בשדה הקרב עם יונית לוי

אישה מזרחית נכנסת לאולפן "חדשות" בשביל להגיד משהו פשוט – אני לא מוכנה שהמורים תחתיי יעבדו בחינם מעבר למה שכבר נתנו. היא זוכה למתקפה קשה מצד יונית לוי, קרן מרציאנו ופרופ' גבי ברבש. האולפן כולו מתנפל על מנכ"לית ארגון המורים יפה בן דוד, שמעזה להבהיר שהם לא יעבדו בחינם (מעבר למה שהם כבר ויתרו). הראיון הופך למסכת האשמות חמורה נגדה. "היא מתלהמת", יאמרו אחרי כן ברשתות החברתיות.

הנה, לאחר חודש וחצי שבו ערוצי החדשות מהנהנים ללא ביקורת או שאלות לעבר גברים לבנים מתחלפים שמחמיאים לעצמם, מגבילים את החירות שלנו, גורמים למיליון מובטלים ללא פיתרון – מצאנו את האשמים: המורים שלא מוכנים ללמד בחינם!! לפתע, יש עיתונות נושכת.

"אתם, המורות והמורים, חיילים חיוניים בקרב שמנהלים לחזרת המשק לתפקוד מלא", פתחה יונית לוי את הראיון והניחה את היסודות לשדה שבו יתנהל – שדה הקרב. במדינת מיליטריסטית כמו ישראל, המורים הם בעצם עוד גדוד חיילים שצריכים להתבונן במציאות הלימודית בעת משבר הקורונה דרך משקפת או כוונת. גם דימוי האלונקה חזר שוב ושוב בדבריה של לוי. שימו כתף; מה, לא עברתם טירונות? תהיו חלק מהחבר'ה.

הדרישה הציונית "להיכנס מתחת לאלונקה" מציגה בבירור את האופן שבו מקצוע ההוראה נתפס בישראל, וממש לא רק ברגעי משבר: לפני הכול, מורים ומורות נדרשים לחנך את הילדים שלנו להיות חיילים ממושמעים, מדכאי הפלסטינים של המחר. המדינה עצמה רואה את מערכת החינוך מאז ומעולם כפס ייצור של חיילים, מסיפורי גבורה בגילאי הגן, דרך הצדעה בבית הספר היסודי ועד מסעות מטעם בית הספר בתיכון. הערב ומחר, וכן בשבוע הבא, טקסי יום הזיכרון לשואה ולחללי צה״ל ייערכו ביתר שאת בזום הבית ספרי). במציאות מגויסת שכזאת, לא מצופה מהמורים לעסוק כעת בעניינים אזרחיים, כמו למשל משכורות או תנאי העסקה: הרי אתם עכשיו חלק ממערך לוחם, צאו לקרב למען המולדת ואחרי זה נתעסק בשטויות. אם לא יהיה אוכל, תאכלו מנות קרב.

מעבר להיבט המיליטריסטי, במהלך הראיון חזרו שוב ושוב המשתתפים באולפן על המנטרה המטופשת: "מיליון אנשים מובטלים, לא תסייעו?" כאילו המורים עצמם הם האחראים למצב, המחנכות הן אלו שפועלות נגד בעלי העסקים הקטנים ורכזי השכבה הם אלה שהחליטו לזרוק 500 שקל מענק, במקום נניח להתנהל כמו מדינות אחרות רבות בעולם שהציגו תכנית כלכלית סדורה ומושכלת. להאשים את המדינה? להאשים את הממשלה? מה פתאום, לוי והפאנל שלה מצאו את מקור הבעיה.

האגרסיביות והבוז שנעדרים לגמרי מול קובעי מדיניות הפכו צורמים עוד יותר עם הניסיון להבין "איך המשק יחזור לעבוד אם הילדים יישארו בבית?" כלומר, המורים הם לא רק אשמים במצב, הם גם צריכים להציע תשובות ופתרונות. ככה נראות שאלות שלא שואלים את ראש הממשלה נתניהו, בכירי האוצר או הבריאות, הם הרי לא האחראים. אלו המורים.

מסע השיסוי שעברה מנכ"לית הסתדרות המורים באולפן "החדשות" הוא ראי מבייש ליחס המחפיר שלנו כחברה למורים. לתפיסה הזאת שביסודה שפה מיליטריסטית ולא אזרחית, ההתעקשות לא לעבוד בחינם הופכת לבגידה; ולשאול שאלות את ראשי המערכת? נו באמת, הם הרי עסוקים בקרב וכולנו חיילים.