תלאותיה של קורבן סחר בדרך להכרה

אסירה משוחררת, פלונית, אזרחית מדינת ישראל שנמכרה בעל כורחה לנישואי גיהינום עוד בהיותה קטינה, שרדה ונמכרה בשנית, ונאסרה בעוון הריגת הבעל-אנס-מתעלל שלה, סורבה על ידי המדינה להיות מוגדרת כקורבן סחר בבני אדם. פסק דין חשוב של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ משבוע שעבר קובע כי בסירובה של המדינה נפל פגם
אלינור ארזי

תאר לעצמך שהגעת לעולם כילדה, בת למשפחה שבה נהגו להכות אותך כדבר שבשגרה. בית הספר ומסגרות לימודיות היו אסורות עבורך בכל שנות ילדותך ובמקומן ביצעת עבודות קשות ללא תמורה. בין העבודות נכלאת בבית הוריך ותנועתך אל מחוצה לו הוגבלה. בהגעתך לגיל 16, הכריחו אותך להינשא על אף ולמרות תחנוניך הרבים וכך, תוך כדי איומים הובילו אותך בעל כורחך להינשא לגבר עיוור, בעל אינטליגנציה גבולית, שנישואיו הקודמים הגיעו לקיצם בשל אלימותו הקשה כלפי בת זוגו. הגבר שילם לאביך, בעדך, כמה אלפים. "בנישואין" האלו, אם בכלל ניתן לקרוא להם כך, כופים עליך באופן יומיומי יחסי מין ללא רצונך, כלומר אונסים אותך. בנוסף, לעתים קרובות, כחלק משגרת חיים לא הגיונית כולאים אותך בחדר ואותו אדם שקנה אותך ובני משפחה מזדמנים מכים אותך באופן תדיר, כל אחד בתורו.

את מנסה בשארית כוחותייך לברוח, בהזדמנויות שונות, כנגד כל הסיכויים, אך שלא כמו בסרטים, במציאות את נתפסת ונלכדת כחיה פצועה במלכודת. מעתה את מוחזקת על ידם קשורה. כשכבר אבד לך הרצון לחיות, מנסה להתאבד. זה לא עובד לך. את מנסה שוב. לאחר כמה פעמים, מאשפזים אותך בבית חולים ומשם את מוחזרת לבית הורייך כמו היית חפץ הניתן להעברה. שם את אוזרת כוחות ומתחננת על נפשך, מבקשת מהורייך שישחררו אותך מהאיש שתקף ואנס אותך וממשפחתו האלימה. הורייך מסרבים אך לבסוף קורה נס והם מסכימים, ומחזירים למי שקנה אותך מהם חצי מהתשלום שקיבלו בעדך. הרי לא באמת "סיפקת את הסחורה". את חוזרת למקומך הטבעי, את שוב כלואה ומקבלת בנוסף מנה גדושה של אלימות פיזית ומילולית מבני המשפחה בשל פגיעתך בכבודם.

לאחר כחודשיים של עינויים משפחתיים שכאלה, כשאת רק בת 17 שנים, את שוב נמכרת ומושאת בניגוד לרצונך, בשנית. הגבר שקונה אותך מאביך, מבוגר ממך ביותר מעשרים שנים, נשוי ואב לילדים. בליל חתונתך את נאנסת באכזריות והוא מכה אותך בכל חלקי גופך. בבוקר שלמחרת את פונה למשפחתך כשאת חבולה וכואבת ומבקשת, מתחננת, בכל לשון של בקשה שיגאלו אותך מהאיש שקנה אותך. בני ובנות המשפחה מסרבים, מסרבות. מחזירים אותך בניגוד לרצונך לגבר שקנה אותך. תפקידך, כך נאמר לך, הוא לכבד את אביך ולשוב בהסכמה לחיי האלימות והאונס. את חוזרת באפיסת כוחות וברגע אחד, בין החלטה לוותר על עצמך, את לוקחת את חייך בידך שולפת סכין ודוקרת את הגבר שקנה אותך מאביך, את מי שהכה אותך בכל חלק מחלקי גופך, שלא נענה לתחנונייך להפסיק, שאנס אותך באכזריות.

עכשיו הוא מת.

מזל שאת קטינה, שנמכרת, שנאנסת, שהיית קורבן מהרגע שאת זוכרת את עצמך. אילולא הנסיבות המקלות האלו, היית מקבלת עונש של מאסר עולם

את רק בת 17 וכבר מואשמת בעבירה החמורה ביותר בחוק העונשין, רצח בכוונה תחילה. המדינה טוענת כי היא מיטיבה אתך וגוזרת עליך "רק" 11 שנות מאסר בפועל ועוד שנת מאסר על תנאי. מזל שאת קטינה, שנמכרת, שנאנסת, שהיית קורבן מהרגע שאת זוכרת את עצמך. אילולא הנסיבות המקלות האלו, היית מקבלת עונש של מאסר עולם. ומאידך, אילולא נסיבות חייך היו כפי שהן, הרי שפשוט היית חופשיה. אך את נכנסת למאסר של שנים וצריכה לומר תודה.

בכלא, לראשונה, את נחשבת כאדם, פחות או יותר, אך המלחמה שלך רק מתחילה. את מבקשת חנינה לאחר כמה שנות מאסר. והמדינה – שלא כמו בסרטים – מסרבת לך. את לא מתייאשת, מבקשת שוב ובקשתך נענית בחיוב. באותו זמן, שנת 2017,  את פונה למדינה בבקשה להכיר בך כקורבן של סחר בבני אדם. לאחר שנים, משיבים לך בשלילה. את משוחררת ורוצה להתחיל את חייך אך המדינה רואה בך אסירה משוחררת, לא יותר. כל מה שעבר עלייך בכל 17 שנות חייך לפני שגרמת למותו של מי שקנה אותך והתעלל בך, לא נחשב. מכירתך תמורת כסף לגברים בכדי שיעשו בך מה שיחפצו, כאשר הורייך שמכרו אותך הם היוזמים, התומכים והמודעים לכל. את זקוקה לעזרה, את רוצה סוף סוף להתחיל לחיות. אבל אין לך אפילו כסף לשלם למסגרת העלובה המגיעה לך כאסירה משוחררת. את לא קורבן סחר, קובעת המדינה, רק אסירה שהשתחררה.

עכשיו אפשר לפקוח עיניים ולהפסיק לדמיין. התיאור שלעיל הוא מציאות חייה של ילדה, נערה, אזרחית במדינת ישראל.[1] זו הנקודה שבה היא נמצאת כעת.

צילום: אלינור ארזי

השיקום מתחיל בהכרה של המדינה

מדינת ישראל שנחשפה לכל העובדות שתוארו מעלה החליטה לסרב לבקשתה של הצעירה להיות מוגדרת כקורבן סחר בבני אדם. על כך הוגשה עתירה למתן צו על תנאי בעזרתה של עו"ד אלוני-סדובניק וביום חמישי האחרון 17.9.2020, בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, הגיע להחלטה כי בסירובה של המדינה נפל פגם. נקבע כי בקשתה של הצעירה לקבלת הכרה מהמדינה כקורבן סחר בבני אדם תחזור ותיבחן על בסיס תשתית עובדתית מלאה, כך לפי פסק דינה של כבוד השופטת דפנה ברק ארז ובהסכמת השופטת וילנר והשופט מזוז.

הדין הנוגע לסחר בבני אדם שינה את פניו במהלך השנים כתוצאה מהבנה בינלאומית ומדינית שסחר בבני אדם ובעיקר בנשים וילדות[2] נעשה בדרכים שונות ומשתנות ושכדי לצלוח במאבק יש לבחון כל מקרה לגופו ולא להסתפק בכותרות חוקיות כמו "זנות כבחירה" או "חתונה בשידוך" כאפשרויות בחירה נורמטיביות. הקונוטציה הראשונה שעלתה בראשם של מי ששאלתי על "סחר בבני אדם" בישראל, הייתה סחר בנשים למטרת זנות. לא מפתיע לאור העובדה כי בישראל נסחרו כ-3,000 נשים בכל שנה, בעשור הראשון של המילניום. נשים נסחרו כחפצים, הועברו דרך מצרים ומיד בהגיען לישראל נמכרו לסרסור המרבה במחיר. אך שלא כמו במכירות פומביות המיועדות לחפצי אומנות יקרים, אל הנערות והנשים לא התייחסו בזהירות ולא פעם הן נאלצו לעבור "בדיקות" גופניות משפילות בדרכו של הסוחר לשכנע את הקונה באיכותן.[3]

לאור הביקורת הרבה על המציאות המבישה, מדינת ישראל יצאה למאבק בסחר בבני אדם והצטרפה לאמנת פלרמו.[4] המדינה אשררה גם את הפרוטוקול הנספח לאמנה אשר מטיל על המדינות החתומות עליו לקדם שיתוף פעולה, לקיים פעולות אכיפה ובנוסף לפעול לשם הגנה וסיוע לקורבנות הסחר.[5] בעקבות כך, חוק העונשין תוקן גם הוא בשנת 2006[6] ובו נמנים שבעה מצבים המוגדרים כעבירת סחר בבני אדם, אחד מהם הוא סחר באדם והעמדתו בסכנה לשם ביצוע עבירות מין בו. זהו הסעיף שבגינו טענה הצעירה בבקשתה להכרה כקורבן סחר.[7] כלומר מכירתה מאביה לבעלה הראשון ולאחריו השני, בניגוד לרצונה כמו הייתה חפץ נע בידי המחלטים עליה, כל זאת ביודעו של האב כי נעשות בה עבירות מין, אלימות וכליאה.[8]

סעיף 6 לפרוטוקול כאמור, קבע את הסיוע וההגנה לקורבנות הסחר ובית המשפט הישראלי יישם אותו בפסיקתו.[9] בבג"צ שהתקבל בחמישי האחרון, מתייחס בית המשפט לסעיף 6 לפרוטוקול וקובע כי הענקת הזכאות לקורבנות סחר לשם סיוע וטיפולים, אינה תלויה בהכרח בהפללה של מי שסחר בקורבן.[10] כלומר, העובדה כי אביה של הצעירה ושני הגברים שקנו אותה לא יורשעו בדין הפלילי על מעשיהם, אינה משנה במאום את אפשרותה להיות זכאית להכרה כקורבן סחר. הטיפול, הבחינה והקביעה כי אדם ייחשב קורבן סחר אינו נמצא בחוק אלא בהחלטות ממשלה ונהלים.[11] הנהלים קובעים בין היתר כי מספיקה רק ראשית ראיה בבחינת האדם המבקש לקבל הכרה כקורבן סחר. במילים אחרות, אין דרישה לעמידה בסף ראייתי גבוה כפי שקיים בעולם המשפט, לכן אין לפסול ממצאים ראייתיים שיש בהם כדי לסייע לקבלת ההחלטה אפילו שלא יעמדו בפני עצמם בהליך משפטי.

כאשר אדם מוגדר כקורבן סחר, הוא זוכה, מעבר להכרה כקורבן סחר, בזכויות רבות שמטרתן לשקמו מהנסיבות המיוחדות שאליהן נקלע.[12]  על כן, חשיבותה של הגדרה זו היא מהותית ולעיתים אף מצילת חיים.

על פניו נראה כי מדינת ישראל החליטה להיאבק בסחר בבני אדם. ניתן לראות זאת בפעולותיה: להיכלל באמנות ופרוטוקולים ובפעולות לשינוי חקיקה ובהוצאת נהלים והחלטות ממשלה משלימות. אך אליה וקוץ בה. את בחינת הזכאות להגדרת מי ייחשבו לקורבנות סחר בבני אדם, הטילו על משטרת ישראל על פי מבחן משפטי הקובע כי ראשית ראיה מספיקה עבור הגדרת האדם כקורבן סחר.

משטרת ישראל ראתה בכך עניין זניח והחליטה למנות בעלת תפקיד חסרת כל ידע משפטי. בפרוטוקול הדיון כאשר נשאלה על ידי בית המשפט המוסמכת לתפקיד זה, כיצד היא מקבלת את ההחלטה, היא השיבה שהיעדר השכלה משפטית אינו פוגם בהחלטתה והוסיפה כי: "יש במשרד לא מעט משפטנים".

ראוי כי המדינה תפנים שהמאבק בסחר בבני אדם הוא נושא חשוב מן המעלה הראשונה. אשמח להמליץ למדינה לבחון מחדש, האם משטרת ישראל היא הגוף המתאים ביותר לקבלת החלטות הרות גורל ביחס להגדרת קורבנות סחר בבני אדם. אנשים המבקשים הכרה כקורבנות סחר שקופים לכלל האוכלוסייה ועצם הגשת הבקשה מטעמם אינה דבר הנעשה בהיסח הדעת או כדבר שבשגרה, ועל כן היחס אל הבקשות צריך להיעשות במשנה זהירות ובכובד ראש.

המקרה שלפנינו מבהיר כי זו העת להכיר בצורה פורמלית ומוסדרת בחוק, כי נישואין אשר נעשו בשידוך וללא הסכמת אחד המחותנים, בתמורה או שלא בתמורה כספית עלולים להיחשב כעבירת סחר בבני אדם

בנוסף, אני סבורה כי המקרה שלפנינו מבהיר כי זו העת להכיר בצורה פורמלית ומוסדרת בחוק, כי נישואין אשר נעשו בשידוך וללא הסכמת אחד המחותנים, בתמורה או שלא בתמורה כספית עלולים להיחשב כעבירת סחר בבני אדם. דגש מיוחד יש לשים על מקרים שבהם אין אפשרות לצאת מאותם נישואין ושהצד שסירב להם מלכתחילה כבול ואינו יכול לסיימם בעצמו. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בקטין או קטינה.

כיום הזכויות המגיעות לעותרת הצעירה נובעות רק מתוקף היותה אסירה משוחררת. כלומר, זכויותיה מהמדינה שוות לאלו של אסיר משוחרר שהיה מתעלל, אלים או אפילו רצח את בת זוגו. במילה אחת: אבסורד.

בראש השנה אבא שלי הזכיר שוב את "ואהבת לרעך כמוך" של הלל הזקן, שלימד כך אדם שביקש ממנו ללמוד את כל התורה על רגל אחת.[13] אולי בכך יש להתחיל את העיסוק בכל בקשה להכרה כקורבן סחר בבני אדם.

עו"ד אלינור ארזי היא מרצה בתחום המשפט ואקטיביסטית

[1] בג"ץ 1591/18 פלונית נ' שרת המשפטים ואח' (17.9.2020).

[2] United Nations Office on Drugs and Crime (2016).
Global Report on Trafficking in Persons, 2016. New York: United Nations. 

[3]  הנחיות רשות האוכלוסין וההגירה – חנה קופפר, האגף לתכנון מדיניות סחר בבני אדם: מגמות עדכניות, דרכי איתור
 זיהוי וטיפול (מרץ 2018).

[4] אמנת האומות המאוחדות נגד פשע מאורגן חוצה גבולות, ניו יורק, 15.11.2000 כ"א 56(1528) 1.
(האמנה נכנסה לתוקף לגבי ישראל ב-26 בינואר 2007.)

[5] הפרוטוקול למניעה, לדיכוי ולהענשה על סחר בבני אדם, בעיקר נשים וילדים, המשלים את אמנת האומות המאוחדות
 נגד פשע מאורגן חוצה גבולות, ניו יורק 15.11.2000 כ"א 56(1528) 1.

[6] סעיף 377א(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

[7] שם

[8] בג"ץ 1591/18 פלונית נ' שרת המשפטים ואח', פיסקאות 32-31, לפסק דינה של השופטת דפנה ברק ארז (17.9.2020).

[9] בג"ץ 5637/07 פלונית נ' שר הבריאות, פסקה י"ד (15.8.2010).

[10] בג"ץ 1591/18 פלונית נ' שרת המשפטים ואח', פיסקה 15, לפסק דינה של השופטת דפנה ברק ארז (17.9.2020).

[11] בג"ץ 1591/18 פלונית נ' שרת המשפטים ואח', פיסקה 16, לפסק דינה של השופטת דפנה ברק ארז (17.9.2020).

[12] החלטת ממשלה מס' 2670 מיום 2.12.2007 "תכניות לאומיות למאבק בסחר בני אדם וקביעת פתרונות שיכון לקורבנות"
למשל- תכנית זו קובעת כי על המדינה להקים מסגרות אליהן זכאים וזכאיות להגיע קורבנות הסחר.

[13] וכך מפורש בגמרא (שבת ל"א):" שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה
 כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד -
זו היא כל התורה כולה, ואידך  פירושה הוא, זיל גמור". הביטוי הזה "דעלך סני לחברך לא תעביד", הוא במילים אחרות
 המצווה של "ואהבת לרעך כמוך" כך כתב המהרש"א.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רוני אלוני סדובניק, עורכת דין.

    כתבת מאד יפה על העתירה שלנו, תודה לך שנתת לזה מקום באתר כל כך חשוב בעיניי כמו ״העוקץ״. כשהגעתי לנווה תרצה לפגוש את נור בפעם הראשונה, לא האמנתי למשמע אוזניי. אצלי? בארץ שלי? כמה ק״מ מהעיר? קונים ומוכרים ילדות ב 5000 דינר ירדני? על גופתי המתה! לא רק שהצלחנו לקבל חנינה עבורה מהנשיא על אפה וחמתה של הפרקליטות אלא גם החלטתנו ליצר עבורה אופק כלכלי ובטחוני. מי שמוכרת כקורבן סחר באדם זכאית לסל שיקום לכל החיים: טיפול רפואי חינם, פסיכולוגי, נפשי, שיניים, לימודים, וכד׳ והכי חשוב? ריילוקישן במדינות מקלט על בסיס הומניטרי. ידעתי דהעתירה לא פשוטה לעיכול עבור הממסד המשפטי, ואני שמחה שהשופטות ברק ארז ווילנר כפו עמדתן על מזוז שהיה מאד לא אמפטי כלפי נור בדיונים ואמר לי:״דווקא במקרה של רוצחת את רוצה שתוכר כקורבן סחר?״ עמדתי שם לבד מול כל עו״ד של המשטרה והפרקליטות וההתנכדות היתה ממש מזעזעת. בשלב מסויים לא יכולתי לשאת עוד את דברי החרפה של נתיגת משרד המשפטים והדצעות פשוט פרצו מהעיניים, ממש התפדחתי ניסיתי לנגב בסתר אבל משהו התפרק בתוכי. אני והיא שתי נשים בישראל 2020 שני עולמות, ורק במזל נולדתי לתנאים אחרים מנור. חשיבות פס״ד היא בצעד הראשון למיגור תופעת רצח נשים על אקע פגיעה בכבוד המשפחה, שזה במילים אחרות: רצח נשים וקטינות שרוצות להתחתן עם אהוב ליבן וההורים מתנגדים ומחתנים אותן בכח פטריכאלי עם גבר שהן רוצות בו. ואיך מממשים נישואין? ביחסי מין. וניהול משק בית – אבל אם היא לא רוצה בו- זה למעשה אונס ועבדות. מודה ליקום שהצלחתי לשכנע את השופטות החכמות. מגיעה תודה לצוות המשרד שלנו אלוני- סדובניק, וגם לחברי למאבק ארוך הדנים למיגור סחר באדם: פרופ׳ פרנסיס רדאי, ד״ר אבינועם כהן וצוות מרכז קונקורד למשפט בינלאומי וכמובן לעו״ד אורי קידר ועו״ד ניצן כהנא מהמטה למאבק בסחר בנשים שסייעו לי ועודדו את רוחי ברגעים שחשבתי שנפסיד בעתירה, שהיא מקדימה את זמנה. תודה.