השוורצמנים והרוב של איימן עודה

תומר מיכלזון מ"המקום הכי חם בגיהנום" כתב היטב על ההפגנה אתמול שבה "עלה הערבי לנאום וחשף את מבוכת המארגנים". לא הופתעתי לקרוא שם דיווח על מארגנת המחאה, שקמה שוורצמן, שעלתה לבמה אחרי נאומו של עודה ששילהב את הקהל וסיפקה כמה דברי הבהרה: "אנחנו לא מסכימים בינינו על התוכן, אבל אנחנו נאבקים על כללי המשחק כדי שנוכל להתווכח". על פי מיכלזון, "היא חזרה על כך שוב ושוב. הטון שלה נשמע כמעט מתנצל ומתגונן, כמי שמבקשת להסביר שוב ושוב מדוע עודה הוזמן ונאם.״

התוכן השנוי במחלוקת, שעליו "אנחנו" ('השוורצמנים' לצורך העניין) לא מסכימים, התייחס כנראה לאמירתו של עודה לגבי המאבק בנתניהו. עודה אמר: "אנחנו לא שותפים למטרה להחזיר את המדינה לתקופה שלפני נתניהו. אנחנו רוצים לבנות את הדמוקרטיה האמיתית. אין בכוונתנו רק להחזיר אליטות ישנות לשלטון. אנחנו רוצים ערכים אמיתיים של דמוקרטיה. דמוקרטיה עם שוויון וצדק חברתי."

מיכלזון כותב שהתשואות לנאומו של עודה החרישו את הכיכר ותמה כיצד זה לא הבחינה שוורצמן בכך ומדוע בכלל חשה צורך להסתייג? ובכן, כששוורצמן מכריזה ש״אנחנו נאבקים על כללי המשחק כדי שנוכל להתווכח״, היא למעשה מחזירה את המפגינים לקרקע המציאות עם כללי משחק שנועדו לפסול פלסטינים שמביעים את שאיפותיהם לשוויון לאומי ומוחים בפומבי על הכיבוש והאפליה.

כבר עמדתי לסכם לעצמי את מאמרו של מיכלזון בביטוי ״כל מילה״, אבל אז הגיע המשפט הבא: ״גם בצד הערבי יצטרכו לשקול מחדש את סיפוחם של פלגים קיצוניים כמו בל"ד״.

אז שוב קיבלנו תזכורת לכך שבל״ד – מפלגה ערבית שהיא לא יותר לאומית ממרצ, לא פחות חילונית, סוציאליסטית ופמיניסטית ממרצ – עדיין מוחזקת בבחינת ״פלג קיצוני״ עבור השמאל הציוני שמכיר בזכותם של ערבים אזרחי ישראל להשתתף במפעל הציוני כשחקנים מן המניין, כל עוד הם מצהירים נאמנות לדגל ומקבלים את האידאולוגיה הציונית שבבסיסה מדינה יהודית ועליונות יהודית בפלשתינה.

וזה מחזיר אותי למשפט שצעק עודה בגרון ניחר בשלהי הנאום: ״אנחנו הרוב, אנחנו ננצח״. עודה לא פירט לאיזה רוב התכוון. אני מניח שקהל שומעיו (מן הסתם 99.9% יהודים) הבין שהוא מתכוון לרוב שתומך בהחלפת נתניהו. אך עודה אמר שתי דקות קודם ״אנחנו לא נגד נתניהו אלא נגד דרכו של נתניהו; אנחנו לא רוצים להחזיר לשלטון את האליטות הישנות.״  ולכך כידוע אין רוב, גם עודה יודע זאת. אז לאיזה רוב באמת התכוון? עודה פוליטיקאי חריף ומשופשף שיודע לספק אמירות שפונות לקהלים שונים בו זמנית.

מבחינתי, קריאתו המסתורית-משהו ״אנחנו הרוב״ הייתה תזכורת גם לכך שהעם הפלסטיני הוא הרוב – הוא גדול מהעם היודו-ישראלי אם סופרים את כל הפלסטינים ולא רק את אלה שמדינת ישראל מכירה בהם כאזרחיה. (זה כולל את אלה שבגדה ובעזה, ופליטים בירדן סוריה ולבנון – הפלסטינים הם רוב אפילו אם לא כוללים את הפלסטינים בעלי אזרחות ירדנית, שהיא אזרחות סוג ג׳). זה כמובן לא יעלה על דעת השוורצמנים, אבל זו עובדה. ואכן, יש ״פלגים קיצוניים״ שמכירים בעובדה הזאת: שמדינת כל אזרחיה זה יפה, אבל לא כאשר עושים סלקציה באזרחות.