החרמת המחאה היא טהרנות פוליטית

במקום לחפש את העובדות שיצדיקו אידיאולוגיה ופוליטיקה "רדיקלית" מזרחית, חפשו את היסודות לשיתוף פעולה, כי רבבות הצעירות והצעירים בהפגנות אינם אשכנזים לבנים ואליטות • תגובה לכתבתו של תום מהגר "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם: כל הסיבות להדרת רגלינו מהמחאה"
מיכה רחמןמיכה רחמן

פעיל חברתי. חבר ב"קשת הדמוקרטית המזרחית", פעיל בקבוצת "המעברה" ובתנועת "יש גבול"

קראתי בנשימה עצורה את הכתבה "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם" והצלחתי להתרגז. אני נאלץ לחלוק על ידידיי וידידותיי מהקשת הדמוקרטית המזרחית ולהסכים בהפוך עם משפט הסיום של המאמר "כנראה שיהיו מי שיסמנו את הדברים לעיל כעוד מופע של בדלנות וטהרנות פוליטית". אכן, הגישה המובאת במאמר אידאולוגיסטית, בדלנית וטהרנית. בערך כמו שהשמאל הרדיקלי היה מחליט להיעדר מההפגנות כי מדובר בהגנה על הדמוקרטיה הליברלית המכסה את ערוות בעלי ההון (או משום ש"אנחנו לא מאמינים בדמוקרטיה פוליטית בלבד").

מהצד המעשי, החוויות שלי בהפגנות בבלפור היו שונות. נדמה לי שלצורך הגנה על אידיאולוגיה של מאבק מזרחי נאספו כל (ורק) החוויות המצדיקות את האידיאולוגיה של כותב המאמר. בהפגנות בבלפור היו גם שלטים על שחרור האסי, אף אחד לא הוריד אותם. יש שם קבוצה גדולה של יוצאי אתיופיה שמפגינה עם הסיסמאות שלהם. הסיסמה "צדק לסלומון צדק לאיאד" (שעוד אדון בה להלן), הפכה להיט וחוזרת בכל הקבוצות השונות המפגינות בבלפור. המפגינים/ות יוצאי אתיופיה זוכים להרבה כבוד ועידוד. ההפגנות בבלפור כבר מזמן יצאו מידי הקבוצה הוותיקה של האשכנזים הלבנים, ורוב הקהל המגיע הם צעירים המאוגדים בעשרות קבוצות ולא נראה לי ממבט שטחי שהם דווקא אשכנזים.

השמאל הלא ציוני סוף סוף 'קיבל שכל', אחרי כמה חודשים של שתיקה, והחליט להשתתף בהפגנות. בהפגנות משתתפים (אמנם מעט) פעילי חד"ש ערבים, עם סיסמאות נגד הכיבוש, חברי הכנסת של חד"ש משתתפים בהפגנות וגם נאמו מעל הבמה המרכזית. קבוצה גדולה של השמאל הרדיקלי מעלה בקביעות סיסמאות נגד הכיבוש, כמו גם סיסמאות לצדק חלוקתי וחברתי. כאן בדיוק חסרה הקבוצה של פעילות ופעילי המאבק המזרחי שיכלו כגוש להעלות סיסמאות של המאבק המזרחי. אני, למשל, מפגין עם שלט: "דמוקרטיה לכולם, אין דמוקרטיה עם כיבוש". גוש המאבק המזרחי היה יכול להניף את השלט "דמוקרטיה לכולם/ן, אין דמוקרטיה עם גזענות" או לחילופין "דמוקרטיה = פוליטיקה של זהויות".

אני סבור שכדאי לקשור את  המאבק על האסי לנושא  הכללי יותר של הדמוקרטיה. יש הרבה צעקות נגד הגזענות בהפגנות, ולא מורידים שם שלטים. העובדות, כידוע, הן בעיני המתבונן. אני לא חולק על העובדות שמביא תום מהגר בכתבתו, רק רוצה לטעון שפני ההפגנות שאני חוויתי הן שונות בתכלית. את הסיסמה "צדק לסולומון, צדק לאיאד" אפשר לפרש כאמירה שטחית מקובלת, אך מאידך, אין להתכחש להזדהות של קוראי הסיסמה עם הערך של שוויון האדם ושוויון ערך חיי האדם יהיה הוא פלסטיני או יוצא אתיופיה, וכמובן נגד האלימות והגזענות של המשטרה.

האסטרטגיה והטקטיקה של המאבק

השמאל הלא ציוני (שהוא ברובו גם לא אשכנזי, בשל הערבים של חד"ש), כבר הבין שהסתגרות בדל"ת אמותיו, והסתגרות באמת הצרופה שלו,  לא יביאו אותו לשום מקום. ולכן האסטרטגיה העדכנית של חד"ש היא שיש לכונן בריתות וקואליציות ולהשמיע את האמת שלך בכל מקום. ההפגנות מול קיבוץ ניר דוד זכו להד תקשורתי חזק, וטוב שכך, אבל צריך להמשיך את ההד הזה בשכנוע של עוד ועוד אנשים (כולל מזרחים, שרובם הגדול לא בצד שלנו). גם ציבור הקיבוצניקים איננו אויב אלא ציבור שיש לשכנעו בעובדות הפשטות של הצדק והחוק. כדאי לזכור שההפגנות בבלפור אינן על דברים שטחיים. לא מדובר רק בכן ביבי או לא ביבי. מדובר בשמירת החוק והדמוקרטיה, שהיסוד שלהם הוא שוויון לכל אדם. גם התביעה להעמיד את ביבי לדין מבוססת על אותם אדנים של שוויון. על מה מבוססת הפוליטיקה של הזהויות אם לא על אותו שוויון?

לא מדובר רק בביבי או לא ביבי. מדובר בשמירת החוק והדמוקרטיה, שהיסוד שלהם הוא שוויון לכל אדם. גם התביעה להעמיד את ביבי לדין מבוססת על אותם אדנים של שוויון. על מה מבוססת הפוליטיקה של הזהויות אם לא על אותו שוויון?

במקום לחפש את העובדות המצדיקות אידיאולוגיה ופוליטיקה "רדיקלית" מזרחית, חפשו את היסודות לשיתוף פעולה. בואו, ונסו לשכנע. עשרות אלפי הצעירות והצעירים בהפגנות אינם אשכנזים לבנים ואליטות. "המבט הלבן בין פטרונות ואדנות" היא סיסמה אידאולוגית נפלאה, שאפשר בקלות למצוא את כל העובדות שיצדיקו אותה, אבל המציאות בשטח שונה. המונולוג של אמיר השכל (מול השוטרת יוצאת אתיופיה) כולו גזענות, אדנות והתנשאות של אשכנזי שבטוח שהוא היחיד שבנה את המדינה ו"הביא" את יוצאי אתיופיה (שהלכו חודשים במדבר ושיכלו רבים בדרך). אלה דברים קשים לשמיעה. אבל בהפגנות ההמוניות בבלפור אין אמיר השכל, הוא לא שולט בהן, זאת הטעות של ההכללה הזו. ובעצם, הכותרת של מהגר מאשימה ללא שום הצדקה את עשרות אלפי הצעירות והצעירים שבאים בראש פתוח, לוקחים חלק בהפגנות, עם שלל סיסמאות מקוריות.

צריך לחשוב על אסטרטגיה וטקטיקה נכונה למאבק המזרחי. כבר כתבתי בעבר, אני לא מאמין במאבק מזרחי שאיננו אוניברסלי. הסכנה ליפול לידי הדמגוגיה של הימין אורבת לפתחנו. יאיר נתניהו רתם את המאבק על האסי לטובתו. היה צריך להגיב על כך מיד. אני גם לא מאמין במאבק אלים. המאבק על צדק חלוקתי כבר חדר לזרם המרכזי וניתן לראות זאת בדיונים תקשורתיים ובהתבטאויות של נשות ואנשי ציבור. אפשר היה בהחלט להמשיך את התנופה הזו בשלטים ושכנוע בבלפור (לא רק על האסי, על צדק חלוקתי בכלל), עם הקשר ההכרחי לדמוקרטיה ולשוויון זכויות. האלימות טובה לחלשים, ואנחנו כבר לא חלשים בנושא הזה. והכי חשוב, אסור לתת למאבק המזרחי לשמש דלק בידי הימין שהוא המוביל את הדיכוי בשטחים הכבושים (כיום) ושעמדותיו האידיאולוגיות סותרות באופן יסודי את שוויון האדם.

בלפור, 16.8.2020
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. תום מהגר

    תודה על מאמר התגובה מיכה.
    ראשית לגבי "העובדות בעיני המתבונן". אז לא, הן לא בעיני המתבונן. בניגוד למה שכתבת פעמיים, שלא מורידים שלטים הקוראים לשחרור העאסי- שלטים נתלשו מידיים של מפגינים, תוך שמכנים אותם ערסים, ביביסטים, טפילים וכו'. יש סרטונים שמוכיחים זאת. נדמה שאתה מסרב לראות את העובדות על מנת לייצר איזו "כיכר עיר" פתוחה ונייטרלית, בשעה שיש יחסי כוח ויש קולות רצויים יותר לעומת פחות. כן, כולל אלימות פיזית ומילולית.
    שנית, אתה קורא לנו להצטרף על מנת "לחפש את היסודות לשיתוף פעולה, בואו, ונסו לשכנע". ושים לב שאתה מניח שיש המחאה, בה'א הידיעה, והיא הזירה שבה צריך לבוא, לשכנע ולדבר על צדק.
    אבל יש לנו כבר זירות של מחאה ושל צדק, והציבור הרחב תמיד מוזמן לבוא.
    למה שאלפים לא יעמדו בסולדיריות עם נערי בית שאן כאשר מכנים אותם ערסים, עבריינים, ביביסטים? שהם יבואו ונדבר על צדק חלוקתי. משאבים לטובת כולנו.
    למה עשרות בודדות בלבד מפגינים נגד המשך המעצרים המנהליים ולשחרור המיידי של מאהר אלאח'ראס? שיבוא ציבור שוחר הצדק, שיתריע מפני הפרות זכויות אדם. אני בפנים.
    האם מישהו מנע מהבלפוריסטים להרים קול זעקה, לצד הקהילה יוצאת אתיופיה, אחרי הרצח של סלומון טקה?
    כך, משום מה, אתה מקבל את ההנחה של מרכז לעומת שוליים, כאשר המרכז מחליט מתי, איפה ואיך תראה המחאה. וכולנו צריכים להתארגן תחת המטריה שלהם. כמובן תוך התעלמות (ממש כפי שאתהמתעלם במאמרך) מגילויי אדנות, התנשאות, גזענות.
    חבר אמר לי אבל למה אתה מסתכל מהיציע ולא יורד למגרש? עניתי לו- אבל למה אתה מקבל את ההנחה שהם אלו שקובעים מה המגרש ומהם כללי המשחק. מבחינתי המגרש הוא השער הצהוב של קיבוץ ניר דוד. אם תעמדו לצד נערי בית שאן, מה ביבי יגיד? שאתם אשכנזים מנותקים? לא מסתדר. אתם עם בית שאן.
    אז למה הם לא באים? כי בסוף, זו מחאה שטבעי לה התנועה הקיבוצית, הרבה יותר מאשר בית שאן.

  2. ג. אביבי

    על איזה שמאל מדבר הכותב? שמאל של מזרחים /יות או שמאל מזרחי?

    רחמן טוען שהעמדה של תום מהגר במאמר "אנחנו לא השכפץ האנושי שלכם" היא "אידאולוגיסטית, בדלנית וטהרנית, בערך כמו שהשמאל הרדיקלי היה מחליט להיעדר מההפגנות כי מדובר בהגנה על הדמוקרטיה הליברלית המכסה את ערוות בעלי ההון". אלא שבמקרה הזה מדובר בהפגנות שלא נועדו להגן על הדמוקרטיה. להיפך, הן באות להעמיק את זכויות היתר של האוכלוסיות הפריבילגיות – קו אנטי-דמוקרטי. הגורמים ומארגני ההפגנות הדורשים את סילוקו של ביבי ,לא חותרים לדמוקרטיזציה אלא להחליף רא"מ מישראל הראשונה בנציג אחר של ישראל הראשונה – שעליו הם סומכים יותר שיצליח להגן על זכויות היתר שלהם. גם לא הבנתי ממהגר שהוא בעד מאבק בדלני (כלומר רק של מזרחים) ולא ברור לי מה רע בעמדה אידאולוגי(סטי)ת.
    עוד טוען הכותב כי הוא ראה בין המפגינים לא רק אשכנזים וגם שמע בין מפגיני בלפור הרבה אמירות נגד הגזענות. אלא שהם דיברו על גזענות כלפי אתיופים (מאוד אבירי מצדם "להגן" על 1.5% מהאוכלוסייה שלא מסכנת את הפריבילגיות שלהם) ונגד הפלסטינים (שחיים לא בקרבתם). לא דובר שם על הגזענות נגד מזרחים – הפיל שבחדר – שלכותב הוא שקוף. האם לשיטתו אין יותר הדרה של מזרחים בארצנו בעלת השלטון הלבן הבוהק? מיכה רחמן לא ראה שמסירים שלטים הדורשים צדק בעאסי. אבל חלק מנושאי השלטים התראיינו בסרטון המופץ ברשת וסיפרו וצילמו איך דחפו אותם קיללו אותם וחטפו להם את השלטים.
    המאמר מזכיר את הקו שננקט ע"י רוב אנשי שיח השמאל המזרחי עד לפני מספר שנים. זהו שיח שבתור שמאל אוניברסליסטי הירבה לזעוק את זעקתם של המקופחים (להטב"קים, נשים, ערבים, חרדים אשכנזים, מוסלמים באירופה ואחרים) ומעט לדבר על הדרת מזרחים וקיפוחם השיטתי ובוודאי שלא קרא לתקן את המצב. זהו אולי שמאל של מזרחים אבל זה לא שמאל מזרחי.
    שמאל מזרחי צריך להתרכז באינטרסים של ציבור המזרחים בארץ ולהילחם את מלחמתם: להיאבק לתיקון מנגנוני ההדרה והאפליות עד להשגת שוויון מלא עם האשכנזים בכל תחומי החיים ובמוקדי הכוח של ישראל. בעלי הברית הבאים בחשבון הם האתיופים (לשיטתי הם מזרחים לכל דבר ועניין) והפלסטינים. אבל מה לעשות, מי שמדבר על זה צריך להראות מעשים וזה כבר קשה להם, לאנשי השמאל המזרחי האוניברסליסטי, שלא רוצים לצאת מעמדת הנוחות שלהם.