פורנו עוני בחדשות 12 סוחט דמעות ומתעלם מהמדיניות שיוצרת אותו

משרד האוצר מוצא מקור תקציבי לתגמול המעסיקים החזקים במשק וחונק את העובדים המוחלשים ביותר. הפגנות, פעולות מחאה, נשים עניות חזקות שהביאו לשינוי המדיניות – מכל אלה בחרו בחדשות 12 לשדר רק את הוריאציות על המקרר הריק
אוהד אמר

לפני עשרה ימים שודרה בחדשות 12 כתבה של ציון נאנוס. רבים כתבו בעקבות השידור כי הכתבה הייתה סוחטת דמעות. אכן, זה תיאור די מדויק, בעיקר באשר לעבודת הכתב והמערכת שהתעקשו לסחוט רגשות רחמים וצדקה מצופיהן, תוך עיוות הסיפור ורידודו, במקום לדרוש צדק.

הסיפור האמיתי הוא סיפורן של נשים עניות וחזקות, מאוגדות ומאוחדות, שנלחמות יחדיו כבר חודשים כדי לקבל את זכויותיהן, קיימו הפגנות ושלחו מכתבים. ביחד עם פעילים חברתיים ועיתונאית אחת שהאמינה הצליחו להביא לשינוי דעת שר הרווחה וכתיבת תיקון לחוק – אך נשים כאלה מאיימות על גבולות הנורמלי שחדשות 12 הן בסך הכל עוד מייצג שלהן. נשים כאלה יכולות לגרום למהפכה. אז הסיפור שונה בהתאם לנרטיב הכללי- שבו הכתב (הגבר) המוצלח מראיין נשים מסכנות שאיש לא עוזר להן, והוא הוא חושף את מצוקתן ומושיע אותן בעזרת שר האוצר הנדיב.

מעט מהציבור הישראלי נחשף לקיצוץ האכזרי של הביטוח הלאומי בקצבאות של האמהות החד- הוריות, הנכים ומקבלי הבטחת הכנסה. מדובר בפגיעה שהייתה צפויה מראש והיתה יכולה להימנע: בישראל לא ניתן לקבל שתי קצבאות במקביל. את לא יכולה להיות מוכרת על ידי הביטוח הלאומי גם כנכה וגם כמובטלת, הביטוח הלאומי יחליט בשבילך, האם את ענייה יותר או חד הורית שלא מקבלת מזונות מהגרוש. ככה זה. הוצאתם לחל"ת של עשרות אלפי מקבלי קצבאות הקיום, הובילה למצב שבו האוכלוסיות העניות ביותר לא יוכלו להתקיים בכבוד וזאת משום שלא ניתן לקבל את הקצבה שקיבלו בשגרה ביחד עם דמי האבטלה.

את המצב האבסורדי של משפחות שחיות בעוני שנאלצות להתמודד עם כמה מאות שקלים בתקופה מורכבת, ניתן היה למנוע בראשיתו של המשבר. חשיפת המחדל על ידי כתבת הרווחה בעיתון "הארץ" לי ירון הובילה את שר הרווחה הקודם, אופיר אקוניס, לנסח הצעת חוק ולהביאה לשולחן הממשלה. או אז התעוררו פקידי האוצר וטענו כי אין מקור תקציבי למימון ובכלל שתשלום הקצבה המלאה בעבור חודשי הקורונה יעודדו את האוכלוסיות שלא להשתלב במעגל העבודה- ממש כך, ובלי בושה. משרד האוצר מוצא מקור תקציבי כשהוא מחפש לתגמל את המעסיקים החזקים במשק, אבל חונק את העובדים המוחלשים ביותר. ואין חשש שתשלום הקצבה עבור חודשי הקורונה יוביל מישהו לוותר מרצונו על מקור פרנסתו, משום שמדובר במענק לשעת חירום בלבד.

יום תשלום הקצבאות הגיע, והמחדל קיבל ביטוי במציאות. בשטח התעוררו הפגנות והרשת געשה בעדויות של אמהות חד הוריות, שחברו יחד כדי להשמיע את קולן. הן חתמו על מכתבים, שיתפו עדויות בקבוצות, תרמו סלי מזון, הפגינו ונרתמו למאבק מול מקבלי ההחלטות. את כל זה ציון נאנוס ככל הנראה "לא ידע". הוא מבחינתו חשף את הפרשה ולא רק זה, הוא גם הביא לגאולה, שכן בעקבות פרסום הכתבה של חדשות 12 שר האוצר ישראל כ"ץ הנחה את פקידי משרדו לבדוק את הנושא.

אלא שנאנוס ידע גם ידע, רק שזה לא שירת את הריגוש שרצה להעביר. לציון נאנוס היו צילומים מהפגנה שנערכה ערב קודם מול ביתו של חיים כ"ץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שבה השתתפו עשרות נשים שחלקו את סיפורן ודרשו מהאוצר לשנות את הגזירה. שעה לפני שידור הכתבה הוא הודיע שלא עלה בידו להכניס את צילומי ההפגנה, רק כדי להדגיש בכתבה את הנרטיב שאין מי שנאבק את המאבק שלהן.

מדוע התעלם נאנוס מהנשים החזקות? אולי כי זה לא הסתדר לו עם הנראטיב של העוני? עוני זה לא דבר מכבד, עוני זה כנראה משהו שיש להתבייש בו, זה הגברת שעדיין אוכלת מצות והקלוז אפ על המקרר הריק

מדוע התעלם נאנוס מהנשים החזקות? אולי כי זה לא הסתדר לו עם הנראטיב של העוני? עוני זה לא דבר מכבד, עוני זה כנראה משהו שיש להתבייש בו, זה הגברת שאוכלת עדיין מצות והקלוז אפ על המקרר הריק. אין ספק שהסיפורים האישיים האלה באמת קורעי לב, ושחדשות 12 לא ביימו את המצוקה. אלא שהמסגור של הכתבה התמקד בתוצרים של מדיניות שמובילה לעוני, והתעלם משני משתנים: מי האחראי על המדיניות ומי פועל לשנותה. חדשות 12 בחרו להתעלם מלב הסיפור.

המציצנות שסיפקה לנו הכתבה נועדה לכך שתרגישו רע עם עצמכם ותפתחו את הארנק לצדקה. העניות והעניים הנדרסים תחת גלגלי השיטה כנראה פחות מעניינים את נאנוס ואת חדשות 12 וגם  לא המדיניות הכלכלית שחונקת את מעמד הביניים ואת האוכלוסיות שחיות בעוני. נשים חזקות שנאבקות על הקצבה לא מצטלמים טוב, וחלילה עשויים לגרום למי מהצופים להרגיש שהשיטה מקולקלת ושאולי כדאי לקום מהספה ולמחות. מציצנות על רקע סיפור קורע לב יגרום לצופים להתרגש ולהזיל דמעה, אולי אפילו לתרום, כדי להרגיש טוב עם המצפון. אבל חשיפת מחדלי המדינה ורשת הביטחון הסוציאלית המחוררת, עלולה להצית ביקורת וכעס, ואולי לא עלינו – למאבק חברתי של ממש.

עו״ד אוהד אמר הוא מנחה בקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה מהמרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית, בפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית

למעקב אחרי המאבק, בקרו בעמוד של "שוברות קירות"

כרמן אלמקייס מתעמתת עם השר לשעבר חיים כץ, בהפגנה מול ביתו, מאי 2020. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס
הפגנה מול ביתו של חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מאי 2020. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יויו

    כתבה מאוד מעניינת, תודה.