עלינו לעצור את מופע האימים הזה

מנהיגים לא נכבדים, נמאסתם עלינו. אנחנו חייבות לעצור את זה. אנחנו שחפצות בחיים. אנחנו שעוד לא הצטרפנו לכת היגון והמוות, הסגידה להמנון ולדגל. אנחנו שיודעות שאפשר לחיות אחרת. כי אין פתרון לחיים פה מלבד חיים בשוויון מהותי, רב-מימדי ועמוק
אילת מעוז

התנחלות אינה מקום. היא לא יישוב או מאחז או משלט או דגל. היא לא בית על גבעה ולא עוד קרוואן או אנטנה או כרם. כמובן, ההתנחלות משתמשת בכל אלה, אבל היא הופכת אותם – את כל הדברים, האנשים, האדמה, והבית – לאמצעי שליטה, לכלי נשק. ההתנחלות היא אסטרטגיה מלחמתית, היא מלחמה איטית ומתמשכת. בראש ובראשונה מלחמה נגד העם הפלסטיני, אבל גם מלחמה נגד החיים כפי שראוי לחיותם. נגד מה שאפשר לקרוא לו, בפשטות, דרך ארץ.

התנחלות יכלה להתקיים, ואכן מתקדמת במרץ, גם במקומות שלא נוטים לחשוב עליהם במונחים כאלה. התנחלות קיימת בכל מקום שבו גרעינים, קומונות, קיבוצים, יישובים קהילתיים – ושאר יישובים שסוגרים את עצמם בפני סביבתם המגוונת  – מקיימים צורת חיים שכל מטרתה לא לראות, לא להרגיש, לא לזהות ולא להזדהות עם האחר. צורת חיים שמבקשת להתרחב תוך שהיא מסתגרת, להשתלט בלי להשתנות, לקחת בלי לתת.

מי שמתנחל לא ידע אף פעם לא שלום ולא שקט – והוא גם לא מעוניין באלה. בחסות הלהבות קל יותר לחמוס, לייצר מצג שווא של הכרח, של אין ברירה, של מלחמה צודקת. אבל המלחמה הזו, שעומדת בפתח, אינה צודקת. היא מופע אימים של משטר שקורס תחת סתירות פנימיות; שימיו קצובים כמו של כל משטר שנבנה על מערך מורכב של טובות הנאה, גזענות ממוסדת ורמיסה שיטתית של החוק. המשטר הזה תלוי בהתנחלות מתמדת משום שרק זו מספקת דלק והצדקה מתמשכת לאלימות שהוא מוכרח להפעיל פשוט כדי להמשיך להתקיים.

המלחמה הזו, שעומדת בפתח, אינה צודקת. היא מופע אימים של משטר שקורס תחת סתירות פנימיות; שימיו קצובים כמו של כל משטר שנבנה על מערך מורכב של טובות הנאה, גזענות ממוסדת ורמיסה שיטתית של החוק

אנחנו חייבות לעצור את זה. אנחנו שחפצות בחיים. אנחנו שעוד לא הצטרפנו לכת היגון והמוות, הסגידה להמנון ולדגל. אנחנו שיודעות שאפשר לחיות אחרת, מפני שאנחנו מלמדות את עצמנו – וזו את זו – כל יום איך לעשות את זה. אנחנו צריכות להשמיע את קולנו, באופן חד וברור: נגד ההתנחלות כצורת קיום שבמרכזה אסטרטגיה של הרס. נגד פינוי משפחות מבתיהן בירושלים, בבקעת הירדן, ביפו – פינוי המתבצע בשרירות לב, תוך ניצול מערכת המשפט והביורוקרטיה למימוש אי-צדק. נגד הסלמה צבאית בעזה, הניזונה מאסטרטגיה ישראלית מתמשכת של פיצול העם הפלסטיני, חיסול הכוחות הדמוקרטיים ויצירה מכוונת של אויבים שאפשר ״להיכנס בהם ״. אנחנו צריכות להשמיע את קולנו למען ביטחון לכל אזרח ואזרחית באשר הם, ונגד אלימות משטרית והתעמרות משטרתית שכל מטרתם היא זריעת אימה, חשדנות ואי-סדר.

מנהיגים לא נכבדים: נמאסתם עלינו לגמרי. אין לנו כוח לבחירות-לכאורה שאתם כופים עלינו, סבב אחר סבב. בחירות שאין בהן שום מרכיב של בחירה, שום אפשרות, ולו קלושה, לצורת חיים אחרת. אנחנו יודעות היטב שאתם לא רוצים לעצור את האש. שאין לכם שום כוונה לתקן את מה שקלקלתם, ושאנחנו נישאר בסוף לנקות אחריכם. ובכל זאת, אנחנו נקרא היום, נקרא עד שלא נוכל לצעוק יותר: לעצור את ההתנחלויות, את הרס הבתים, את הפקעת האדמות, את המצור, לנצור את האש, להפסיק לבזוז, לחמוס, להכות. אין פתרון לחיים פה מלבד חיים בשוויון מהותי, רב-מימדי ועמוק. שוויון שנבנה ביחד, בשותפות, בפתיחות סבלנית לריבוי המאתגר שלנו. בדיוק הפוך מאיך שבונים התנחלויות.

אילת מעוז היא פעילה באשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה

בשער שכם, 10.5.2021. צילום: Oren Ziv/Activestills

 

הערב (ג') ב-19:30 תתקיים הפגנה בכיכר אונסק"ו בחיפה תחת הקריאה "לא לאלימות, לא למלחמה, לא לפינוי בשייח' ג'ראח". כמו כן, תתקיים הפגנה ביפו, בגן העזתים בשעה 17:00

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.