אבו מאזן דיבר הרבה ולא אמר כלום

בנאומו על הסיפוח אבו מאזן לא דיבר על אלטרנטיבה לסיום הכיבוש הישראלי, שתתחיל בסיום הפילוג בין הפלסטינים. הוא לא התייעץ עם הפלגים הפלסטיניים ולא הציע לעם הפלסטיני לקבוע את דרכי המאבק שלו
עבד אל־חמיד סיאם

כמו רבים אחרים, גם אני עקבתי אחר נאומו של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שבו הודיע אבו מאזן על נסיגתו מההסכמים שנחתמו עם ישראל וארצות הברית, וטען שלפיכך ישראל נושאת באחריות כלפי השטחים הפלסטיניים כפי שמתחייב מתוך אמנת ז'נבה הרביעית. נראה כי נאום זה מבשר על כינונה של דרך חדשה המנוגדת להסכמי אוסלו, ועל כן חשוב לבחון אותו לעומק ולבדוק אם יש חדש במדיניותה של הרשות הפלסטינית.

כדי להבין את הנאום, מצאתי לנכון לסקור את השתלשלות העניינים שקדמה לו. ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, הודיע ב-12 במאי כי ההנהגה הפלסטינית, ובכלל זה החמאס והג'יהאד האסלאמי, תתכנס ב-16 במאי ו"תקבל החלטות קריטיות בנוגע להפסקת הסכמי התיאום, כולל התיאום הביטחוני, עם ישראל". בסופו של דבר הפגישה נדחתה ל-19 במאי, ללא נוכחות החמאס והג'יהאד האסלאמי. במקום לקיים דיון, אבו מאזן נשא נאום על "היום שלאחר הסיפוח" מבלי להתייעץ עם שאר הפלגים הפלסטיניים.

הנאום כלל מקבץ של החלטות מעורפלות וסתירות פנימיות, ללא הסברים שיבהירו כיצד ההחלטות יבוצעו בפועל. חשוב מכך, סוגיות חשובות לא הוזכרו בנאום במכוון. עובדה זו רומזת על חוסר המוכנות של הפלסטינים להתמודד ברצינות עם הסיפוח, מעבר לדיבורים ולהתנגדות מילולית. הבה נבחן כמה נקודות מהנאום:

"הרשות רואה עצמה פטורה מכל ההסכמים וההבנות עם הממשל האמריקני והממשלה הישראלית, כולל התיאום הביטחוני."

מה פירוש "פטורה מכל ההסכמים"? האם פירוש הדבר ביטול התוקף החוקי של אותם הסכמים? הרשות הפלסטינית עצמה למעשה חייבת את קיומה החוקי להסכמי אוסלו. האם אבו מאזן מתכוון לבטל גם את ההסכם הכלכלי משנת 1995, שיצר תלות מוחלטת בין הכלכלה הפלסטינית ובין ישראל? האם אבו מאזן רוצה לבטל את הסכמי אוסלו ולהעניק לישראלים שליטה מוחלטת על שטחי C?

"מעתה ואילך, שלטונות הכיבוש הישראלי יישאו בכל האחריות וההתחייבויות של שלטון כובש באדמה של מדינת פלסטין הכבושה […] הישראלים יישאו בהשלכות, כפי שמתחייב על פי החוק הבינלאומי והחוקים ההומניטריים, במיוחד על פי אמנת ז'נבה הרביעית לשנת 1949."

כלומר, הרשות הפלסטינית לא תשלוט, וכל האחריות תיפול על ישראל. על פי אמנת ז'נבה, הכובש חייב לספק הגנה לאוכלוסייה הנכבשת ולתת מענה לצרכיה הבסיסיים, אך הגנה זו חלה על הנכבשים כאינדיבידואלים; לנכבשים אין מעמד של מדינה עצמאית. מנגד, כאשר הרשות הפלסטינית נוצרה ב-1994, היא נטלה את סמכויות השלטון מידי שלטונות הכיבוש. אם כן, הרשות שואפת לשלוט, אך בד בבד מבקשת להחיל את אמנת ז'נבה ובכך היא מעניקה את כל סמכויות השלטון לכובש הישראלי ומאבדת את שלטונהּ.

"אנו חוזרים ומדגישים את מחויבותנו לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני על בסיס פתרון שתי המדינות בחסות בינלאומית."

גם כאן, אותו תקליט שחוק שהוכח פעם אחר פעם כדברי הבל. הנה כבר ב-15 בינואר 2017 התכנסה ועידה בינלאומית לשלום – ועידת השלום בפריז – אך למרות השתתפותן של שמונים מדינות, ישראל וארצות הברית לא השתתפו בה והוועידה הסתיימה בלא כלום. כל ישועה לא תבוא גם מהקוורטט לענייני המזרח התיכון, הכולל את ארצות הברית, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה. הרי ארצות הברית עולה בכוחה על האירופים, על שליח האו"ם לא ניתן לסמוך, ולרוסיה יש יחסים קרובים עם ישראל והיא לא תתערב לטובת הפלסטינים.

מה שחשוב בנאום הוא מה שאין בו. אבו מאזן לא דיבר על אלטרנטיבה לסיום הכיבוש הישראלי, שתתחיל בסיום הפילוג בין הפלסטינים. הוא לא הציע לעם הפלסטיני לקבוע את דרכי המאבק שלו. הנאום לא הזכיר את הביטוי "התנגדות בדרכי שלום" או "מרי אזרחי". אבו מאזן גם לא הזכיר את עזה, לא במישרין ולא בעקיפין. הוא אף לא הזכיר את החשיבות בבנייתו מחדש של אש"ף כך שיכלול את כל הפלגים והגורמים המחויבים למטרה הפלסטינית, והמוכנים להתחייב למשטר תקין ונקי משחיתות. במילים אחרות, הוא דיבר הרבה, אבל תוכן אמיתי לא היה שם.

הנאום הזה נועד אך לשחרר לחץ עבור העם הפלסטיני המדוכא, ולכן הוא חסר תוחלת. מכאן ניתן להסיק כי העניינים בפועל יוכרעו בשטח, על ידי העם – לא במשרדים ובנאומים, ובוודאי לא באמצעות תקליטים שחוקים ואמירות שיש בהן הרבה מלל אבל מעט מאוד מעשה.

עבד אל־חמיד סיאם הוא מרצה במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ראטגרס. המאמר המלא התפרסם באתר אל־קודס אל־ערבי. גרסה מקוצרת זו מתפרסמת בחסות פרויקט "אופק", מיזם משותף למכון ון ליר, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם בנצרת. מערבית: צאלח עלי סואעד

מחמוד עבאס (אבו מאזן) בנאומו במאי, 2020, על הסיפוח. "תוכן אמיתי לא היה שם". צילומסך
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.