הריבון נוהם לעברם "ברא! ברא!"

איך תלך לישון במיטתך, כשאינך יודע אם מחר חדר השינה שלך יהפוך לגל של אבנים או אדמתך לשטח אימונים צבאי? מהנעשה בסוסיא
אסיה לדיז'ינסקיה

פעם נוספת נכנסו תושבי ח'ירבת סוסיא לכוננות ספיגה – הפעם הופיעו על אדמתם, לא רחוק מהבתים, חיילים שביקשו להתאמן במקום. לאחר שתושבים התקוממו ועורכי דין שאלו שאלות הם הסתלקו ולקחו איתם את ציוד האימונים. הקלה? לא ממש: במהלך אוגוסט חולקו במקום צווי "הפסקת עבודה" וכולם יודעים שההרס בדרך. איך תלך לישון במיטתך, כשאתה לא יודע אם מחר חדר השינה שלך יהפוך לגל של אבנים, או אדמתך לשטח אימונים צבאי?

התושבים יודעים כמה חושקת המדינה באדמותיהם, מכיוון שהיא ממררת את חייהם כארבעה עשורים כדי לשכנע אותם לעוף מהן ולעבור להתגורר ביטא, שטח A, והם טעמו זה מכבר את טעמו המר של כל הארסנל העומד לרשות ישראל: ביקורים לצורך הרס מטעם המינהל האזרחי והמשטרה, הפקעת קרקעות שרירותית, סירוב מתמשך לחבר את הקהילה למים למרות שהצינורות עוברים באדמותיהם (ומתנחלים השתלטו על מרבית בארות המים שלהם), שלא לדבר על אלימות מתנחלים הלובשת שלל צורות. נאסר נוואג'עה, תחקירן "בצלם" ותושב סוסיא, מספר על רחפן של עמותת רגבים המרחף מעל כדי לצלם כל מבנה שירותים שמקימים תושבי המקום: "מתנחלים השתלטו מזמן על מחצית מהאדמות שלנו ומקימים מאחזים איפה שמתחשק להם. הם מתנהגים כאילו בית המשפט לא הגביל את התנועה שלהם בשטח כדי להגן עלינו. ולמה באמת שיכבדו את ההחלטה? למה שיכבדו איזושהי החלטה? הרי החיילים בשטח מצלצלים לרבש"צ סוסיא כדי להתייעץ ולקבל ממנו הוראות איך לפעול מולנו…".

במידה שהדיון לא יידחה בפעם השביעית, יתכנס בג"צ לדון בגורלה של ח'ירבת סוסיא באוקטובר הקרוב. המדינה תציע את יטא, התושבים ינסו להיאחז באדמתם, והשופטים יחליטו אם יש ערך כלשהו לבעלות פלסטינית על שטח. במידה וירצו לרענן את זכרונם, טוב יעשו השופטים אם יקדישו כמה דקות לסיפורה של הקהילה, בקליפת אגוז, כפי שמתאר אותה סרטו הקצר של יואב גרוס מ-2010. הסרט מתעד את ביקורו של נאסר עם אביו, מוחמד, במה שנותר מסוסיא – הכפר ממנו גורשו ב-1986. השניים קונים כרטיס כדי להיכנס, מכיוון שלאחר הגירוש הוסב הכפר לאתר ארכיאולוגי תיירותי. בעודם משוטטים בין המערות ששימשו אותם פעם למגורים, מגיע ג'יפ צבאי כדי לבדוק מה לעזאזל הם עושים שם ולגרש אותם שוב. פלסטינים? באתר ארכיאולוגי?!

בשעה שבה מוחמד ונאסר עושים את דרכם החוצה, לא רצויים אפילו כמבקרים, נוסע מאחוריהם הג'יפ הצבאי באיטיות מרגיזה. מוחמד, המנסה לעכל את הרגשות שצפו בו במהלך ביקור הבזק, לא זוכה לרגע אישי אחד עם עצמו מכיוון שמנוע הג'יפ הזוחל מאחוריו נוהם בעקבותיו ללא הרף, כאילו צועק "ברא, ברא!" – החוצה! מדוע הוא נדרש להסתלק? כי כך רוצה הריבון. לאן עליו להסתלק? לאדמותיו החקלאיות בח'ירבת סוסיא – הנמצאות עכשיו גם הן על הכוונת.

נאסר ממשיך להסתובב בשטח ולתעד את מדיניות הגזל של ישראל, אותה מיישם הצבא בנאמנות. כולם מכירים אותו – מתנחלים כחיילים, מפקדים כמפקחים, פקידים כעובדי קבלן – וקוראים בשמו בחביבות בשעה שהם "אוכפים את החוק". בסוף יולי הוא הוזעק לתעד הריסת גדר חקלאית בכפר זיף, וחטף בעיטה מפקח המינהל האזרחי שביקש להרחיקו מהמקום; לפני כחודש וחצי הגיעה חבורת מתנחלים, מלווה בחיילים, להפגין נוכחות בכפרו ולהשפיל את התושבים. "הגוש זבל גועל נפש הזה שפה", כינתה מתנחלת את נאסר בעודה עומדת על אדמתו, "הוא זה הפרובוקטיבי". לאחרונה צילם פלישה נוספת, במהלכה קבעה עבורו מתנחלת אחרת כי הוא זר בארצו וכי עליו לפנות את מקומו לצאצאי דוד המלך. החיילים, שהגיעו לשם מהמאה ה-21, גיבו את החרפה הזו ומשרתים אותה.

מתנחלים מלווים בחיילים פולשים לשטח סוסיא ומטרידים את התושבים, 02.08.20:

על המחיר הנפשי הכבד אותו משלמים נאסר ועמיתיו התחקירנים אין צורך להכביר מילים: הם עדים נצחיים לכל מה שנורא ואיום בכיבוש חבלי המולדת שלהם, אנוסים לצפות דרך העדשה במאות הריסות המקלפות משפחות שלמות מביתן, גודעות את מטה לחמן ומחריבות את רכושן דל. כאשר אחרון השופלים מסתלק מהמקום, תמונות ההרס ממשיכות להבהב מול עיניהם.

למה חשוב לדבר על ח'ירבת סוסיא, כפר קטן – 280 תושבים סך הכל – ועל מאבקיו לרעות, לשתות ולחיות? מכיוון שדווקא משם, מאותו כפר המטולטל ימינה ושמאלה על פי גחמותיו של ריבון הנוהם לעברם "ברא! ברא!", אפשר לראות טוב יותר את מיליוני הפלסטינים המתגוררים בגדה, על שלל מופעי הכיבוש אותם חווים כל אחד ואחת מהם.

אסיה לדיז'ינסקיה היא רכזת תקשורת דיגיטלית ב"בצלם"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.