• logo-1
    מוות שקוף
    החברה הערבית ביפו מופקרת לגורלה
  • logo-1
    שמם הטוב
    מדוע הגנה על שמו הטוב של גבר אלים עדיין רלוונטית?

מי מפחד מ"ג'נין ג'נין"?

הניסיון להשתיק ולדכא את מוחמד בכרי ואת שאיפתו לשקף את המציאות מבטא אלימות מזוקקת. פסק הדין שניתן השבוע מצטרף לשורה ארוכה של מהלכי דמוניזציה לבכרי ודה-הומניזציה שנעשית לעם הפלסטיני בכל מקום
יארה גראבלהיארה גראבלה

פעילה פוליטית וחברתית מיפו, סטודנטית לתואר ראשון בחוג להיסטוריה כללית ולימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב

ביום שני השבוע, ה-12.1.2021 אסר בית המשפט המחוזי בלוד על הקרנת הסרט "ג'נין, ג'נין" בישראל. השופטת הלית סילש קבעה כי יוצר הסרט, מוחמד בכרי, יפצה ב-175 אלף שקלים את התובע – סא"ל ניסים מגאנג'י, שלחם בקרב במחנה הפליטים ג'נין במבצע "חומת מגן". בנוסף הוטל על בכרי לשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים.

מזה 18 שנה מתנהל משפטו של בכרי אל מול הרדיפות הפוליטיות בשל הסרט האמור, שנערך מקטעי וידאו וצילומים מהמבצע הצבאי במחנה הפליטים ג'נין, וכן ראיונות שערך בכרי עם תושבי המחנה. בין הסצנות שצוינו בכתב התביעה ככאלו שמהוות ׳לשון הרע׳ הייתה סצנה קשה במיוחד שבה קשיש פלסטיני מספר שנורה בידו ללא סיבה על ידי חייל צה"ל, שאף איים עליו. הפסיקה הזו מוציאה את בכרי ואת הסרט מן ההקשר ההיסטורי שלו (טבח בג׳נין ולא רק בג׳נין) ובכך מסרסת את האמת של בכרי על מבצע חומת מגן.

הגינותו של פסק הדין אינה השאלה המרכזית, אלא התהליך שנכפה לאורך השנים על בכרי, כמו על רבים מן היוצרים והיוצרות, הבמאים והבמאיות שלא מפחדים להתעמת עם האמת. בכרי החליט ללכת עם הסרט עד הסוף בידיעה שהסרט היא קריאת תיגר על הפרקטיקה הצה"לית ועל פשעי המלחמה. באמצעות הסרט העלה אל פני השטח מציאות בלתי נסבלת וחשף חוויות חיים שקופות. "ג'נין ג'נין" הוא עדות לחיים תחת כיבוש מתמשך על כל רבדיו, עצם בגרון שמשבשת את האילוזיה הישראלית של האינדיבידואל המחשיב עצמו רציונלי.

הזוועה שמוצגת על ידי בכרי לא מתקיימת באקס-טריטוריה. על פי היגיון הגבולות הנזילים של ישראל והריבונות המעשית על השטחים, האחריות לעוול היא עליה ועל צבא ההגנה המוסרי בעולם המושל מטעמה. הפסיקה שניתנה על סרטו של בכרי מוכיחה – שוב – כי מדובר במדינה מפוחדת, הרחוקה הלכה למעשה מנאורות, ביקורתיות וליברליות, על אף הכתרים שהיא קושרת לעצמה (וילה בג'ונגל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון וכולי). זו מדינה שכוחה אמונתה, שמשקיעה אין סוף משאבים בפיתוח מערכות נשק מתקדמות ובמיטב טכנולוגיות הלוחמה, מדינה שמנהלת אין סוף מבצעים ופשיטות על בתים וכפרים פלסטינים ועדיין, מפחדת מביקורת על הנזק שהיא בעצמה מסבה.

אין לי ולא היה לי שום אמון במערכת המשפט הישראלית או במרחב הדיון הציבורי שרק מתיימר להיות פלורליסטי אבל לא באמת מצליח. הרחוב הישראלי שבוי בפוזיציה של עצימת עיניים ועל פי רוב אין לו עניין בשיח רב גוני או בשאלת הזכויות של הפלסטינים.

מדינה שמחרימה סרטים ואוסרת על הקרנתם זו מדינה שמפחדת להתמודד עם האמת

אין לי שום אמון במדינה שלא פותחת את הארכיונים הממשלתיים שלה לקהל הציבורי ומתנהגת כאילו מדובר בארכיונים פרטיים. ישראל היא מדינה שיש לה מה להסתיר. מדינה המחרימה סרטים ואוסרת על הקרנתם זו מדינה שמפחדת להתמודד עם האמת. מדינה חזקה בעולם מתוקן לא מפחדת מביקורת ונוהגת לעשות מדי פעם בדק בית, ולתהות מה קורה לכוח בתנאים של כיבוש. בסרטו של בכרי אין הסתה, אין אנטישמיות ובטח ובטח לא עידוד לשנאה. השנאה מגולמת דווקא בניסיון להשתיק ולדכא את בכרי על ניסיונו לשקף את המציאות. פסק הדין הזה מצטרף לשורה ארוכה של ניסיונות דמוניזציה לבכרי ולדה-הומניזציה שנעשית לעם הפלסטיני בכל מקום.

בחירתו של בית המשפט בסנקציה הקיצונית של השמדת עותקים ואיסור על הפצת הסרט מצטרפת גם היא לתרבות הצנזורה ולסתימת הפיות בצורה הכי אגרסיבית שיש. אני רק יכולה לקרוא למי שמאמינים שהם בעלי חוש ביקורתי לצפות בסרט ולדבר עליו. נסו לתהות מדוע בעצם הוא נאסר להפצה? ממה כל כך ישראל מפחדת? ואל נא תטעו, נעשה כך לבכרי כי הוא יוצר ערבי, אבל בבוא העת זה יכול לקרות לכל אזרח ישראלי/ת שמעז/ה לקרוא תיגר.

מתוך הסרט ג'נין ג'נין בבימוי מוחמד בכרי, 2002, צילומסך
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    ״ הגינותו של פסק הדין אינה השאלה המרכזית, אלא התהליך שנכפה לאורך השנים על בכרי, כמו על רבים מן היוצרים והיוצרות, הבמאים והבמאיות שלא מפחדים להתעמת עם האמת. ״

    במילים אחרות- לא ממש אכפת לי מהפרטים, ממילא מותר להשתמש בדמגוגיה למען מטרה צודקת. לשים קטעי אילוסטרציה לא מתאימים, להבליע עובדות לא נוחות, ולשקר ממש.

    זו טענה תקפה, שהפילוסופים דנים בה מימי סוקרטס.
    אבל זו לא טענה שחשבתי שאתר אינטלקטואלי כמו העוקץ יתבסס עליה.