משבר הקורונה מוכיח שהשיטה הכלכלית חייבת להשתנות

גלובליזציה חסרת רסן ומדיניות כלכלית שמתגמלת מעטים חייבות לעבור מן העולם. זה יכול להיעשות במאבק אבל אפשר גם תוך שיתוף פעולה
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

עכשיו ברור שהמגפה הנוכחית תשבש ותשנה לחלוטין את חיינו. קודם כל, כמה נתונים עדכניים. המספרים, מטבע הדברים, משתנים כל הזמן: מספר החולים בעולם כעת עומד על: 67,712, המספר של אלו שהבריאו 72,550. יש 5,436 שמתו ועוד 6,082 מהחולים במצב קשה. בסין יש כרגע 12,071 חולים ובאיטליה 14,955. הרוב הגדול של החולים הקשים נמצאים בשתי מדינות אלו. מספר החולים עולה משמעותית באירופה, ועל ארה"ב קשה לדבר כיון שהמערכת שם לא בדיוק יכולה לעקוב אחרי החולים בעיקר אלו שאין להם כלל ביטוח בריאות.

זה המצב. הוא יכול להשתנות לרעה במהירות, והתקבלו החלטות שאחת מהשלכותיה הישירות היא עצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה לתקופה. איזה תקופה? לא בדיוק ידוע, וזו אחת הבעיות המרכזיות. אי הוודאות גדולה בקשר למאפיינים של הווירוס. בואו נניח שלתקופה של שלושה חודשים. אז מה צריך לעשות מלבד להיות בבית, לצפות בסדרות, ולרחוץ ללא הרף ידיים?

פה אנחנו מגיעים לנקודה שצריך לחשוב עליה: מה הלאה ומה מעבר. מה שברור שהשיטה הנוכחית פשטה את הרגל גם מהפן הכלכלי וגם מהפן החברתי. וכעת צריכים הכוחות בחברה והכלכלה להבין שהדרך היחידה להתמודד עם משהו כזה היא שיתוף פעולה משמעותי. למשל, על המעסיקים להימנע ככל שניתן מפיטורין. על העובדים להבין שיש היום מקום לוויתורים לזמן קצוב, והממשלה צריכה להבין שמספיק לדבר על גירעון ומיסים, ושצריך לנקוט בפעולות שיעזרו למי שזקוק לעזרה וברור שאלו לא רק המעסיקים. למשל, עובדים שיוצאו לחופשה ללא תשלום יקבלו דמי אבטלה, ועוד.

מקסום רווחים צריך להיות נחלת העבר, זה שמשנות השמונים דפקו לנו בראש שזו מטרתם היחידה של ארגונים כלכליים אין זה אומר שזה נכון. זכור לי שבמשבר הכלכלי של 2008 פיטרו מעסיקים עובדים רבים בארה"ב אבל היו כאלה והבטיחו לעובדיהם שלא יפטרו עובדים, ואכן עשו כך ומצבם הכלכלי היום טוב משהיה אז. שיתוף פעולה בין עובדים למעסיקים צריך להיות מצב קבוע. ברור שיהיו בו קונפליקטים אבל באותה עת יהיה ברור שניצול מצבי קיצון הוא לא הדרך הנכונה.
אחת הבעיות המרכזיות בשיתוף פעולה הוא אי האמון השורר במערכת, אי אמון אינדיבידואלי ואי אמון במוסדות השונים. בלי אמון ורצון טוב נידונו למלחמת הכול בכול כאשר במצב הנוכחי די ברור שהחזקים ינצחו. לדוגמה, אלה שנהנים הכי הרבה מהמערכת מחפשים להם בימים אלה מקומות מסתור ביאכטות, באיים שונים ואולי במאדים, כי הרי הם נעלים על כולם וחייהם שווים יותר מחייהם של זקנים שמתחת לקו העוני.

כמו כן, ברור שמדינה צריכה לשמר יכולת לייצר לעצמה חלק מהמוצרים ולא רק מוצרי מזון. בשנים האחרונות הפסקתי לבדוק איפה יוצרו דברים, כי ברור שסין הפכה לבית החרושת של העולם. והנה לא מזמן נתקלתי במחדד, וראיתי שהוא יוצר בגרמניה. שם לא ויתרו על ייצור מוצרים והמבנה הכלכלי מבוסס גם על חברות ענק וגם על חברות בינוניות ומשפחתיות שמייצרות גם מחדדים.

בנוסף, עלינו גם לדאוג שלא יופקעו מחירים אם ייווצר מחסור במוצרים חשובים – לא במסכות מעצבים. וזו אחריותם של יצרנים וסוחרים. זה מזכיר לי שבמלחמת ששת הימים בבוקר הלכתי כדרכי למכולת לקנות לחמניות. קהל רב היה ליד המכולת וכשהגיעו הלחמים הייתה התנפלות לא קטנה, כי לא ידעו מה ילד יום. בעל המכולת אסף את כל הלחמים ונתן לכל משפחה את הכמות שהיא לוקחת ברגיל, ובמחיר הקבוע בחוק כמובן. בארה"ב אחרי סופות יש המפקיעים מחירים. כלכלני השוק מחייבים את הניצול הזה, כי לטעמם אין כזה דבר מחיר הוגן. היום בישראל אני מניח שיהיו כאלה שירצו 'לעשות את המכה', אז לא ניתן להם.

עוד דבר שצריך לחשוב עליו הוא הפנסיות שכעת רובן נמצא בשוק ההון שקורס במהירות. על המדינה להבטיח פנסיית מינימום או דרך הביטוח הלאומי או בדרך אחרת, כדי שלא יהיו פה עוד ועוד זקנים עניים.

מי שרוצה לספר לכם סיפורים שהמצב הכלכלי טוב, שישתה מהים של עזה. לא רק בזמן משבר אלא גם לפניו, מדי עשור בערך יש משבר כלכלי שחלקו מעשה ידי אדם טועה ומטעה וחלקו תוצר של הטבע.

מי שרוצה לספר לכם סיפורים שהמצב הכלכלי טוב שישתה מהים של עזה. לא רק בזמן משבר אלא גם לפניו, מדי עשור לערך יש משבר כלכלי שחלקו מעשה ידי אדם טועה ומטעה וחלקו תוצר של הטבע. דבר שלא כתבתי עליו הוא הצורך לא רק לעזור לאנשים אלא גם להבין שהמשבר הסביבתי גם הוא מחייב שיתוף פעולה כי תוצאותיו יכולות להיות גרועות מהנגיף הנוכחי.

אלו רק דוגמאות ורעיונות ראשונים של מה שצריך לעשות. ברור שגלובליזציה חסרת רסן ומדיניות כלכלית שמתגמלת מעטים חייבות לעבור מן העולם. זה יכול להיעשות במאבק וזה יכול להיעשות בדרך של שיתוף פעולה והבנה שחברה אנושית אינה יכולה לחיות לאורך זמן בדרך בה היא חיה משנות השמונים. אם מישהו חושב שאפשר להמשיך כך טועה אבל כדי ששינוי יקרה צריך להתעורר ולהיאבק כי בלי זה גם המשבר הזה יחזק את החזק ויחליש את כל השאר, ואני רואה כבר ניצנים שיבשילו בקרוב כדי לשמר את המצב הקיים.

כולם חשובים כבני אדם ודמוקרטיה ושוויון הם הדרך יחידה לממש זאת.

מדפים ריקים מנייר טואלט באשפילד, סידני, 7.3.2020. צילום: cc by 2.0 Stilgherrian

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    אני לא רואה שום מיתאם בין הצלחת הטיפול בקורונה לשיטה כלכלית מסוימת.
    טאיוואן, סינגפור ודרום קוריאה המצליחות הן קפיטליסטיות מאוד.
    מדינות אירופה שבסגר מוחלט, עם אלפי נדבקים- די סוציאליסטיות.

    ארה״ב היא חריגה בכך שמערכת הבריאות שלה פרטית ברובה, מה שמקשה מאוד על ההכלה והטיפול. מצד שני, יש סיכוי טוב שדוקא ממכוני המחקר (הפדרליים) שלה יצמחו התרופה והחיסון לקורונה.

    אפשר לומר בציניות שכלכלה סוציאליסטית חסינה מעט יותר לקורונה, כי היא לא מושכת תיירים מהמזרח ואזרחיה לא מתיירים שם.

    לפחות בשלב ההכלה, נראה ששלטון אוטוקרטי, שרגיל לשלוט בחיי האזרחים, מצליח יותר בהכלת המגיפה. זה מאפיין פוליטי ולא כלכלי.

  2. יוד אלף

    לליכודניק שלא מוצא מיתאם בין הטיפול המוצלח בקורונה לבין השיטה הכלכלית:
    על זה נאמר לא מראים ל… חצי עבודה. עדיין אף מדינה לא הצליחה להדביר את הקורונה
    ואין שום מידע על המשמעויות הכלכליות ועוצמתן על המדינות הנגועות בנגיף.
    לכן אין צורך להתהדר בהצלחות שעדיין לא נחוו בישראל ומה שנראה כתוצר לואי של השליטה הליכודית עם ביבי וה"גוש" שלו זו פגיעה קשה בדמוקרטיה עד כדי ריסוקה ממש.
    ביבי כמוביל מהלכי הטיפול בקורונה, ללא ממשלה נבחרת וללא מנדט לעשות את מה שהוא עושה כיום בעזרת כמה עושי דברו ומוכווניו – מוליך למה שחשוב לו כיום והוא הישארות בשלטון אוטוריטרי כאוזורפאטור ולהיות שליט בלתי נבחר לתמיד.
    אין כאן כלל עניין של ימין- שמאל או אשכנזים-ספרדים. יש כאן נסיון נואל להשלטת דיקטטורה ללא תאריך תפוגה על ידי מי שזמנו כראש ממשלה בישראל פג מזמן.
    ועל כך כבר נאמר: "מחרביך ומהרסייך ממך ייצאו".