ישראלים בחו"ל והמשחק הדמוקרטי

אילו לאזרחים ישראלים הייתה זכות הצבעה בחו"ל, אולי ממשלת ישראל לא הייתה ממהרת כל כך למנוע מהם לשוב לביתם, ולו בזכות כוחם האלקטורלי. מייסדת הקמפיין Vote Abroad Israel כותבת על האפשרויות שהצבעת ישראלים בחו"ל טומנת בחובה
מריאן מטיאש

למעלה מחצי מליון א.נשים ברחבי העולם מחזיקים אזרחות ישראלית בתוקף, על פי נתונים עדכניים של הלמ"ס. תאורטית, חצי המליון הללו זכאים להצביע בבחירות לכנסת, בהתאם לחוק יסוד הכנסת, אולם בפועל הם אינם יכולים לעשות זאת, משום שאין להם גישה לקלפי.

על מנת להגיע לקלפי, אזרח המתגורר בחו"ל צריך לשלם לעתים אלפי דולרים ולקחת ימי חופש רבים ממקום עבודתו. זאת בעוד שישראל, מתוך הכרה בעקרון השוויון, מגדירה את יום הבחירות כשבתון, הממשלה מציעה תחבורה ציבורית חינם לקלפיות, מנגישה קלפיות לאנשים עם מוגבלות ודואגת לקלפי מיוחדת לבתי הסוהר כדי לאפשר לאסירים להצביע.

למעשה, למרות שחוק יסוד הכנסת מעגן את זכות ההצבעה לאזרחות ישראלית, חוק הבחירות לכנסת, שחוקק כעשור מאוחר יותר, מגביל באופן ברור את חוק היסוד. חוק הבחירות יצר את פנקס הבוחרים, המתעדכן פעמיים בשנה על בסיס מרשם האוכלוסין וכולל אזרחים שלהם כתובת המגורים בישראל. בפועל, ישראלים רבים שחיים בחו"ל עשרות שנים ממשיכים להגיע לישראל להצביע, ואילו אחרים אינם יכולים.

המצב משאיר פתח לניצול פוליטי, ומפלה לרעה אוכלוסיות שלמות שאינן יכולות להרשות לעצמן את ימי החופשה או הכסף הנדרש להגיע. אין זה בלתי מתקבל על הדעת מצב שתנועה פוליטית בעלת אינטרסים תארגן מצביעים ותיצור מאין "רכבת אוויריות" כדי להפיק רווח פוליטי. בנוסף, ישראלים השוהים באירופה, קל יהיה להם בהרבה להצביע מאלו החיים בארה"ב, קנדה או אוסטרליה, מצב שמוביל לאפליה חמורה עוד יותר.

ייתכן שזה היה הרע במיעוטו על פי התפיסות של שנות החמישים והשישים, אז נחקקו החוקים הללו לראשונה, אך היום, בעידן הגלובלי והקטן בו אנו חיים, אין כמעט ישראלי שלא נוסע תדיר לחו"ל. למעשה, בשנת 2019, נרשם שיא חדש של תשעה מליון יציאות של אזרחים לחו"ל, שמתוכם אך ורק 2.5% היו אזרחים השוהים בחו"ל באורח קבע, מעל שנה.

בשנתיים האחרונות מצאנו את עצמנו במצב בלתי נתפס של ארבע מערכות בחירות, אחת אחרי השניה. בנוסף לזה אנחנו חווים מגפה שמשפיעה דרמטית על חופש התנועה בעולם. הרף שנדרש מאזרחים בחו"ל כדי להגיע לארץ עלה. מעבר לקושי להשיג טיסה, ועליה במחירים, המעוניינים להצביע נדרשים להשקיע שבועות של בידוד על מנת לממש את זכותם.

האם ייתכן שבחו"ל מסתתרים הקולות שהיו מאפשרים לצאת מהפלונטר הפוליטי של מערכות הבחירות האחרונות?

קשה להימנע מלהרהר באפשרות שאילו לאזרחים ישראלים הייתה זכות הצבעה בחו"ל, ממשלת ישראל לא הייתה ממהרת כל כך למנוע מהם לשוב לביתם, ולו בזכות כוחם האלקטורלי. בנוסף, האם ייתכן שבחו"ל מסתתרים הקולות שהיו מאפשרים לצאת מהפלונטר הפוליטי של מערכות הבחירות האחרונות?

כאן עולה סוגיה נוספת שנמצאת בלב המשא ומתן על חקיקה בנושא, חרף נסיונות חוזרים ונשנים לאורך השנים. היחס בין מספר המצביעים בישראל (קצת פחות מ-6.5 מליון זכאים) למספר הזכאים בחו"ל הוא בעייתי, משום הוא מכיל בתוכו את הסיכון להשפעה לא מידתית של אוכלוסייה שלא תישא בסופו של דבר את תוצאות הבחירה שלהם. בנוסף, חוק השבות יוצר פתח לניצול של זכות ההצבעה, כשנכון לעכשיו החסם היחידי שמונע את הניצול הזה הוא אי-נגישות ההצבעה.

על כן, מרבית הצעות החוק והמסמכים שנכתבו בנושא זה מציגים פתרון שמכיל בתוכו הגבלת זכות הצבעה כלשהי לאזרחים בחו"ל.

בעצומה שפתחנו, בחרנו להתייחס לכך והצענו להגביל את הזכאות להצבעה מחו"ל לתושבים ישראלים השוהים בחו"ל עד חמש שנים. זהו גבול גס, אך קל יחסית להבנה, משום שזהו הגבול שהוגדר בחוק בעבור תשלומי ביטוח לאומי. כעבור חמש שנים, תושב ישראלי מנותק מביטוח לאומי ואם ירצה לשוב לארץ, יוגדר כתושב חוזר. בנוסף, נמצא שלמעלה מ-70% מהישראלים ששבים לישראל בסופו של דבר, עושים את זה בטווח של חמש שנים.

מה שאני וחבריי מייחלים לו הוא דיון מעמיק ורחב היקף ככל האפשר בנושא הזהות הישראלית והחיבור של ישראלים בתפוצות למארג החברתי של ישראל. מקומן של התפוצות של כל מדינות העולם השתנה מאוד בעשורים האחרונים, וגם בישראל מנצה ההכרה בכך. אם פעם נדרש ממהגר להטמע במדינה המאמצת, היום קהילות רב גוניות מתקיימות בערים הגדולות ברחבי העולם ובהן מהגרים ששומרים זיקה למולדתם, ומיצרים כיסים תרבותיים יחודיים.

הטכנולוגיה מאפשרת לנו היום לערוך שיח דמוקרטי יותר מאי-פעם. בין השותפים שלנו לדרך יש את ארגון "אזרחים כותבים חוקה" וניתן להשתמש בפלטפורמה שלהם על מנת לערוך דיון דמוקרטי ורב משתתפים במרכיבים המאחדים ומגדירים ישראלים בעידן המודרני. דיון שבו יישמעו הקולות מכלל המגזרים והקצוות הפוליטיים. לא רק שדיון כזה עשוי להניב את ההגדרה הכי מדויקת, אלא שהוא חשוב היום יותר מאי פעם בתהליך איחוי הקרעים של החברה. בסופו של יום, נדרש הגיון פשוט כדי להבין שדמוקרטיה כדאי להכיל בכלים דמוקרטיים.

התהליך הזה לא יסתיים עם הבחירות שיתקיימו בשבוע הבא, אך גלגליו כבר החלו לנוע. מדובר בתהליך לטווח ארוך שעשוי להניב פירות ברי קיימא ולחזק תהליכים דמוקרטיים בישראל לאורך שנים.

המטרה הסופית שלנו היא להוביל לחקיקה, ומי שמעוניין לתמוך בדרך הזו מוזמן לחתום על עצומה, וגם להצטרף אלינו, בפייסבוק או באמצעות הוואטסאפ.

הכותבת היא מוזיקאית, אשת תוכן ופעילה חברתית המתגוררת בברלין. ממקימות תנועת Defend Israeli Democracy וממובילות הקמפיין הבינלאומי Vote Abroad Israel

אדוה ממדריד. צילום: עמוד הפייסבוק: מצביעים בחו"ל
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יוסףה מקיטון

    אז למיליוני פלסטינים שגרים פה תחת הכיבוש אין זכות הצבעה, וכמובן שלפליטים הפלסטינים שגורשו מכאן אין זכות הצבעה אבל לישראלים יהודים שחיים עד 5 שנים בחו"ל צריכה להיות זכות הצבעה? הצחקתם אותי.

  2. מריאן

    יוסף – לישראלים שחיים עד 5 שנים בחו"ל יש זכות הצבעה. זה לא משהו חדש. גם לישראלים לא יהודים לצורך העניין.
    מה שאנחנו מדברים עליו, זה לאפשר להם להצביע בחו"ל.