מחשבות על מושג השינוי

המאבקים המתחוללים במנהיגות הפוליטית מספקים לנו הזדמנות להתבוננות פילוסופית על מושג השינוי, כפי שפיתח אותו הפילוסוף אלן באדיו. מ"אין כל חדש תחת השמש" ועד "הכול צפוי והרשות נתונה", דרך אריסטו, קאנט והרקליטוס
אלירן בר-אל

ד"ר בר-אל הוא סוציולוג באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה

לאחרונה הצטרף מושג חדש ללקסיקון הציבורי של השיח הישראלי: "גוש השינוי". אין זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש פוליטי במושג "שינוי", אך הפעם הוא נועד לסמן דבר-מה ברור ביותר, כביכול: הניסיון להרכיב ממשלה שבנימין נתניהו אינו עומד בראשה. אם יצלח, ייחשב הדבר כהצלחה של "גוש השינוי"; אדרבא, ייחשב הוא כשינוי. משתמע מכך שהחלפת נתניהו בתפקיד ראש הממשלה היא-היא "שינוי". אך האם זה באמת כך? על איזו הנחות מקדמיות אנו נשענים, במודע או שלאו, כדי להבין כך את המושג "שינוי", בין אם אנו בעדו ובין אם נגדו?

"שינוי הוא ללא ספק חידה, דבר מתמיה, רעיון בעייתי, תהליך מבלבל ומטרה מעורערת. הפוליטיקאים מבטיחים אותו, התעשייה מוכרת אותו והמדיה משווקת אותו. כל מה שנקשר לשינוי מעלה במהרה את אפשרות קיומו של שינוי נוסף, ומכאן רק מחריפה העמימות. אך אין ביכולתנו שלא לחשוב על שינוי; או אז מתחוור לנו שיצירת שינוי היא בעיה ממשית."

זוהי פסקה מתוך ההקדמה לתרגומי לעברית של הספר "נושא השינוי" מאת הפילוסוף הצרפתי אלן באדיו, שיראה אור בקרוב בהוצאת רסלינג. כאחד הפילוסופים החשובים כיום, הוא לא נשען על דברי הפוליטיקאים או העיתונאים בחתירתו להבנת המושג "שינוי", אלא על תורתו הענפה מבוססת המתמטיקה. בספרו הוא מפרט תיאוריה שלמה של שינוי ממנה עולה כי החלפת נתניהו בבנט או אף בלפיד אינה ראויה להיקרא שינוי.

"נושא השינוי" היה סמינר שהעביר באדיו בשנת 2012 בבית הספר האירופי לתארים מתקדמים בשוויץ. במשך אחד-עשר שיעורים הוא בחן שאלות יסודיות כמו מהו שינוי, האם הוא עדיף מקביעות, מהם סוגי השינוי, ולבסוף – מהו שינוי אמיתי? שאלות אלו מראות שללא הבנה נאותה של המושג הזה, קשה באמת להבין את הרעיון של "גוש השינוי" ועוד יותר קשה לפעול לפיו. בסמינר חזר באדיו למקורות הפילוסופיה כדי לחקור באופן רציונלי וקוהרנטי את השינוי. כפי שנראה, שאלת השינוי היא אחת השאלות העתיקות ביותר, וכבר מראשיתה הייתה נפיצה פוליטית ופילוסופית כאחד.

בהתחלה, לפני כ-2500 שנה, שני כיווני מחשבה מנוגדים התקיימו זה לצד זה: האחד טען ששינוי הוא אשליה והאחר שרק השינוי אמיתי. לפי הכיוון הראשון של פארמנידס, כל המציאות וכל הדברים שבה, אחד הם. והאחד הזה קבוע, נצחי ומכאן אינו נתון לשינוי כלל. כך שאפילו אם נתניהו יתחלף באחר, יהא זה שינוי למראית עין בלבד, לא של המציאות כשלעצמה. כנאמר בקהלת, "אין כל חדש תחת השמש".

ללא הבנה נאותה של המושג הזה, קשה באמת להבין את הרעיון של "גוש השינוי" ועוד יותר קשה לפעול לפיו

מנגד, הרקליטוס ייצג את הכיוון ההפוך. לפיו הדבר היחידי שקבוע הוא שינוי. זה לא היה ניגוד ישיר של פארמנידס, כי טענתו לא הייתה שהמציאות נתונה לשינוי, אלא שהמציאות, או ליתר דיוק היישות, היא כשלעצמה שינוי. מכאן משפטו המפורסם "אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים". ועל אותו משקל, אי אפשר לבחור באותו נתניהו פעמיים. הרי, הנהר לא אותו נהר, ונתניהו (של היום) הוא לא אותו נתניהו (של פעם).

הניגוד הזה עמד על תילו כמאה שנה, עד לפריצת הדרך של אריסטו. הוא ארגן תשובה לשאלת השינוי דרך חלוקה: יש חלק מהעולם שאינו נתון לשינוי. חלק זה של העולם שאינו נתון לשינוי הוא מה שנקרא "אל". כאידיאל, זה לא היה אל דתי ובורא כמקובל באמונה המונותאיסטית, אלא אל פילוסופי כנקודה מטאפיסית של שלמות, אחדות, נצחיות, וקביעות, שמעבר לעולם הפיסי, החלקי, הזמני, המרובה והמשתנה.

למעשה, אחדות האל הפילוסופי היוותה בסיס לאל הדתי. כ"מניע שאינו מונע" האל הוא סיבת השינוי בעולם. העולם נע בכיוון השלמות, אך שלמות העולם מיוצגת על ידי האל שאינו בעולם. לכן, לפי אריסטו האל לא עושה כלום. העולם נע לא על ידי פעולת האל, אלא מתוך משיכה לאל. כמובן, עמדתו של אריסטו עקבית ככל שמפרידים בין האל לבין העולם. אחרת, אם האל שאינו משתנה והעולם שכן תלויים זה בזה, הרי שגם האל משתנה, וכאן נכנסת לתמונה האמונה הדתית. כמאמר ר' עקיבא: "הכל צפוי, והרשות נתונה".

אריסטו הפריד בין יישות הדבר לבין הופעתו במקום או זמן כזה או אחר. בכך סלל את הדרך לפילוסופיה המודרנית של עמנואל קאנט. זה פתר את בעיית השינוי בהציעו שהיישות כשלעצמה, או ההוויה, אינה יכולה להיות מודעת. אנו יכולים לדעת רק את החוויה של עולם התופעות, ואת שינויה, לפי מבנה הסובייקטיביות הכללי שלנו. אך קאנט, כאדם דתי, גם הודה שיש חלק של היישות שאינו נתון לשינוי. האל, עבור קאנט, אינו כפוף לשינוי כי הוא בורא העולם המשתנה. ונזר הבריאה הוא לא עניין של ידיעה, אמר קאנט, רק של אמונה. בגלל חשיבתנו האנושית הסופית, מוכרחה להיות לנו אמונה באל, הוא הסיק.

אולם, כפי שטוען באדיו בצחוק (או שלא), "אריסטו וקאנט הם אוייביי הפילוסופיים": כנגד אריסטו הוא טוען שהאחד אינו קיים כי היישות מורכבת מריבויים, וכנגד קאנט הוא טוען שכן אפשר לדעת משהו על היישות המרובה כשלעצמה, דרך המתמטיקה. אדרבא, "לא זאת בלבד שזו אפשרות, אלא שזו אפשרות מדעית".

באדיו לא מניח שחווייתנו הסובייקטיבית היא מקורית או שמחשבתנו היא סופית. לפיו, הנושא או הסובייקט הוא תוצאת תהליך מעשי המייצר אמיתות אינסופיות בעולמות שונים. שינוי אמיתי שכזה, המכונה "אירוע", הוא שינוי החורג ממבנה החוויה שלנו ומסדר ההופעה בעולם. שינוי אמיתי מתאפשר כי "אמת היא משהו שמתרחש והיא ההתכנסות של התקיימות ויישות. וזהו שינוי סינגולרי". למשל, אחרי אירוע ההתאהבות, "הזוג" הוא תוצר סובייקטיבי של שינוי עולמם של בני-הזוג. שינוי אמיתי הוא תמיד חידוש: התהוות דבר-מה כסובייקט שלא התקיים או הופיע קודם לכן. להבדיל מכך, שינוי רגיל, שגרתי, "הוא שינוי הדבר מנקודת המבט של אובייקט אחר", כמו שמחליפים מקומות במשחק הכיסאות.

הצעתו החדשנית של באדיו נשענת על ההבחנה בין שינוי (רגיל) בעולם לבין שינוי (סינגולרי) של העולם. הראשון הוא שינוי המותווה כבר מהסדר השגרתי לפיו דברים מופיעים בעולם, ואילו השני הוא שינוי של הסדר הזה עצמו. כך, בעולם הישראלי, הסדר קובע שיהודים מופיעים יותר ממוסלמים, גברים יותר מנשים, ואשכנזים יותר ממזרחים. כזהו העולם הישראלי שהוא ב-סדר. מבחינה זו, שינוי ראש ממשלה אינו מהווה שינוי של (סדר) העולם, אלא רק שינוי או חילוף בתוך העולם. אך חילוף זה מותיר את סדר העולם על כנו. על כן, בישראל, שינוי אמיתי, סינגולרי, הוא רק הפיכת הפלסטינים לנושא שווה זכויות, בעל קיום ומעמד לפי סדר שעוד לא קיים בעולם.

ד"ר אלירן בר-אל הוא סוציולוג של הידע באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה; הספר "נושא השינוי" יראה אור ברסלינג לקראת הקיץ השנה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.