• logo-1
    מוות שקוף
    החברה הערבית ביפו מופקרת לגורלה
  • logo-1
    שמם הטוב
    מדוע הגנה על שמו הטוב של גבר אלים עדיין רלוונטית?

"עובדה" בשירות פקידי האוצר והבורגנות

מהתחקיר המדובר של "עובדה" על התפטרות צמרת האוצר בחודשים האחרונים ניתן היה ללמוד כיצד נערי האוצר שומרים לחבריהם על הכסף. על הכורעים תחת הנטל הכלכלי שמשיתים עלינו משרתי האליטות לדורותיהם לא עושים תחקירים. גג – כתבה על מקררים ריקים
עמי וטורי

מזכיר ארגוני "כוח לעובדים", מנהל איגוד מקצועי

מדיניות הסגר בארץ ובעולם, הוליכה ברוב המקומות לרבות בישראל, לשבר כלכלי אדיר. האבטלה בישראל עלתה מ 4%-5% בראשית 2020, לאבטלה קבועה של כ-15% המגיעה ל-20% ואף יותר בשיאי הסגר. רמת חייה של המשפחה החציונית ירדה בכ-5%, ומדובר במי שגם בזמנים "נורמליים", מתקשים "לגמור את החודש". חיי הרחוב שובשו לחלוטין, מערכת החינוך משותקת, מערכת הבריאות המתפקדת עם עומס מתמיד, על סף קריסה. אנשים שהם לא אילנה דין, או חברים אחרים באליטת העשירון העליון, (ליבת הבורגנות הישראלית), חווים את השנה האחרונה, כשנה של ייאוש, מצוקה חומרית גוברת וחוסר ביטחון תעסוקתי ופרנסתי.

אבל הצרות של האנשים הללו לא באמת מענייניות את האליטה. עליהם ועל המדיניות שעושקת אותם, לא עושים תחקיר. גג – כתבה על מקררים ריקים וצדקה. המתוחכמים בתוך אותה אליטה, יודעים לפעמים לזייף התעניינות. אך לא צריך להגזים. לעומת זאת, על פגיעה באלו המנהלים את המדינה עבור אותה אליטה ושומרים על האינטרסים שלה, אי אפשר לשתוק. זה כבר סיפור אחר לגמרי. סיפור שבהחלט שווה "תחקיר", של "עובדה".

פקידי האוצר הבכירים אינם חבורת משרתי ציבור, נטולי אינטרסים אישיים, אידאולוגיות, מחויבות למעמד או כוח. מי שמצייר אותם ככאלו הוא קרוב לוודאי תמים או בסבירות גבוהה שותף שלהם מתוקף חברותו או רצונו להיות חבר באליטה הבורגנית. המדיניות של פקידי האוצר, ההעדפות שלהם, המשחקים שהם מבצעים בתקציב או ההדלפות המכוונות לעיתונות הכלכלית – כולם כלים שבהם שומרי הסף הללו, דואגים לחבריהם למעמד. או בקצרה: "שומרים" לחברים על הכסף. חברים שבתורם יסדרו להם תפקיד בשכר גבוה ללא תקופת צינון, או סתם יציגו אותם באור מחמיא.

כדאי לזכור שקרן טרנר כמנ"כלית משרד התחבורה או שאול מרידור בתפקידיו במשרד האוצר, פגעו באנשים העובדים, בעניים, בצרכני התחבורה הציבורית ובאחרים באופן אכזרי ביותר. נכון, לא הם לבדם החליטו על כל הצעדים הללו, הגם שמן הסתם השפיעו לא מעט על אותה מדיניות, אבל ידם בעוול. שותפיהם היו אנשי האליטה הפוליטית, שגם היא כמובן חלק בלתי נפרד מהעשירון העליון, בין שקוראים לה בישראל, "ימין", "מרכז" או "שמאל".  מה גם שאנשי האליטה הפוליטית חייבים והרבה לאחוזון העליון, שבכלל אפשר את כניסת רובם אל הפוליטיקה הארצית.

מצד שני, בישראל – בניגוד לאירופה של אמצע המאה ה-19 – זכות ההצבעה עדיין ניתנת לכל המעמדות (כל עוד הם חיים ממערב לקו הירוק או נחשבים כיהודים). ההמון הנבער הזה, לא תמיד מבין כמה טוב עושות לו האליטות ובראשן אליטת פקידי האוצר. לפעמים הוא ישמח לקצת כסף בכיס. ישמח ש"ישחדו" אותו ולא רק את העשירון העליון. והפוליטיקאים הציניים, מבינים שההמון זקוק מעת לעת לקצת "לחם ושעשועים", והם מוכנים לתת אותם במשורה, ודאי בעתות משבר כלכלי קשה, כאשר הקרקע מתחילה לבעור מתחת לרגליהם. או אז מגיעים "פקידי האוצר", מסבירים ש"אי אפשר", ואם צריך אז גם התקשורת תסייע להם, באופן הרגיל והמוכר. זה חשוב. ידע כל פוליטיקאי, שיש דברים שלא עושים למען ההמון, ודאי שלא על חשבון העשירון העליון.

המדיניות של פקידי האוצר, ההעדפות שלהם, המשחקים שהם מבצעים בתקציב או ההדלפות המכוונות לעיתונות הכלכלית – כולם כלים שבהם שומרי הסף הללו, דואגים לחבריהם למעמד

לקחת כספי מיסים שבאו בחלקם הגדול מהעשירון העליון, ולחלק אותם באופן שווה, ונטול חסמים, כלומר באופן אוניברסלי נטול מבחני הכנסה, לכלל העשירונים? מה יבוא אחר כך? העלאת שיעור דמי האבטלה? תוספת לשכר המינימום? בגלל זה מה שצריך הוא "מבחני הכנסה", שאנשים ימלאו טפסים, יציגו תלושים, יחתמו על הצהרות, והכסף יישמר לבטח בקופה באין דורש, וישמש אחר כך לקווי אשראי נוחים לחברות הגדולות או לאי הגדלת החוב שישלמו בעתיד בעלי הדירות ברמת השרון וצפון תל-אביב. לשם כך יש נהלים וספרי חוקים. לשם כך יש את "עובדה", לזאת נועדו הפוליטיקאים ומעצבי דעת הקהל של המרכז הבורגני בישראל, שלחלק ממנו קוראים "ימין נקי", לחלק "מרכז" לחלק "שמאל". אלו שידברו איתנו על שוחד, מרמה והפרת אמונים ואלו שלכאורה מולם.

הם לא רלוונטיים לנו. הם מותירים אותנו תמיד עם בחירות חסרות משמעות בין "גנבים מושחתים", למי שדואגים לעושק באופן "ישר", ואנחנו עוד אמורים להוריד ראש ולהשתתף במשחק המבחיל הזה. האלטרנטיבה היא מלמטה, בארגוני העובדים הדמוקרטיים. במאבק. היא נמצאת במה שהוא לא שאול מרידור, לא ישראל כץ ולא אילנה דיין. במה שלא הראו ולא יראו בערוץ 12 או 13. האלטרנטיבה נמצאת בשלטון של העם למען העם, למען חופש מניצול ועוני כפוי מהנהר ועד הים.

שאול מרידור בתחקיר "עובדה" של אילנה דיין, 21.1.21. צילומסך מערוץ 12
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שמרן בעל כורחו.

    מה הכוונה לשלטון העם למען העם? באמת שלא הבנתי, וממתי עוני הוא כפוי? האם חלוקת כסף באופן פופוליסטי דקה לפני בחירות זה הפתרון?

  2. איתי

    יש כרגע בישראל מאבק ממנו ישראל או דמוקרטיה, חלקית ובעייתית ולא שוויונית כפי שהייתה (ויש המון מה לתקן) או שתהיה דיקטטורה מוחלטת. אפשר להיות בצד אחד או בצד אחר. ברור באיזה צד נמצא הכותב המכובד. טופז לוק לא היה יכול לנסח כתב הגנה טוב יותר על נתניהו ומשרתיו.