סטירה על פניה של מערכת אלימה

מה היא האלימות בסטירה ביד פתוחה על פניו של גבר רב-עוצמה לעומת האלימות היומיומית, הדנה עשרות אנשים לתקופות מאסר? האקטיביסטית יפעת דורון נכלאה לשמונה חודשי מאסר בפועל על כך שסטרה לפרקליט הצבאי עסאם חאמד
חררדו לייבנר

בשבוע שעבר נכנסה לכלא יפעת דורון. היא נידונה ונכלאה לשמונה חודשי מאסר בפועל על כך שסטרה לפרקליט הצבאי עסאם חאמד על פניו. חאמד תבע את נרימאן תמימי על כך שצילמה את התקרית המפורסמת שבה בתה, עאהד, סטרה לחייל שנכנס לחצר ביתן. אינני מכיר את יפעת דורון. לא דיברתי עמה ולא שמעתי מפיה או ממישהו מבין חבריה הסבר מלא למעשה. הפרשנות שאציע כאן למעשה שלה היא הפרשנות שלי בלבד. איני מתייחס לכוונות אלא למשמעות החברתית של מעשה פומבי.

אזרחית סוטרת על פניו של לובש מדים

סטירה ביד פתוחה היא צורת אלימות מאוד ספציפית. היא לא נועדה לפצוע או לגרום נזק פיסי משמעותי. בכל התרבויות המוכרות לנו בארץ ובתרבויות רבות אחרות יש לסטירה ביד פתוחה מסר ברור – במיוחד כאשר הסוטרת או הסוטר נמצאים בעמדת נחיתות פיסית לעומת סופג הסטירה, ובמיוחד כאשר מדובר באישה הסוטרת לגבר. זהו מעשה שנועד לסמן חציית גבול מצד הגבר, מצד בעל הכוח הפיסי או הסמכות העודפת, ואת חוסר הנכונות של הסוטרת להשלים עם המציאות הזאת  – גם בידיעה ברורה שיש בכוחו של מקבל הסטירה להגיב בכוח פיסי או בסמכות אכיפה חזקים לאין שיעור.

העוצמה של סטירה בפנים הניתנת על ידי האישה או על-ידי הצד החלש מבחינת יחסי הכוחות היא בעיקר עוצמה מוסרית. אם המעשה נעשה בפומבי, בתוך אולם מלא בצופים או לעיני מצלמה שמנציחה ומשדרת את הסטירה, הוא נועד להפגין נחישות ושכנוע מוסרי עמוק של החלשה אל מול הפולשנות והבריונות של הגבר מקבל הסטירה. כך היה במקרה של עהד תמימי, וכך היה במקרה שבו האזרחית הישראלית, יפעת דורון, סטרה לפרקליט הצבאי; זאת, עם כל ההבדל המשמעותי בין מעמדה של תמימי, פלסטינית תחת כיבוש ללא זכויות אזרח מלאות שנידונה בפני בית משפט צבאי ויכולתה להתגונן היתה מוגבלת מאד, לבין מעמדה של דורון, הנהנית מאזרחות ישראלית ונידונה בפני בית משפט אזרחי.

יפעת דורון נכנסת לנוה תרצה, ביולי 2020. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

פרקליט צבאי

לסטירה שנתנה יפעת דורון לסא"ל חאמד יש משמעות נוספת. בניגוד לרוב ההיתקלויות האלימות הקשורות למנגנוני צבא הכיבוש, אשר במרכזן חיילים במחסומים, בסיורים, בפשיטות ובמעצרים, כאן המעשה המינורי מאוד מבחינת רמת האלימות שבו, סימן גורם אחר – את הפרקליט הצבאי. פרקליט צבאי אינו חייל מקרי ש"הוצב" בעמדה מסוימת, מרצונו או שלא מרצונו, אשר הביאה אותו לחיכוך אלים עם האוכלוסייה הנכבשת. פרקליט צבאי הוא גם לא "ילד בן 19", לא חייל בשירות חובה. מדובר באדם בוגר הרבה יותר, עם השכלה אקדמית משפטית משמעותית, שבחר לשמש בתפקיד מפתח בתחזוקת שלטון הכיבוש.

הפרקליט הצבאי פועל מתוך משרדים ממוזגים, בקור רוח, בשיקול דעת, מתוך בחירה להיות שם ולהפעיל אלימות ממסדית כלפי הנכבשים, והכל תמורת משכורת שמנה

בכל יום בבתי הדין הצבאיים, בכל כתב אישום ולעתים אף בפיסקה פשוטה בתצהיר, הפרקליט הצבאי מפעיל אלימות ממסדית רבת עוצמה כלפי הנכבשים שלרוב אינם יכולים להתגונן מולו באופן אפקטיבי. בכתבי התביעה שלו מבקש פרקליט צבאי, ולעתים קרובות מאוד גם משיג, הרשעות וגזרי דין: שנות או חודשי מאסר רבים עבור אנשים, שאילו היו עומדים למשפט הוגן בבית משפט אזרחי במדינתם, ספק רב אם כלל היו מועמדים לדין או מורשעים. פסיקה אחת שלו יכולה להיות אלימה בהרבה מהתעללות של חייל במחסום בפועל שלא מצא חן בעיניו, או מהתעללות חזירית של סיור צבאי בעוברי אורח פלסטינים או אפילו מהטרטור והמילים המשפילות שפולטים חיילים או קצינים בשעת פשיטת לילה בבתים של פלסטינים, במסגרת נהלי ההטרדה השגורים בחברון.

בסטירה אחת הציבה יפעת דורון במוקד תשומת לב דמות מפתח באלימות הכיבוש, דמות שלא פועלת מתוך זעם רגעי, תחת ההשפעה של הסתת המתנחלים או מתוך חוסר הבנה או פחד של חייל בן 19, שנקלע אולי לסיטואציה דרמטית ומורכבת לראשונה בחייו. הפרקליט הצבאי פועל מתוך משרדים ממוזגים, בקור רוח, בשיקול דעת, מתוך בחירה להיות שם ולהפעיל את האלימות הממסדית כלפי הנכבשים, והכל תמורת משכורת שמנה, סיכויי התקדמות בדרגות הצבא ותוך צבירת יוקרה מקצועית, שתוכל לשמש אותו לאחר מכן בחיים האזרחיים. יותר מכך: הוא חסין לכאורה, פועל בסביבה נקייה משפטית, פטור מראש מכל חשד במניעים פסולים, בתור נציג "החוק" במציאות כיבוש, שבה החוק הוא החוק של הכובש ותמיד או כמעט תמיד לרעת הנכבשים.

מחאה אלימה?

המעשה של יפעת דורון היה מעשה אלים. אין בכך ספק. אבל מה היא האלימות של סטירה ביד פתוחה על פניו של גבר רב-עוצמה לעומת האלימות היומיומית, הדנה עשרות אנשים לתקופות מאסר? מהי לעומת הסבל והתסכול של העצורים ושל משפחותיהם, הנאלצים להופיע בפני בבתי הדין הצבאיים? הפרקליט הצבאי, שמסוגל לדחות בהינף יד דיון שנקבע בעניינו של נער עצור ולגרום להמשך מעצרו ולטרטור הולך וחוזר של משפחתו – כי ככה הוא או הממונים עליו החליטו, חטף פעם אחת סטירה. כל כך נבהלה המערכת מסטירה אחת, מהזרקור שעלול להיות מופנה לאותו תיאטרון בובות אלים, המכונה מערכת המשפט הצבאית, שנעשה מאמץ להעניש בחומרה את יפעת דורון, שהעיזה לעשות מעשה ולהקריב את חירותה כדי לסמן את האלימות של אותה מערכת דיכוי המתחפשת ל"שלטון החוק".

שופט בית המשפט השלום, איתן כהן, שהרשיע את דורון, צוטט בעיתונות באומרו:

"יש להתייחס במשנה חומרה למעשים מעין אלה, אשר נועדו לשלול את ערכי המדינה ומוסדותיה, לבוז להם ולהרוס את הסדרים החברתיים הקיימים".

האמת: הצהרה מפתיעה בכנותה מטעם נציג מערכת המשפט. מסתבר שקיומה של מערכת משפט צבאית, שבפניה נידונים תושבים פלסטינים תחת כיבוש וחסרי אזרחות, היא חלק מ"ערכי המדינה". אין ספק גם שהפגנת הבוז והמחאה כנגד הפרקליט הצבאי מאיימת לשלול את הסדרים החברתיים הקיימים, שלפיהם קיים אפרטהייד משפטי ותושבים פלסטינים בשטחים הכבושים נידונים על ידי בית דין צבאי, בעוד שאזרחים ישראלים באותם שטחים עצמם נידונים כרגיל במערכת משפט אזרחית נפרדת עם כללי ענישה והתנהלות אחרים לחלוטין. "סדרים חברתיים קיימים" שראוי למחות נגדם ולבוז להם על מנת לפרקם.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.