משבר הקורונה ודוקטרינת ההלם

היום זה המורים והמורות, מחר זה אתם: עלינו להתאחד כדי לא ליפול כטרף קל בידי ממשלה ופקידות שאינן בוחלות בשום אמצעי כדי להחליש אותנו ולהדק את אמצעי השליטה והדיכוי
דאליה חלבי

מנכ״לית דיראסאת – המרכז הערבי למשפט ומדיניות.

אנחנו נמצאים בתקופה קשה בצל התפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם ובישראל, וההגבלות ההולכות ומתרחבות וכוללות השבתה של מערכת החינוך, צמצום התחבורה הציבורית וקריאה לכלל הציבור לא לצאת מהבית אלא במקרים הכרחיים. ככל הנראה, ב-48 השעות הקרובות צפויה ישראל להיכנס להסגר מלא. עקב השבתת מערכת החינוך, ציבור המורים והמורות מצא את עצמו נערך ללמידה מרחוק.

בתוך קדחת העשייה וההתגייסות הבלתי רגילה של צוותי ההוראה, יצא אתמול מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בהצהרה כוחנית ודורסנית שלפיה מורים לא יקבלו את מלוא שכרם לחודש מרץ ונשקלת ההצעה שהם יצאו לחופשה ללא תשלום. המנכ"ל והממונה על השכר, קובי בר נתן, בישיבה עם מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הציעו שמורים יחזירו את "ימי החופש" בחופשת הקיץ, אולם עד אז הם מצפים שמורים יצאו לחופשה ללא תשלום. בן דוד דחתה את ההצעה המגונה על הסף, כיאה למי שמייצגת את האינטרסים של יותר מ-180 אלף מורים ומורות בישראל. בתגובה, אמר באב"ד:

״משרד האוצר אינו כופה על המורים עבודה מהבית. המורים הם אלה שיחליטו, בהתאם לתחושת הסולידריות החברתית שלהם, בזמן משבר זה. ללא קשר להחלטתם, האופציה לתשלום שכר מלא לעבודה מהבית – לא נמצאת על השולחן. האפשרויות העומדות בפניהם הן יציאה לחופשה או מעבר לחל"ת… המורים אינם שונים ממאות אלפי עובדי המגזר הציבורי שמעוניינים לעבוד מהבית אך נאלצים לצאת לחופשה כפויה״.

הצהרה זו משקפת בעיניי את רוח הזמנים ואת הגישה הדורסנית של הימין הניאו-ליברלי, שאיננו בוחל בשום אמצעי בשביל להכפיף את המציאות לשירותם של בעלי ההון והשלטון, תוך כדי רמיסת זכויותיהן של הקבוצות החלשות; הכול כדי לאפשר למכונה המשומנת להמשיך לעבוד, מבלי לפגוע חס וחלילה בכיסם של הטייקונים.

בספרה "דוקטרינת ההלם – עליית הקפיטליזם של האסון" (אנדלוס), מפרטת נעמי קליין כיצד מדינות והאליטות השולטות מנצלות – לעתים אף מתכננות – אסונות, כדי לקדם מדיניות שתשמור על כוחן. קליין מנפצת את התיאוריה לגבי התנהלותו של השוק החופשי בדרכים דמוקרטיות ומוכיחה על ידי מתן דוגמאות קונקרטיות כיצד מדינות וקבוצות אינטרס תפסו שליטה על משברים על מנת להדק את אחיזתם באזורים שונים בעולם. לצד משברים מתוכננים, קליין סוקרת מקרים של אסונות טבע ומגפות, כמו סופת הצונאמי בדרום מזרח אסיה או הוריקון קתרינה בניו אורלינס ומה שקרה בעקבותיהם.

צעדים כמו החלת תקנות לשעת חירום ושימוש במעקב דיגיטלי מתאפשרים בזכות ההלם בו אנו שרויים, ועוברים בקלות בלתי נסבלת מבלי לעורר שום התנגדות ומחאה – ולו מינימלית

כך עובדת דוקטרינת ההלם: אנשים נמצאים בשוק מוחלט, הם מבולבלים, חרדים למצבם הקיומי ואין להם שום דרך להתמודד עם המציאות שהפכה את חייהם ב-180 מעלות. במצבים כאלה קל כמובן לשלוט בהם, להפעיל עליהם מניפולציות ולנצל את חולשתם. אנשים הלומים שחווים חרדות ואי ודאות לגבי חיי היומיום שלהם שלא לדבר על העתיד שלהם, ואשר חוו מכה קולקטיבית בממדים אדירים, הם אנשים שקל מאוד לתמרן אותם ויגלו אפס התנגדות כלפי צעדים דרקוניים ששלטונות וקבוצות כוח ינהיגו. במצב הנוכחי בישראל זה יכול להתבטא בדברים קטנים: למשל, מסכה שנמכרה עד לפני כמה ימים ב-5 שקלים ומחירה קפץ בעשרות אחוזים. אולם זה יכול להתבטא גם במהלכים משמעותיים יותר לצמצום חירויות ופגיעה בזכויות בסיסיות: ראו למשל את החלטת הממשלה לאישור תקנות לשעת חירום ולשימוש במעקב דיגיטלי, כדי לאתר בין היתר חולי קורונה. צעדים כאלה מתאפשרים בזכות ההלם שבו אנו שרויים ועוברים בקלות בלתי נסבלת מבלי לעורר שום התנגדות ומחאה, ולו מינימלית.

מה שקורה למורים ולמורות הוא דבר שצריך לגרום לכולנו להתעורר ולגלות תמיכה וסולידריות איתם. היום החץ מופנה אליהם, מחר הוא יופנה לעוד ועוד עובדים במשק. אני מכירה מקרוב עשרות מורים ומורות שעובדים בימים אלה משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. הם מכינים מערכים, פעילויות, מנהלים אינספור קבוצות וואטסאפ עם ההורים, הילדים, הצוותים השונים ונדרשים לעבוד שעות על גבי שעות כדי לחפות על כשלי המערכת – שאין הם אחראים עליהם. הם תומכים רגשית ולימודית בילדים שלנו, מתייצבים בשעת משבר כדי להמשיך ולהחזיק ולו בשגרה אחת ויחידה בעולמם של ילדינו ולספק להם כמה רגעי שפיות ואחיזה בנורמליות. לבוא ולהטיח בהם שאף אחד לא כפה עליהם לעבוד מהבית, זו חוצפה שאין לתאר.

השלב הבא, כפי שקורה במקרים מהסוג הזה, הוא שלב הדה-לגיטימציה ודה-הומניזציה כלפי ציבור המורים – שהם אינם מגלים סולידריות בזמן המשבר בכך שהם מעיזים לדרוש את שכרם. זו מניפולציה זולה שמשתמשים בה כדי לייצר אנטגוניזם כלפי ציבורים שונים ועלינו להיות ערים לכך ולא ליפול לידיה. במקום זאת, הייתי מציעה למנכ"ל משרד האוצר, לראש הממשלה ולשרים השונים לצמצם בהוצאות המופרזות של המשרדים שלהם ושלהם עצמם, לצמצם את ההוצאות שהם מעבירים ליחצנים השונים ולמשרדי הפרסום שמנהלים בעבורם קמפיינים מוטרפים על חשבוננו, האזרחים הפשוטים.

בעתות כאלה נדרשת סולידריות אמיתית בין הקבוצות השונות ובין ההתארגנויות השונות של העובדים. עלינו להתייצב לצד המורים והמורות כדי לא ליפול כטרף קל בידי ממשלה ופקידות שאינן בוחלות בשום אמצעי כדי להחליש אותנו, האזרחים והאזרחיות, וכדי להדק את אמצעי השליטה והדיכוי המופעלים עלינו. מי שנמצא על הכוונת היום זה ציבור המורים והמורות, אולם הבאים בתור הם העובדים הסוציאלים וקבוצות אחרות. המשבר הזה של מגפת הקורונה חושף את חולשתנו האזרחית, את חוסר האונים שלנו בפני הברית החזירית בין המדינה כמנגנון של אינטרסים שלובים לבין ההון – ברית היוצרת מרכז כוח המשרת לא את אזרחי המדינה אלא את המערכת הקפיטליסטית. והמערכת הזאת לא בוחלת באמצעים כדי לגרוף רווחים מהמשבר הזה, ממש כמו בכל משבר, כפי שהראתה לנו נעמי קליין.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. תמי ריקליס

      תודה! הוספנו לפוסט