עודה בשאראת, הבט אל עמק בית שאן-ביסאן

מדוע לעודה בשאראת כדאי להפסיק לדבר רק עם אשכנזים "נאורים" לשיטתו
יאסר אבו ערישהיאסר אבו ערישה

אקטיביסט, מורה לערבית, עורך ומתרגם. עורך אתר העוקץ בערבית

ניסיון הדריסה שלשום בבלפור עדיין נחקר בעוד מעצרו של הדורס הוארך, אך כבר ניתן לשער כיצד יצליח עורך דינו, איתמר בן גביר, לנקות את שמו. היותו של המעשה הזה תוצאותיה של הסתה מתמשכת נגד המפגינים והמפגינות בבלפור, יישאר בגדר טענה שספק אם תעבור את עמדת הבידוק הבטחוני בבית המשפט. בינתיים, תכנים שתוקפים ללא רסן אזרחים שמממשים את זכות המחאה שלהם – כמו למשל הסרטון הזועם שפרסם פעיל הימין הקיצוני יואב אליאסי (הצל) – ייחשבו בעיני המשטר ובעיני מפיציהם כחופש ביטוי לגיטימי.

והנה, גם מי שמבקש לחזק לכאורה את המפגינים נחשף במלוא ניתוקו מהמציאות. במאמר שפירסם אתמול (21.09) ב"הארץ" תחת הכותרת "אשכנזים, תהיו גאים!", מבקש עודה בשאראת לחזק את רוחם של מפגיני בלפור ושולח להם מסר מעודד להמשיך בדרכם. אולם משום מה, הוא בוחר במוצהר לפנות לאשכנזים-שמאלנים שביניהם, שעימם הוא "מצליח לנהל שיח פורה ולפרוס לפניהם את משנתי בפתיחות, בלי לחשוש מתגובתם. לעומת זאת, אני נזהר מפתיחות כלפי מזרחים וערבים". האשכנזים, לדבריו, מובילים את המהפכה הנאורה של ערכי האנושות האוניברסליים שהתפתחה באירופה, הנאבקת בשחיתות ומבקשת לייצר שלטון צודק, וזו שהניחה את יסודות מדעי הרוח והחברה.

לצד טיעונים נוספים, שכל אחד מהם ראוי למאמר ביקורת בעצמו, הטיעון הספציפי הזה על ערכי האנושות האוניברסליים הטריד את מנוחתי. כאדם שמאמין בחקר האמת מן היסוד, יש להזכיר לציבור כי הרבה לפני אירופה אורם של המדע, הידע והקדמה, היה נחלת המזרח. בבגדאד, שהייתה עיר מתקדמת ומשגשגת בתקופת תור הזהב, הוקם "בית החוכמה", שמטרתו הייתה לאגד את טובי המדענים והמתורגמנים ששקדו על מחקר ופיתוח לצד תרגום הכתבים היווניים לערבית. באופן טבעי, המדע והידע מהמזרח הופץ גם בצפון אפריקה ובאנדלוסיה בהמשך – שם ההיסטוריה זוכרת הוגים, מדענים ופילוסופים שהטביעו חותם והשפיעו מהותית על התפתחות מדעי הרוח והחברה בעולם; די למשל להביט בכתביו של אבן ח'לדון, שחי במאה ה-14 בתוניסיה ונחשב לאחד ממדעני החברה הגדולים בהיסטוריה.

תורתם ומורשתם של אנשי אשכולות רבים שחיו בארצות האסלאם – מכל הקבוצות האתניות ומכל הדתות – הותירו אחריהן חותם שהשפיע בין היתר על אירופה והמערב. אחד הבולטים שבהם הוא הפילוסוף האנדלוסי אבן טופייל מן המאה ה-12, הידוע בזכות כתיבת הרומן הפילוסופי הראשון אי פעם "חי בן מקיץ" ("חי אבן יקט'אן"). כתביו השפיעו על עמנואל קאנט הגרמני ועל פרידריך הגל, מחשובי ההוגים בתקופה המודרנית.

בחזרה למאמרו של בשאראת. בהמשך טיעוניו הוא מציע מבט אחר על מאבקן של ישראל הראשונה (המערבית) לבין ישראל השנייה (המזרחית), ופרשנות שונה מזו שמציע אבישי בן חיים, שלפיה מדובר במאבק בין מי שחפץ בהגנה על המשטר מפני מושחתים ומשחיתים שנאחזים באותם יסודות אירופאים של קידמה וערכים אוניברסליים, לבין אלה שרוצים להחזיר אותנו אחורה. טענה זו גם כן תמוהה בעיני, קודם כל בגלל הפסיפס האנושי שמרכיב את מחאת בלפור, שיש בו אנשים מכל הקשת החברתית והאתנית. לצבוע את המחאה בצבע אחד עושה עוול למפגינות שמרימות את זעקת המשפחות של סלומון טקה, שיראל חבורה ואיאד אלחלאק.

אינני מטיל ספק בחשיבותה ובצדקתה של מחאת בלפור. אדרבא, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל המכהן בשיא משבר הקורונה, ממשיך לנהל את המדינה כאשר הוא טרוד בשלושה כתבי אישום בעוון ביצוע עבירות פליליות, בעודו ניזון מהקיטוב הקיים בין כלל האזרחים והקיפאון החברתי שבסופו של דבר ממיט על כולנו אסון בריאותי, כלכלי וחברתי שהוא בכייה לדורות.

עם זאת, שימוש בניסוחים של "ישראל הראשונה" ו"ישראל השנייה" אינו תורם לקידום שיח שוויוני, חומל ומשותף. עלינו להיאבק בגזענות ובבורות כצעד ראשון, ולא להשתמש בתיוגים שמנציחים פערים ותלות ואינם משחררים את האדם מכבלי העבדות שנכפו עליו עקב ניצול והחלשה. הייתי מציע לידידי עודה בשאראת להביט לא רחוק מנצרת, אל עמק בית שאן-ביסאן, ולראות כיצד צומח דור שאירופה אינה מעניינת אותו; דור של צעירים מזרחים שקמו ואמרו די לגזל ודי לגזענות, כשהם עומדים מול השער הצהוב של הקיבוץ "האירופי" שקם על חורבות שני כפרים ערבים. בעולם מתוקן, ידידי עודה, עלינו לשאוף למקום שבו אין עליונות של אדם על אדם אחר, תהא הסיבה אשר תהא, ויהא השוני אשר יהא.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ג. אביבי

    הכותב, יאסר אבו ערישה, עלה על אחת מהתרמיות השיטתיות בה נוקטת האוליגרכיה הלבנה לשמור על כוחה, ומגלה שיש גם פלסטינים שנפלו במלכוד התעמולתי הזה.
    אחת השיטות של האליטה הלבנה לשמר את כוחה היא לגרום לסכסוך של ממש בין המזרחים לבין הפלסטינים אזרחי ישראל. כך ביום הדין, לתקוותם של מאחזי עיניים אלה, יתייצבו הערבים לצד האליטה האשכנזית לדכא את המזרחים – באם ינסו לחתור לשוויון בצורה אקטיבית.
    רוב האשכנזים – ימין כסמולבן, חרדים, דתיים לאומיים כחילונים – שונאים את הערבים ומדירים אותם – ללא הבדל – וכמעט באותה מידה גם את המזרחים והאתיופים.
    ההתחפשות של חלק מהאשכנזים ל"שמאל" או "מרכז מתון" ש"אוהב" את הערבים משרתת רק את ההונאה הזאת. מנגד, הימין האשכנזי מנסה ודי מצליח לגרור את ציבור המזרחים אליו. כך הם משלימים את ההונאה.
    עד כה היחידים שבלעו את הפיתיון הם רבים למדי בציבור המזרחי. כעת מסתבר שגם בין הפלסטינים יש מי שנלכד בהונאה הזאת. האמת, לאחר כל כך הרבה שנים שמזרחים התאמצו להוכיח לריבון הלבן עד כמה הם שונאים ערבים ושונים מהם ושונאים גם את השמאל והסמול (שכאילו אוהב ערבים), היה צפוי שלציבור הערבי ימאס מזה ויהיו מי שיחליטו לנקוט צד נגד מי שמחצין יותר שנאה עיוורת כלפיהם (ראו לה-פמיליה ואוהדי כדורגל ובכלל).
    מכך מפסידים כמובן מי שנמצאים באותו הצד של מטבע הציוני: מזרחים, פלסטינים ואתיופים. התרמית נועדה להמשיך גם את דיכוי הפלסטינים הישראלים ובשום אופן לא לעשותם לשווים עם האשכנזים.