי שנה. 99 אחוזים מהמצביעים הם ערבים שנתנו שוב את אמונם ואת קולם לנציגי הציבור שלהם, כאשר פחות מאחוז (חצי מנדט) הגיע ממצביעים יהודים. חלקם הצטרפו למשותפת בשל האכזבה ממרצ על החיבור עם העבודה, חלק הבינו כנראה שבניגוד למה שמפמפמים להם, הערבים לא מצורעים ואפשר ליצור איתם שותפות במאבקים וחלק (אלה הוותיקים שלא פרשו) כי מאמינים בשותפות ומצאו כי זהו השמאל האמתי היחידי במדינה.

ההישג השני הוא כניסתן של שתי חברות כנסת חדשות, זאת אומרת הכפלת מספרת הנשים ברשימה משתי חברות כנסת לארבע: המתווספת הראשונה היא במקום 14 ברשימה – סונדוס סאלח ממפלגת תע"ל, תושבת משהד נשואה ואם לשלושה ילדים. סאלח, בשנות השלושים לחייה, היא מורה למדעים שמלמדת בנצרת, סטודנטית בטכניון, מזכירת מועצת הנשים במפלגה, יושבת ראש בעמותת מוג'תמענא (קהילתנו) ומנכ"לית חברת סטארט אפ בתחום היגיינת הפה. חברת הכנסת החדשה השנייה היא אימאן חטיב יאסין (חג'ה אם שחאדה), מספר 15 ברשימה המשותפת, מהמפלגה האסלאמית רע"מ. חטיב יאסין היא ילידת עראבה ותושבת רפיע, נשואה ואם לארבעה, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית. חטיב היא אישה שמאוד ציפיתי לראות בכנסת, אישה רבת זכויות, שהקימה וניהלה מתנ"ס קהילתי ומרכז לנערות בסיכון. לדעתי, אחת הסיבות לעלייה באחוזי ההצבעה בקרב הציבור הערבי היא ההתמודדות של שתי הנשים האלה. כניסתן של השתיים האלה לכנסת מעידה על דרישתה של החברה הערבית להגביר את ייצוג הנשים ועל נכונותה של החברה הערבית לקבל ולהכיל נשים פמיניסטיות נשים חזקות במרחב ציבורי פוליטי.

חטיב יאסין היא אישה דתייה עם כיסוי ראש. היבחרה לכנסת – כאישה הראשונה בהיסטוריה מהמפלגה האסלאמית – הוא עוד הישג של הרשימה המשותפת. לפני פחות משנה הוחלט לראשונה בתקנון של המפלגה האסלאמית לשריין שני מקומות לנשים, על המקום הרביעי בפריימריז של 2019 התמודדו שמונה מועמדים – מתוכם שבעה גברים ואישה אחת – חטיב. בסיבוב הראשון בפריימריז על מקום רביעי הובילה חטיב בפער בפני כל המתמודדים והביאה כ-40 אחוז מהקולות ובסיבוב האחרון המכריע התמודדה מול בחור צעיר, מוחמד מחאמיד, וניצחה אותו. וכך, האישה הראשונה בהיסטוריה של המפלגה האסלאמית הצליחה להגיע למקום הרביעי, מבלי אפילו להזדקק לשריון! אלא בזכות התמיכה והאהדה שיש לה מנשים וגם מגברים. בחברה הערבית המוסלמית מתחילים להבין שמרחב ציבורי פוליטי לא שייך רק לגברים.

לעובדה שלראשונה בפוליטיקה הישראלית תכהן בכנסת אישה מוסלמית דתייה יש בעיניי חשיבות מרחיקת לכת. יש כאלה שאומרים שזה שאישה דתייה או עטויה בחיג'אב זה לא עניין מהותי או מכריע, והעיקר הוא הרקורד הפוליטי שלה. אבל התייחסות "סטרילית" כזאת מתאימה לעולם שוויוני לא פטריארכלי, לא גזעני ולא אסלאמופובי.

למרות שבשנים האחרונות אנו עדים לתהליכי מודרניזציה וליברליזם, החברה הערבית עדיין מסורתית ופטריארכלית, ובחברה כזאת חשוב ביותר לאפשר ייצוג של נשים מכל הקשת, ואולי בעיקר נשים מוסלמיות דתיות. חטיב מהווה מודל מרשים במיוחד לצעירות מוסלמיות. בכלל, ייצוג של אישה עם חיג'אב בפרלמנט של מדינה שעדיין רואה בערבים כמחבלים וכאויבים הוא חשוב מאין כמוהו. כולנו בחברה הישראלית זקוקים לאור שמביאה איתה חטיב. החיג'אב – מעבר להיותו חתיכת בד שמכסה את השיער – הוא גם סמל לזהות של חלק לא מבוטל מאזרחי המדינה. אולי בזכותה יתרגלו גם היהודים לזהות הזאת ואולי אולי יפסיקו לפחד מאתנו.

כרגע יש לנו מכל אחת מהמפלגות ברשימה המשותפת ייצוג של אישה אחת. זה לא מספיק, אבל זו בהחלט התחלה טובה. כולי תקווה שייכנסו עוד נשים ערביות לכנסת, בשאיפה לשוויון בין גברים לנשים. ובינתיים, אם יהיה עוד סיבוב בחירות, בהתחשב בעלייה העקבית במנדטים בשלושת הסבבים האחרונים, אולי יהיו לנו עוד מנדטים ועוד נשים.