הבעיה ביפו היא המדיניות, לא התושבים

ההפגנה אמש ברחוב יפת היא עוד חולייה בשרשרת ארוכת שנים של נישול וגזל ממסדי, בניסיון לייהד את יפו ולהפוך אותה לעיר לעשירים בלבד. שוחחנו על האירועים עם הפעיל הוותיק עבד אבו-שחאדה ועם קרן שעיו, אחת מיוצרות הסדרה החדשה "המדריך לג'נטריפיקציה"

הבוקר, לאחר האירועים האלימים שהתרחשו אמש (א') ביפו והבעירו את רחוב יפת, אנחנו משוחחות עם עבד אבו-שחאדה, פעיל חברתי וחבר מועצת העיר תל אביב. אלה לא התקריות האלימות הראשונות ולדאבון הלב, לא האחרונות, שבהן חזו עיניו של אבו-שחאדה. בשנים האחרונות הוא כתב כאן באתר לא מעט על המצוקות החברתיות של תושביה הערבים של יפו, על הדיכוי הממסדי שהם חווים והאלימות המשטרתית המופעלת עליהם. "השוטרים באו להרביץ, הם באו לנקום את התקיפה של הרב," הוא אומר לנו, לאחר שסירב לדבר עם כלי תקשורת הממוסדים שפנו אליו.

בימים אלה משודרת בהוט8 הסדרה הדוקומנטרית "המדריך לג'נטריפיקציה", שיצרו הבמאים קרן שעיו ולביא ונונו והמפיקה אסנת טרבלסי. בסדרה שלושה פרקים פוקחי עיניים, המגוללים את הדחיקה השיטתית והמתוכננת של תושביה הוותיקים של יפו, ערבים ויהודים, אל מחוץ לעיר. הפרק השלישי עוסק באלימות המשטרתית תוך שהוא עוקב אחרי אבו שחאדה, שבשנת 2018 ניהל קמפיין בחירות מטעם תנועת יאפא, כמועמד למועצת העיר תל אביב. אבו שחאדה נבחר, נכנס לקואליציה ופרש ממנה ביוני 2020, בעקבות הריסת אתר הקבורה המוסלמי אל אסעאף לטובת הקמת בית מחסה. בסדרה, הוא מגדיר את המתחולל ביפו "ניסוי בבני אדם".

בפרק המדובר נראה אבו שחאדה נואם מדם לבו במועצת העיר. קשה להישאר אדישים למול זעקתו. "הקהילה הערבית ביפו החלה לעזוב את העיר, לא רק בגלל יוקר המחייה, אלא בגלל היעדר האמונה שמשפחה ערביה יכולה לחיות באופן בטוח ביפו. מכובדיי, איני פה כדי להאשים. למען האמת", הוא אומר וקולו נשבר, "איני מעוניין במאבקים פוליטיים. המציאות ביפו היא שהגענו לנקודה שבה דמנו מותר. דמו של כל מנהיג, מנהלת בית ספר ואיש דת, וכל אזרח מותר. ואין מי שיגן עלינו. אין מילים שיכולות לתאר את ההרגשה שלנו כשאנחנו מסתכלים על איך הקהילה שלנו מתפרקת".

"המדריך לג'נטריפיקציה" מתארת ללא כחל ושרק את ההשתלטות הנדל"נית חסרת המעצורים המתחוללת ביפו בעשורים האחרונים, שהיא למעשה החלפת אוכלוסייה מתוכננת ומתוקצבת: ערבים מוחלפים ביהודים, עניים – בעשירים. מה שקרה אתמול ביפו הוא עוד אירוע שמדגים את העיקרון הזה: "כל רחוב יפת בער," מספר לנו אבו שחאדה. "יפו הפכה לביירות".

איך זה התחיל?

"השאלה היא באיזו נקודה רוצים להתחיל. אי אפשר להתייחס למה שקרה אמש בניתוק מהקונטקסט הכללי של עוול הנכסים ביפו. הרבה פעמים כשניצתת אלימות בסדר גודל כזה, זה קשור למצוקת הדיור החמורה שיש פה, ולכך שכנגד כמה מאות משפחות עומדים צווי פינוי מהנכסים שבהם הן מתגוררות מזה עשרות שנים. השיטה החדשה של עמידר זה שמוכרים את הנכס עם המשפחות. עמידר לא מתמודדת עם הפינוי, אז היא אומרת ליזם שיפנה את הדיירים, על טפיהם ומטלטליהם. וזה לא קל לפנות.

"יש משפחה שגרה בנכס ברחוב דונולו הרופא, שעליו מתוכננת להיבנות ישיבה של 'עטרת כהנים'. היזם לא הצליח לפנות את המשפחה, אז הוא הזמין את הרב אליהו מאלי מ'עטרת כהנים', שהקים את המכינה הקדם צבאית ביפו. מאלי הגיע עם היזם והם התחילו להתעמת עם המשפחה, כאשר שניים מבני המשפחה יצאו ותקפו את הרב. הקהילה הערבית בעיר לא התעניינה במיוחד במה שקרה, גם אחרי שהגיעה המשטרה ועצרה את השניים האלה. אבל בערב, הגרעין התורני מחליט לקיים הפגנה מול בית המשפחה. המשטרה לא מאשרת את ההפגנה, אז הם מחליטים להפגין ברחוב יפת – 300 מטר מבית המשפחה. בשעה 20:00, בשעת התפילה, הם מקיימים הפגנה ברחוב יפת פינת בעש"ט, קרוב לאחד המסגדים הכי נפיצים – מסגד אלג'בליה".

אבו שחאדה מספר שמאות בני אדם הגיעו להפגנה היהודית, למחות נגד התקיפה של הרב, ושהמשטרה עצרה אותם כשהחלו לצעוד לכיוון בית המשפחה. בשלב הזה יצאו צעירים מיפו להפגין נגדם וכך התקיימו שתי הפגנות, אחת מול השנייה. "המשטרה כיתרה את המפגינים הערבים ודחקה אותם לפינה. בהתחלה זה היה רק באמצעות קריאות, ואז הגיע כל הארסנל: רימוני הלם, פרשים, אלות. שישה מפגינים ערבים נעצרו".

עבד אבו-שחאדה, צילומסך מתוך ״המדריך לג׳נטריפיקציה״, הוט8
הפגנות ברחוב יפת, 18.04.21. צילום: מוחמד בבאי

טוב ששיפצתם את הרחוב, אבל בשביל מי?

המהומות של אמש לא ייפתרו בכוח. הממסד – העירוני והממשלתי – חייב להפנות תקציבים ומחשבה לתכנון עירוני מיטיב שיחליף את מדיניות הייהוד שנקוטה כיום בערים המעורבות. נכון לשעת צהריים, אבו שחאדה משוכנע שהאלימות תתחדש הערב. גם אמש היא נפסקה באופן שרירותי. "אנשים שרפו את העיר והלכו הביתה".

ד"ר אמילי סילברמן מהאוניברסיטה העברית מסבירה ב"מדריך לג'נטריפיקציה" כיצד היו צריכים התהליכים המואצים של הפיתוח העירוני להיעשות. "העיר צריכה להיות אחראית על השינוי שהיא יוזמת, ולהתחיל דווקא מהתושבים הכי חלשים ולבדוק איך היא יכולה להגן עליהם. אבל בישראל אין חשיבה כזאת," היא אומרת. סילברמן, המתמחה בתחומי מדיניות דיור והתחדשות עירונית, טוענת שהדבר החכם והנכון שהעירייה צריכה הייתה לעשות בשלב שבו החל הפיתוח זה לעבור מבית לבית ולהסביר לאנשים שהם צריכים לקנות את הבית שלהם. היא הייתה צריכה לומר: "אנחנו מקימים קרן להלוואות כדי לעזור לכם לקנות את הנכס ונקנה אותו ביחד איתכם, כדי שכשיושלם הפיתוח, ניקח את כל הרווח מהפיתוח ונעביר אותו לקרן הלוואות שתשמש לדיור בר השגה לתושבי יפו הערבים. כי אחרת הם ייעקרו מבתיהם'".

יש עוד דברים רבים לומר ולכתוב על המדיניות המעוולת והלקויה, כולל הימנעות משיתוף הציבור היפואי בתהליכים שהביאו אותו לכדי שוקת שבורה. אבו-שחאדה טוען שכשהאירועים מסלימים לכדי אלימות, לתקשורת יש תפקיד מכונן והיא מועלת באמון שנותן בה הציבור, בכל פעם מחדש. "אתמול הפגיזו אותי בטלפונים מכל כלי תקשורת אפשרי: רשת, קשת – כולם התקשרו אליי ולא הסכמתי להתראיין. אני לא משתף פעולה עם העיוות של הסיפור. תספרו את הסיפור של האוכלוסייה הערבית מנקודת מבטה, ולא דרך העיניים של החברה היהודית."

הוא מספר שכל יפו ראתה את "המדריך לג'נטריפיקציה": "שלחתי לאסנת טרבלסי הודעה, כתבתי שאני לא יודע אם הסדרה הובילה להפגנות או ההפגנות לסדרה". אחת מיוצרות הסדרה, קרן שעיו, צוחקת בהסכמה: "שמעתי את זה כבר כמה פעמים מאתמול, אנשים זועמים וכועסים והסדרה הציתה את הכעס הזה מחדש. במשך ארבע וחצי השנים שעבדנו על הסדרה, אחת לכמה זמן היו הפגנות ביפו. טוב מאד שזה יוצא גם עכשיו, כי חשוב נורא לדבר על הדברים האלה".

זה ממש חלומה של כל יוצרת דוקומנטרית.

"אני אדבר בשם עצמי. מאוד מאוד קיוויתי שהסדרה הזו תתסיס באיזשהו אופן את הרחוב, משום שכאשר העירייה ורשות מקרקעי ישראל פועלות בצורה בריונית כל כך במשך כל כך הרבה שנים, תוך הזנחה מכוונת  של האוכלוסייה הוותיקה, הדבר היחיד שאולי יזיז משהו הוא תסיסה בשטח. לאנשים נמאס מהמציאות הנוכחית ומהעובדה שאין שום אופק לשינוי".

שעיו מביעה תקווה שעיריית תל אביב-יפו 'תתעורר על עצמה' ותתחיל לפעול למען התושבים הוותיקים של העיר. "הם אומרים – השקענו מיליונים ביפו, העברנו תקציבים כאלה וכאלה בעשור האחרון. זה באמת נכון, הם באמת העבירו המון כספים – אבל למי?! זה מרתיח אותי כל פעם מחדש. אחלה, טוב ששיפצתם את הרחוב, אבל בשביל מי? בשביל מי שעוד שנייה ייאלץ לעוף מפה?"

הבמאית קרן שעיו: ״אנשים צריכים להבין שהנוכחות שלהם דוחקת מישהו אחר החוצה, כי אין מקום לכולם. העירייה בונה עבור מעמד הביניים ומעלה. זה דוחק את הוותיקים החוצה, ולכן הזעם״

היא מסבירה שאין הכוונה שהתושבים החדשים צריכים לעזוב את העיר, על אף שהיא עצמה עזבה את יפו. "אנחנו אומרים שצריך לקחת אחריות על הסביבה. באתם לגור במקום מורכב, צריכה להיעשות איזושהי פעולה כדי להכיל את עצמכם בתוך המקום הזה. בפרק השלישי אנחנו מראים את ההתלהמות בפייסבוק סביב אירועים כאלה כמו אמש. אנחנו מביאים את התגובות של התושבים החדשים, וזה בדרך כלל תגובות מתגוננות – מי שרף את המכונית של השכן שלי? מי שורף לי פח מתחת לבית? תחזרו לבתים שלכם, תפסיקו להתלהם. אנשים צריכים להבין שהנוכחות שלהם במקום אליו הגיעו דוחקת מישהו אחר החוצה, כי אין מקום לכולם. העירייה בונה עבור מעמד הביניים ומעלה, ולא עבור מעמד הביניים ומטה. זה דוחק את הוותיקים החוצה, ולכן הזעם הזה נוצר.

"האחריות היא של המוסדות, הם אלה שצריכים למתן את התהליך הזה והם לא עושים את זה כבר שנים, להפך. הם רק מאיצים וזו התוצאה. אני שומעת את התושבים מיפו שחוששים לצאת החוצה ויש פחד, אבל זו הסיטואציה. יש פה אנשים מדוכאים במשך עשורים וצריך להגיד את זה באופן הכי ברור וגדול שיכול להיות".

ולמה בחרתם לא להיכנס בסדרה לנושא של הגרעינים התורניים המתנחלים בלבבות? 

"משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שלא הצלחנו להביא את הנושא באופן מספיק עמוק, ולא רצינו להציג את זה כמשהו מינורי. בסדרה 'לוד – בין ייאוש לתקווה', של אורי רוזנווקס ואייל בלחסן, הייתה התייחסות נרחבת להיבט הזה של ייהוד העיר. אותה קהילה חששה מהביקורת הזו והיה קשה להביא אותה הפעם לתוך הסדרה. הסיבה השנייה היא שהרגשנו שאנחנו עוסקים בהרבה מאוד נושאים והיינו צריכים לבחור. בתקופה שבה עבדנו על הסדרה היה נדמה שהתופעה הזו מפסיקה להתרחב ביפו, אבל היום אנחנו מבינים שזה עדיין ללא ספק קורה ומשפיע".

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.