קול קוראת להצלת נשים מאלימות

השטח הפמיניסטי תוסס. נשים זועקות כנגד רצח נשים ואלימות מינית כנגד נשים. אנחנו מפגינות, מקימות מקלטים ומרכזי סיוע, מגייסות אפילו קצת תמיכה מהממסד – אבל האלימות גואה. אינני יודעת איך לגרום לגברים להימנע מהאלימות הזו – אך נדמה לי שעדיין יש אפשרויות להפוך את המאבק הפמיניסטי למקיף ויעיל יותר.

קבוצת נשים מתנועת "אחותי" – אורנה זקן, רוני אלוני-סדובניק, דניאלה קהת, שולה קשת ואנוכי – התארגנה לאחרונה כדי לבנות בשיתוף פעולה עם ארגונים שפועלים בשטח ובממסד רצף טיפולי ושיקומי לנשים קרבנות אלימות גברים.

נקודת ההתחלה היא פתיחת תחנות משטרה ייעודיות לטיפול בכל פנייה של אישה שנפגעה מאלימות גברים בגלל היותה אישה. ההצעה בנויה על בסיס מודל, שהוקם לראשונה בסאו פאולו בברזיל ב-1985 והתפשט ברחבי דרום אמריקה, דרום אפריקה, הודו ועוד מדינות באפריקה. הן מצליחות להגדיל את שיעור הפניות, לייעל את הטיפול בתלונה ולהשפיע על השיח הציבורי. נשים מתייחסות בחיוב לשירותים אלו כי הן חשות שיש אוזן קשובה וסיוע ממשי .

התחנות מאוישות בעיקרן על ידי שוטרות שקיבלו הכשרה מיוחדת לכך. כל אישה ונערה תזכה לטיפול מלא – בלי להתייחס לגיל, מוצא, דת, עדה, לאום, העדפה מינית, מעמד אזרחי וכדומה, כולל נשים בזנות וטרנסג'נדריות. התחנה תעסוק בכל סוגי אלימות גברים כנגד נשים – אונס, פגיעה מינית, הטרדה מינית, אלימות בן זוג (מינית, פיסית, כלכלית, נפשית וכו'), רצח. הטיפול יהיה הוליסטי והיחידה תספק את מלוא השירותים הנדרשים: קבלת התלונה וחקירתה, סיוע בהליך השיפוטי, הגנה משטרתית, סיוע באיתור מקום מקלט, יידוע המתלוננת בדבר זכויותיה, תמיכה פסיכולוגית, טיפול רפואי (במיוחד במקרי עבירות מין), עזרה בסיוע כלכלי, חדרי אכסון למקרי סכנה, הסברה בקהילה.

לפיכך בתחנה יהיו עובדת סוציאלית, גניקולוגית, חדרים ללינה לצורך הגנה, נציגות מארגוני נשים שעוסקות בסיוע משפטי, סיוע כלכלי וכל סיוע אחר שנדרש. התחנה הופכת כך לנקודת הכניסה החשובה ביותר עבור הקורבנות למערכת הצדק והמשפט ולקבלת שירותים הדרושים להן.

הקוקטייל המשולש של משטרה המורכבת מנשים שוטרות, נשים מתלוננות, וההתייחסות הבלעדית לאלימות נגד נשים הוכיחה את עצמה כנוסחה חזקה – סימבולית ופוליטית כאחת – להתערבות בתרבות המשטרתית, כמו גם בתרבות הפטריארכלית של החברה בכלל.

יחידות אלו יפעלו בתיאום ובשיתוף פעולה עם ארגוני הנשים, מערכת הרווחה, ומערכת התביעה והמשפט. יש להדגיש כי הצלחתן מותנית גם בשינויים ביחס בתי המשפט לאלימות הגברים.

סיירת מתנדבות תפעל באזור התחנה ומעבר לה. הסיירת תדאג לסייר באזורים מועדים לפורענות ונוכחותה תהווה זרז למניעה ולתגובה לאלימות כולל הטרדות מיניות במרחב הציבורי, תספק סיוע ומענה לנשים ונערות במצוקה, ייעוץ באמצעי הגנה פיזיים ואחרים, גישור בין האישה והתוקפן (על דעת האישה ובהסכמתה).

הקמת אכסניות לגברים אלימים -במקום שנשים יברחו למקלטים, גברים מכים יאולצו גם לפני משפטם להתגורר במעצר בית במסגרת אכסניות תוך כדי שהם מקבלים טיפול, אך גם ממשיכים בעבודתם כששכרם מועבר לפרנסת המשפחה ולתשלום על שהייתם באכסנייה. כל גבר כזה יקבל אזיקון שיאתר את מיקומו כל העת.

במקביל, יהיה צורך לחולל שינויים בחוק, הנה רק כמה מהם:

1. הטלת החובה על כל מי שיש לו או לה מידע על אלימות נגד נשים, או על גבר או על בן זוג שידוע באלימותו, לדווח על כך.

2. כדי להפוך את הגבר האלים למוקד ההתמודדות במקום את הקורבן שלו, אנו מציעות, בשלב ראשון, לחייב, בהחלטת שופט או קצין בכיר, גברים אלימים בטיפול כפוי ולציידם באזיקון. בנוסף, כל אדם שהורשע בעבירת מין או אלימות יחויב לענוד אזיק אלקטרוני ויימצא בפיקוח לצמיתות. את עלות המעקב והפעלת הפיקוח ניתן לממן על ידי חיקוק להקמת "קרן חילוט" של רכוש עברייני מין ואלימות – בדומה לקרן החילוט של עברייני סמים וסחר באדם.

3. נשים שהרגו את הגבר המתעלל כדי להפסיק את האלימות – לא יואשמו בהריגה בהמשך לפסק הדין במקרה של החוואי שי דרומי.

כדי להשלים את סדרת השירותים לנשים, אנו מציעות הקמת בית אם בכל רשות מקומית או אגד רשויות. המקום יהווה קהילה תומכת ותורמת שבו יתגוררו שורדות זנות, נשים יוצאות מקלטים לנשים מוכות, נשים שמתאוששות מאלימות, וכן אימהות יחידניות שחיות בעוני וילדיהן כמו גם אזרחיות ותיקות שסובלות מבדידות. הקהילה תהיה רב תרבותית ורב דורית, תנוהל באופן עצמאי, תדאג לשיתוף כל הדיירות בקבלת החלטות ותהיה בנויה מכמה קואופרטיבים כלכליים. הקהילה תאפשר יצירה של סביבה המספקת ביטחון אישי וכלכלי ותנאים להתעצמות של הנשים. חברות הבית ישתמשו בכישוריהן ובניסיונן לסייע גם לקהילה שבסביבתן.

ברור לנו שהצעות אלו ואחרות מעלות סוגיות מורכבות שדורשות דיון מעמיק. אנו קוראות לארגוני הנשים, ארגוני גברים פמיניסטיים, משטרת ישראל, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וחברות הכנסת לשלב ידיים לדיון בהצעות אלו ואחרות ולמימושן.