נתניהו לא זקוק לקורונה לביצוע הפיכה

כל מי שחרדים לדמוקרטיה הישראלית דווקא עכשיו צריכים להבין שאנחנו מצויים בתהליך ממושך שהחל לפני למעלה מעשור, שבו מתקיימת חתירה מתמדת לשינוי יסודי של מוסדות המדינה לטובת ביצורו של שלטון נתניהו
רעות מרציאנו

בשבועיים האחרונים, עם המהלך חסר התקדים מצד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין – שסירב להתחיל את עבודת הכנסת על רקע אובדן הרוב בה לגוש הימין – הואשמו הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו בביצוע הפיכה שלטונית. לפי הלוגיקה מאחורי האשמות אלו, נתניהו מנסה באמצעות שלוחיו לקעקע את מעמד הכנסת כריבון, ולהחזיק בכסאו שלא דרך המוסדות הדמוקרטיים הישראליים. לפי אותה לוגיקה, כאשר תחזור הכנסת לפעילותה ותכונן ממשלה לפי כללי המשחק הדמוקרטי הרגיל, יוסר האיום המבהיל הזה וניסיון ההפיכה ייכשל. אולם, גם (אם, וכאשר) הכנסת תחזור לפעול כסדרה, צעדי ההפיכה, במובן של שינוי עמוק של המשטר בישראל באופן לא דמוקרטי, ממשיכים. הדיכוטומיה שבין משטר דמוקרטי ומשטר סמכותני (אוטוריטרי) מסמאת את עינינו בעניין זה. בין לבין יש לא מעט, ואני מבקשת להתעכב על הטווח הזה במאמר זה, דרך בחינתן של קטגוריות נוספות של צורות משטר.

עם נפילת מסך הברזל והתפרקות הגוש הסובייטי, הנחה מובלעת במערב הייתה שמדינות במזרח אירופה יתכנסו עם הזמן לצורת משטר דמוקרטי. בחלק מהמקרים, כמו בקרואטיה, ניכר היה שכך הדבר. אולם מדינות רבות אחרות התייצבו על צורת משטר היברידית, שבה מאפיינים של משטרים דמוקרטיים, ולפחות מספר מאפיינים של משטרים אוטוריטריים. משטרים אלו אתגרו הן את ההנחות לגבי דמוקרטיזציה עם התפרקות ברית המועצות, והן את מערך הקטגוריות שבאמצעותו חוקרות מבינות משטרים. מחד ההגדרה הנפוצה של רוברט דאהל למהי דמוקרטיה, הכוללת בעיקרה בחירות חופשיות וזכות הצבעה רחבה, חירויות אזרח והיעדרם של מנגנוני שלטון בלתי נבחרים, לא התאימה להיבטים רבים של מאפיינים סמכותניים במשטרים אלו. מאידך, ההגדרות הנפוצות לגבי משטרים סמכותניים לא תפסו היטב את צורת המשטרים החדשים הללו, שכן התחרות הפוליטית בהם הייתה ערה, ובחירות דמוקרטיות הוסיפו להיות הנתיב העיקרי לשלטון – בשונה מהותית ממשטרים סמכותניים. 

חוקרי מדע המדינה וואי ולויצקי הציעו בספרם מ-2010 Competitive authoritarianism: hybrid regimes after the Cold War קטגוריה חדשה להבנת צורות משטר שהן בין דמוקרטיה לבין משטרים סמכותניים, והעניקו להן את השם Competitive Authoritarianism, משטר סמכותני-תחרותי, בתרגום חופשי. כדי להבחין בין המשטרים ההיברידיים שצצו במזרח אירופה לבין דמוקרטיות מחד ומשטרים סמכותניים מאידך, וואי ולויצקי הציעו תנאי נוסף לתנאים שפרש דאהל – לדידם, דמוקרטיה צריכה לכלול גם מגרש משחקים הוגן בין מי שנמצא כעת בשלטון ובין האופוזיציה. במילים אחרות, מי שנמצא כעת בשלטון, אינו יכול לשנות או לעשות שימוש באופן מהותי במוסדות המדינה – מהאופן שבו פועלים בתי המשפט ועד לכללי הצבעה – על מנת ליצור לעצמו יתרון בלתי הוגן בבחירות, ולפגוע באופן מהותי בסיכויי יריביו לנצח. להבדיל ממשטרים סמכותניים, במשטרים אלו קיימת דרך ברורה להחלפת השלטון באופן דמוקרטי, אולם מגרש המשחקים הפוליטיים מוטה לטובת מי שבשלטון כתוצאה משימוש מסיבי של השליט במוסדות המדינה. 

רשימת האופנים שבהם שליטים מעצבים לעצמם את היתרון הבלתי הוגן הזה מול האופוזיציה, והתנאים להגדרת משטר כלשהו כסמכותני-תחרותי עשויה להבהיל כל מי שחרד לדמוקרטיה הישראלית ועוקב אחרי מהלכי נתניהו בשנים האחרונות. בין היתר, כוללים החוקרים: 

  • שימוש במוסדות המדינה על מנת לשלוט בתקשורת המשודרת והכתובה, דרך קנסות, איום והפחדה של אנשי תקשורת וגופי תקשורת ומתן שוחד לגופי תקשורת לטובת הטיית הסיקור.
  • פגיעה מהותית בהליך הבחירות בין היתר על ידי מעקב והפחדת מצביעים והפרעה למהלך התקין של ההצבעה; הטייה מהותית של מוסדות ההצבעה והליך ההצבעה לטובת השליט הנוכחי. 
  • הפחדה של מנהיגי אופוזיציה ופעילי אופוזיציה; פגיעה מהותית או השהייה של חירויות הפרט (למשל דרך הכרזת מצב חירום) אשר פוגעות ביכולתה של האופוזיציה להתארגן ולפעול.
  • פוליטיזציה של מוסדות המדינה ושימוש בהן בתכיפות באופן שמטה את מגרש המשחקים הפוליטי לטובת השליט.
  • שורה של מהלכים נוספים הכוללים הגבלת חירויות הפרט, שימוש בלתי הוגן במשאבי המדינה ומהלכים חמורים כנגד מתנגדי משטר.
המוסדות הציבוריים שניסה נתניהו לשנות מהותית או לעשות בהם שימוש פוליטי בוטה לטובת ביצור שלטונו הם בין היתר מוסד מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה, יו"ר הכנסת ומוסד נשיא המדינה

חלק מהמהלכים האלה בוצעו כבר על ידי נתניהו, מהלכים אחרים נמצאים בראשיתם או נוסו וכשלו לאחר שנתקלו בשומרי סף דמוקרטיים. הרשימה של מוסדות ציבוריים שניסה נתניהו לשנות מהותית או לעשות בהם שימוש פוליטי בוטה לטובת ביצור שלטונו כוללת בין היתר את מוסד מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה, יו"ר הכנסת ומוסד נשיא המדינה. את מהלכיו אל מול התקשורת הישראלית, מערוץ עשר, דרך וואלה! ותאגיד השידור הציבורי ועד ישראל היום אין צורך לפרט. לאלו מצטרפות שימוש לכאורה בהאזנות סתר לפני הבחירות האחרונות כנגד יריבו, טיפוח פולחן אישיות סביבו, שימוש באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר אזרחים והתנהגותם בבחירות (עוד לפני מצב החירום הנוכחי, דרך אפליקציית הבחירות של הליכוד) וצילום מצביעים, השהיית פעילותה של מערכת המשפט ימים לפני פתיחת המשפט נגדו ובימים האחרונים השהיית פעילות הכנסת, והיענותה של המשטרה להטרדת מפגיני אופוזיציה בימים האחרונים ובמקרים רבים אחרים. זהו תהליך ארוך, שהחל לפני למעלה מעשור, של שינוי יסודי של מוסדות המדינה. התבססות שלטונו קשורה יותר ויותר לתהליך הזה, ופחות פחות, עם הזמן, לנצחונותיו (היחסית קלושים) בבחירות.

שינוי הפרדיגמה באופן שבו אנחנו מבינים את נתניהו ואת יחסו לפוליטיקה הישראלית הוא קריטי, בעיני. התייחסות אל ישראל כדמוקרטיה (בין אם מדובר בדמוקרטיה אתנית, כהגדרתו של סמי סמוחה, או דמוקרטיה ליברלית קלושה) שבה נתניהו מוסיף לנצח מערכת בחירות אחת אחרי השנייה בשל כוחו הפוליטי והתמיכה הציבורית בו, משקפת יותר ויותר משאלת לב מאשר מצב עניינים קיים ומסמאת את עינינו בהבנת התהליכים שנתניהו מקדם. ההפיכה השלטונית, שממנה נחרדנו בשבועות האחרונים, לא שככה ולא תעלם עם כינוסה של הכנסת וכינון ממשלה. ההצלחה שלה תלויה בעוצמתם של המוסדות הדמוקרטיים הקיימים בישראל וביכולתם לבלום את מהלכיו האנטי-דמוקרטיים של נתניהו.

רעות מרציאנו היא דוקטורנטית למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת טורונטו

מקורות:
1. Levitsky, S., & Way, L. A. (2010). Competitive authoritarianism: Hybrid regimes after the Cold War.
 Cambridge University Press.
2. Dahl, R. A. (1989). Democracy and its Critics. Yale University Press
3. סמי סמוחה (1996), "דמוקרטיה אתנית: ישראל כאב טיפוס," בתוך: גינוסר פ. בראלי א. (עורכים)"ציונות: פולמוס בן זמננו",
 אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ע"מ 277-310

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.