כך נראית ההצלחה של "רק לא ביבי"?

מחאה אשר בקצה שלה גדעון סער ונפתלי בנט שהולכים ומתחזקים, לא יכולה להיות בשורה דמוקרטית לציבור בישראל. כנראה שאם כל מה שמעניין את המחאה זה נתניהו, אז כבר לא ממש משנה איך נראית האלטרנטיבה ועד כמה היא נפשעת

בפרפראזה על המשפט "הניתוח הצליח אבל החולה מת", אפשר לומר שמאמרו של מירון רפופורט ב"שיחה מקומית" מכריז על הצלחת המחאה, אבל השמאל – נעלם. הבחירות הבאות, רגע אחרי מחאה מתמשכת, יהיו בחמישים גוונים של ימין לאומני, גזעני וניאו-ליברלי, ללא סייגים וללא אתגורים. שאלוהים ישמור אותנו מהצלחות כאלה, עם כישלונות נתמודד בעצמנו.

הקריאה החוזרת ונשנית במחאה ואף לפניה, "רק לא ביבי", הביאה את תהליך התחזקותו של הימין לשיא (או שפל) חדש. אם כל מה שמעניין את המחאה זה נתניהו, אז כבר לא משנה איך נראית האלטרנטיבה ועד כמה היא נפשעת. כפי שבחסות "רק לא ביבי" בני גנץ השיק את הקמפיין שלו בהצהרה שהוא החזיר את רצועת עזה לתקופת האבן, כך גדעון סער הכריז בגאווה, עם החלטתו להתמודד בבחירות, שבתקופת כהונתו כשר פנים גורשו הכי הרבה מבקשי מקלט. שפי פז מיהרה לפרגן לסער. כך נראית הצלחה? כנראה שקל לדבר כאשר לא אתה זה שמשלם את המחיר.

המחאה כלל לא ניסתה לייצר בריתות חדשות שמאתגרות את תהליך התחזקותו של הימין, ונשארה בגבולות המרכז הציוני-אשכנזי. חודשים ארוכים לתוך המחאה ולא עלתה השאלה מדוע הציבור הערבי אינו חלק ממנה? נכון לעכשיו הסקרים מצביעים על ירידה משמעותית בכוחה של הרשימה המשותפת, דבר שרפופורט לא מתייחס אליו במאמרו, במסגרת הניתוח שלו את תוצאות המחאה. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא שהאלקטורט הערבי נוכח לדעת, שוב, ש"השמאל" לא סופר אותו. העיקר "רק לא ביבי", ולעזאזל השאר.

גם בזירה הפנים יהודית המחאה כשלה לחלוטין. "אני הבאתי את ההורים שלכם מאתיופיה" הטיח תת אלוף אמיר השכל פעם אחר פעם בשוטרי/ות מג"ב ממוצא אתיופי. כבר שהגיעו פעילים/ות מהמאבק המזרחי למחאה, גידפו אותם/ן בקללות גזעניות, תלשו מידיהם שלטים ודחפו אותם החוצה. בפעם האלף: ללא הציבור הערבי והמעמדות הנמוכים היהודים, אין שום יכולת לאתגר את הימין הישראלי. ממאמרו של רפופורט עולה שאת השמאל זה כבר לא ממש מעסיק.

הטענה במאמר כי המחאה מהווה לקח אזרחי חשוב על רקע הצלחתה להפיל את הממשלה, אפילו אם הבאה אחריה תהיה גרועה יותר, בעייתית ומוטלת בספק. בעייתית, משום שלא כל יציאה לרחובות שמניבה תוצאות מסוימות היא בבחינת הצלחה דמוקרטית. ההיסטוריה בארץ ובעולם מלמדת על לא מעט מחאות שהובילו לתוצאות שליליות. מחאה אשר בקצה שלה גדעון סער ונפתלי בנט שהולכים ומתחזקים, לא יכולה להיות בשורה דמוקרטית לציבור בישראל. ומוטלת בספק, משום שאפשר להניח כי נתניהו היה פועל בכל מקרה לפיזור הממשלה והכנסת בטרם יצטרך לפנות את כיסא ראש הממשלה לבני גנץ, כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני. מה גם שכלל לא בטוח שמערכת הבחירות הנוכחית מבשרת את היחלשותו.

לנוכח אובדן דרכו של השמאל המסתמן בטקסט של רפופורט, צריך לחזור לשאלת הערכים והתכליות של הפעולה הפוליטית. המטרה של השמאל הישראלי צריכה להיות ביסוסו של מחנה, גם אם קטן בתור התחלה אבל עיקש ויציב לאורך זמן, שמדבר בצורה שלמה על צדק, זכויות אדם ושוויון- ופועל בהתאם. לא יהיו קיצורי דרך ופתרונות שטחיים בדמות גנרלים שמבקשים לשעתק את אותם יחסי כוח מגדריים, לאומיים ומעמדיים. פוליטיקאים כמו רון חולדאי או גופים כמו התנועה הקיבוצית, שכל מטרתם היא שימור כוחם, לא רק שאינם יכולים להיות חלק ממחאה אזרחית-דמוקרטית, אלא שיש לפרש את אחיזתם במוקדי כוח כחלק משמעותי מהבעיה, ולקרוא תיגר על כך. ככל שהשמאל, המעט שנשאר ממנו, ימשיך ליישר קו עם עולם ערכים אליטיסטי ושמרני, מה שיוותר לו הוא להתבשם מ"הצלחות" בדמות התחזקותו של הימין.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יפתח

    המחאה מובלת על ידי תנועות הקיבוצים שמרגישים שנלקחת מהם הפריביליגה ע״י שס. הם כמובן מתים להחזיר לתוך הממשלה את נציגהם שיגנו להם על השמנת של אדמות המדינה.

  2. איתי

    נראה לי שהמחבר, ולא בפעם הראשונה, נותן הסברים בדיעבד לעובדה מאד פשוטה: במאבק בין המצב הקיים – הביביסטי – נוטה לפאשיסטי, לבין המאבק על החזרת ניהול הוויכוח למסגרת דמוקרטית מהותית, הוא פשוט בצד הראשון. למה? איך זה מסתדר? באמת שאין לי מושג.

  3. איתי

    רק מי שלא היה במחאה בכלל יכול לטעון שהקיבוצים מובילים אותה. אלא אם סדי בן שטרית הוא "הקיבוצים" עבורך.