כיכר השעון הפכה בדקות לזירת מלחמה

אין לנו ציפיות גדולות מכוחות הביטחון, אין לנו ציפיות מהתקשורת הציונית שלא היה בה זכר לאלימות המשטרה אתמול בכיכר השעון, אין לנו ציפיות מעיריית תל אביב. כל מה שנותר לנו הוא לצאת ולהפגין
איאת אבו שמיס

משוררת שפרסמה עד כה שני ספרי שירה דו לשוניים, סטודנטית למדעי החברה והמדינה, גרה ביפו ומייסדת הפרויקט 'נשים ערביות יפואיות מצליחות'

את הטקסט הזה התחלתי לכתוב ביום שני כדי לספר לכם לאיזה בוקר אנחנו, תושבי יפו, התעוררנו. זה היה בוקר שבו דחפורים מנסים להרוס בית קברות עתיק שלנו, המוסלמים, לצורך הרחבת פרויקט עירוני ובניית בניין של שלוש קומות כמעון חוסים. אבל הטקסט לא היה גמור. כנראה שמשהו בי ידע שדבר-מה רציני הולך להתרחש ביום למחרת, שיסתיים בפציעת נער צעיר בן 14 מרימוני הלם של המשטרה שסירבו לפנותו לקבלת טיפול, כפי שהעידה דודתו.

אתן לכם רקע קצר כדי שתבינו על מה ההפגנות ולא תיגררו אחר התקשורת הציונית שמספרת על "מהומות ביפו". בשנת 2018, התגלו עצמות וקברים בחפירות לקראת בנייה של מבנה במקום הישן ברחוב "אליזבת ברגר" ביפו כמעון חוסים בן שלוש קומות (כשהגגון אמור לשמש לדרי רחוב והקרקע למסחר). הפועלים שהיו מטעם העירייה וקרן פיתוח החלו להעביר את העצמות אל ארגזים ודליים, כשהדבר נודע לתושבי יפו, הם מיהרו להגיע אל המקום לטמון בחזרה את העצמות ולהפגין נגד פגיעה בקדושת המת. צו ביניים הוצא על ידי בית המשפט והעבודות הופסקו. מאז – במשך כשנתיים – התנהל דיאלוג בין העירייה, המשטרה והתושבים שיוצגו על ידי המועצה האסלאמית. בתקופה זו המופתי סייר במקום וקבע הלכה "פתווא" כי לא ניתן לגעת בעשרות הקברים ששייכים לבית הקברות המוסלמי "אלאסעאף" מהמאה ה-18. בינואר, פסק בית המשפט המחוזי לטובת הצד החזק – העירייה, וקבע כי יש להעדיף את האינטרס של החיים על פני זה של המתים.

בימים האחרונים, לפני שחודשה העבודה בפרויקט, העירייה העבירה לתושבים את תגובתה. המכתב נפתח בקביעה שהתושבים נחשפו למידע שגוי או חלקי בנוגע לפרויקט, ועל כן הדברים יובהרו בשקיפות מלאה. הפתרון המוצע הוא שתיעשה סריקה ידנית ומיפוי עצמות, מבלי להזיזן, ולסמנן על המפה. תיבחן אפשרות לכתר אותן בכלונסאות, ואם לא תהיה ברירה, ישקלו להזיזן באופן מכבד ומינימלי. במילים אחרות, מכתב שמזלזל בנו ובאינטליגנציה שלנו, שמסתיים במשפט הכי צבוע שיש ועוד בהקשר לנושא המדובר: "כמו תמיד, העירייה תמשיך לפעול למען תושבי יפו ורווחת תושביה".

המחאה החלה אתמול בבוקר, כשהמועצה האסלאמית תלתה שלט שחור גדול על חילול הקברים וקראה לתושבי יפו למחאה, שיירת אופנועים ותפילה באזור השעון קרוב לאתר. בערב, החלה המחאה וההפגנה על חילול הקברים, מיד לאחר הפגנה של ארגון פלסטיני פמיניסטי נגד הרצח של איאד אלחלאק, שהתקיימה במקום (כמו במוקדים נוספים ברחבי הארץ). כמו בכל מחאה פלסטינית נגד עוולות הכיבוש, דגלי פלסטין התנופפו וכנראה זה עצבן את המשטרה שכוחותיה הגיעו להפגנה השנייה מתפוצצים מזעם שצריך לפרוק על מפגינים, אלא מה.

תושבי יפו התאספו בגן השניים והחלו לנסוע באופנועים, למול כמויות עצומות של שוטרים, אנשי יס"מ רכובים על אופנועים, סוסים ומה לא, אורבים ומחכים לרגע שבו יעשו את מה שמוטל עליהם על ידי המדינה הגזענית (רמז: לא לצדד באקט דמוקרטי של הפגנה). המפגינים הגיעו לכיכר השעון והחלו להתפלל, ואז לקרוא קריאות ברמקול. המשטרה החליטה להחרים את הרמקול ונוצר עימות, ותוך דקות כיכר השעון הפכה לזירת מלחמה, כשרימוני הלם מתפוצצים ומסוקים חגים מעל ראשי המפגינים. דחיפות, מכות, מהומת אלוהים. א', נער בן 13 שגר בקרבת מקום, מספר: "עמדתי בהפגנה ובאו שני שוטרים, נתנו לי בראש שני רימוני הלם, נפלתי על הרצפה ואיבדתי הכרה. אחרי זמן מה התחלתי להתעורר והמשטרה לא נתנה לאף אחד להרים אותי. אני זחלתי הצידה לפני שיעלו עלי עם סוסים, ראיתי את המוות בעיניים. מישהי מיפו ראתה אותי ולקחה אותי לבית החולים".

הערב של א' הסתיים עם חתך גדול בראש ויד שבורה. הוא טופל בבית חולים וולפסון וראשו נתפר. אילו זה היה תלוי במשטרת ישראל, הוא ככל הנראה היה ממשיך לשכב מבועת על הקרקע ולהתפלל שלא ישעטו עליו למוות

הערב של א' הסתיים עם חתך גדול בראש ויד שבורה. הוא טופל בבית חולים וולפסון וראשו נתפר. אל תטעו, אילו זה היה תלוי במשטרת ישראל, הוא ככל הנראה היה ממשיך לשכב מבועת על הקרקע ולהתפלל שלא ישעטו עליו למוות. אמנם, אחרי ההוצאה להורג של איאד אלחלאק המוטל גוסס בחדר האשפה, אין לנו ציפיות גדולות מכוחות הביטחון, ורק לפני יומיים ראינו את הצילומים של הירי במהדי סעדי אללה ירחמו, בעודו בורח מהשוטרים שירו בו בגב, כשאינו מסכן אף אחד. בהקלטה שומעים בבירור שוטר אומר לחברו "אתה רוצה לשמוע משהו מצחיק? יש לי את מהדי אלסעדי עם חוטים של טייזר בתוך הגוף שלו ופציעת ירי". פרקליט המדינה קבעה שהיה ירי רשלני, אבל התיק (אל תיפלו מהכסא) – נסגר. אתם מתארים לעצמכם ששום דבר לא מפתיע אותי בהתנהלות המשטרה – לא בירושלים ולא ביפו.

נעבור רגע לסקירה של התקשורת הציונית הכושלת. רובם הגדול של כלי התקשורת כמובן לא עשו את המינימום כדי להבין על מה המחאה ומדוע מתקיימות הפגנות. בנוהל, צילמו את דגלי פלסטין, פח אשפה בוער ואוטובוס עם חלון מנופץ (דבר שאני מגנה, כמובן), וקבעו שערביי יפו פצחו במחאות אלימות בגלל הרצח של איאד אלחלאק אללה ירחמו. בתקשורת הציונית לא היה זכר לאלימות של המשטרה, לפציעתם של מפגינים ולנער בן ה-13 שנזקק לטיפול רפואי.

ממשטרת ישראל אני לא מצפה לשום דבר, כאמור. אבל מהעירייה, שמשום מה ניסתה לאחרונה להפגין איזו מידה מדודה של אכפתיות כלפי תושבי יפו, היו לי מעט יותר ציפיות. אחרי אתמול, עם תחילת העבודות והיריקה בפרצופינו, אני מבינה (שוב) שכל מה שחשוב לרון חולדאי זה נדל"ן מניב. זה חולדאי של גבעת עמל, חולדאי של שכונת הארגזים. זה חולדאי של דחפורים על חלשים. אבל המחאות יימשכו, כי אנחנו לא נשב בשקט וניתן לדחפורים של עיריית תל אביב לחלל את כבוד המתים.

מפגינים בכיכר השעון, 9.6.2020. צילום: יאפא48
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.