המפגינים קראו: "צדק לסלומון, צדק לאיאד", הבריונים הסתערו

שינוי פוליטי עממי מהרחוב מגיע תמיד יד ביד עם אלימות משולחת רסן מצד הבריונים של המשטר – גם אלו שהוצבו שם על ידו ולובשים מדים רשמיים, וגם המשת"פים הבזויים שלהם, שוטרים סמויים על אזרחי ואזרחים "רגילים" עושי דברו של השלטון. בשנות ה-50 שלחו בכירים במפא"י בריונים להרביץ למוחים בהפגנות בשכונת ואדי סאליב, בזמן שאלו זעקו על הדיכוי המתמשך נגדם ויצאו למרד בעקבות הירי הנפשע של שוטר בתושב השכונה. בשנות ה-70 הפנתרים השחורים חטפו מכות מידיהם של שוטרים סמויים ומשת"פים אחרים. ההיסטוריה של ההפגנות בישראל ובעולם כולו מתוחזקת בין היתר על ידי אלימות פאשיסטית אזרחית, אותם חלאות אדם שמתקיפים מפגינים ומפגינות לא אלימים. תמיד תמצאו אותם שם כשמשהו מתערער בשלטון המחורבן שלהם, פועלים בשם הדגל וההגמוניה נגד מי שמרעידים את הסדר הקיים.

גם בארה"ב בימים אלו יוצאים אזרחים לתקוף מפגיני BLM (בלאק לייבס מאטר). אתמול, בהפגנה מול ביתו של השר אמיר אוחנה בתל אביב הם עלו מדרגה. הם תקפו את המפגינים בצורה מאורגנת, באגרופים, במקלות, בגז פלפל, בבקבוקים, באבנים, וכל זה בחסות המשטרה, שלא עשתה דבר למרות שיכלה ועוד איך לבצע מעצרים. אוחנה עצמו לא טרח לגנות את מעשיהם הנפשעים והסתפק בציוץ כללי ורפה נגד "אלימות של שני הצדדים בתשעה באב".

הקריאה המרכזית מבחינתי בהפגנה אתמול היתה "צדק לסלומון, צדק לאיאד". מעבר לדרישה הקונקרטית להעמיד לדין את השוטרים האלימים והרוצחים, הקריאה הזאת שנשמעה שוב ושוב על ידי מאות מוחים ומוחות בשלבים שונים של ההפגנה היא דרישה אזרחית למציאות אחרת, לשבירת סולם הגזענות המעוות בישראל, שבו כל קבוצה מדוכאת פועל באופן אלים נגד זו שמתחתיה, בתקווה לפירורים שיפלו מלמעלה. שתי האוכלוסיות שנמצאות בתחתית הסולם הזה, פלסטינים ויוצאי אתיופיה, ראויות ליחס הוגן ולשוויון אזרחי. כשקריאה משולבת כזאת של אנשים שלא מוכנים שישסו אותם אלו באלו נשמעת ברחובות, הן של תל אביב אתמול והן בהפגנות המתמשכות בבלפור, היא מפחידה את המשטר והבריונים שלו עוד יותר; חברה שפועלת למען שיוויון אזרחי ונגד עוולות וגזענות היא הפחד הגדול של המשטר הישראלי, שמושתת על עליונותם של בעלי דם מסוים, יהודי, על פני אחרים. זאת קריאה שלא שמעתי בעוצמות כאלו לפני, קריאה שמסמנת את השלבים הבאים. קריאה של תקווה.

הבריונים הפחדנים שהגיעו אתמול להפגנה באו להשתיק אותנו. תוך שיתוף פעולה עם השוטרים הסמויים – כפי שנראה בבירור בסרטון של אסף שפיר – הם הצליחו לברוח מהאזור לאחר שתקפו מספר מפגינים. שיתוף הפעולה הזה, מבהיר למי שחושב לתת פרחים לשוטרים באיזה צד הם נמצאים. שיתוף פעולה הזה, כולו תכליתו של המשטר הנוכחי – השתקת המחאות בעזרת בריונים אלימים שזוכים לקריצה משוטרים סמויים החולפים על פניהם.

אנחנו מתפתחים למקום חשוב ועמידה שהיא היסטורית. כעת, אנחנו חייבות וחייבים להיות מוכנים יותר לפעם הבאה, אבל גם לחבק ולתמוך במי מהשותפים שלנו שנפצעו או סובלים מטראומה סביב האירועים. דברו עם מי שסביכיכןם, תבדקו, תתעניינו. הכוח שלנו הוא הביחד. ואחרי שאמרתי את זה, אני חוזר ומדגיש שוב – אנחנו עושים ועושות שינוי, אנחנו בזמן של להרעיד את השיטה, תרימו ראש ותהיו גאים.