תיק חטיפת הילדים פתוח מאי פעם

מחר (ב') הוא יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, המצוין מדי שנה ביום פטירתו של הרב עוזי משולם ז"ל, ה-21.6. עצרת גדולה תתקיים בהשתתפות פעילים ובני המשפחות בגן הוורדים בירושלים, זמן לא רב לאחר שפורסם כי המדינה דורשת מהמשפחות לוותר על כל תביעה כלפיה, בתמורה לפיצויים.

בפברואר השנה, לאחר פרסום מתווה הפיצוי שמציעה הממשלה למשפחות, קיימתי שיחה עם יונה עראקי הכהן, שאחותה נחטפה. "בושה, חרפה וכלימה," היא אמרה בתגובה לפרסום. "אף אחד לא מצא לנכון לבקש סליחה, לא הנשיא, לא ראש הממשלה. הם עשו לנו עוול והכסף לא יכול לפצות על הכאב. אני רוצה שיכירו באסון הזה של ילדי תימן – החטופים, הגנובים – אומרים לנו שאחותי קבורה בפתח תקווה – תפתחו את הקבר, אני רוצה לראות. כל הלילה לא ישנתי מרוב כאב. עכשיו נזכרו?! אחרי שבעים שנה? ההורים שלי כבר אינם, ואני הבטחתי להם שלא אשקוט עד שנדע את האמת!"

דבריה של יונה משקפים את עמדת כלל המשפחות שמתייחסות למתווה הפיצויים כאל מניפולציה וסתימת פיות. למעשה, כל הגופים הפעילים ובהם הארגונים "אחים וקיימים", "עמרם" ו"פורום אחיי" דחו את המתווה על הסף. "למשפחות יש דרישות מאוד קונקרטיות והממשלה תכננה את המתווה בצורה חד צדדית," מסביר תום מהגר, מנכ"ל עמותת עמרם. לדבריו, הפיצול שיצרה הממשלה כך שרק משפחות שניגשו לוועדות זכאיות לסעד הוא בלתי מתקבל על הדעת ועצם העובדה שכתוב בהחלטה שהיא לפנים משורת מדין היא עלבון למשפחות וחרפה למדינה.

החברה הישראלית עשתה כברת דרך משמעותית ביחס לפרשה בשנים האחרונות, ולאחר שנים של פעילות במאבק להכרה, ריפוי וצדק, ניתן למנות מספר התפתחויות משמעותיות – הן במישור הציבורי והן במישור המשפטי. "נראה שסוף סוף השעה כשרה להתמודדות של החברה בישראל עם עברה. אנחנו בתהליך וניכר שיש עניין לדרוש מהמדינה לקחת אחריות," אומר מהגר, "ללא ספק אנחנו במקום אחר".

"הגענו למצב שמ'תיק סגור' והאשמות בפסיכוזות והזיות, כולם מבינים שמשהו רע מאוד קרה כאן," אומר מהגר, ומזכיר את האמירה של השר דאז צחי הנגבי מ-2016 על גזילת מאות רבות של ילדים במזיד ואת הציטוט של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, שקבע בדצמבר 2019 כי קיימים "חשדות מטרידים לדפוס פעולה מצד המדינה".

על המפנה שחל בציבוריות הישראלית, כולל בתקשורת, מהאשמת הקורבנות וסימונם כהוזי הזיות לאפיסטמולוגיה של חשד כלפי המדינה, דיבר מהגר בכנס שנערך לאחרונה באוניברסיטה הפתוחה לציון 50 שנה לפנתרים השחורים ו-40 שנה לספרו המכונן של סבירסקי "לא נחשלים אלא מנוחשלים". מהגר טוען שאנחנו מצוים בעיצומו של שינוי פוליטי מרתק, שניכר באופן שבו החברה מגדירה מחדש את ההיסטוריה שלה, איך לדבר עליה ואיך לחקור אותה.

פעילות ופעילים במאבק למען צדק למשפחות יודעים כבר שנים ארוכות שהאמת ההיסטורית נמצאת אצל המשפחות והיקף העדויות העקביות מדבר בעד עצמו. אך שינוי התודעה הציבורית שהתחולל בשנים האחרונות נעשה בזכות עבודה מאומצת בתחומים שונים: מחקרים פורצי דרך כמו ספרו של ד"ר נתן שיפריס ואסופת מאמרים של חוקרות וחוקרים שערכו שיפריס ופרופ' טובה גמליאל; אקטיביזם ער ברשתות החברתיות, איסוף עדויות עמלני של עמותת עמרם; ועבודה עיתונאית אמיצה כמו זו של תמר קפלנסקי, שחשפה את עדויותיהן הנדירות של האחות שושנה שחם ושל המטפלת שולמית מליק. ההדים המחודשים והמסרבים לשכוך יצרו תזוזה בעמדת המדינה, שנאלצה לפתוח את הארכיונים שהיו אמורים להיות חסויים עד 2071: "המדינה מבינה שהדעת לא נחה, שהפרשה לא סגורה," אומר מהגר. "עובדה שהיא נאלצת לשלם פיצויים כי משפחות הולכות לבתי משפט וברור שנעשה פה מעשה רע מאוד."

לתקשורת היה תפקיד מרכזי בהטיית לב הציבור ובקבירת הפרשה לאורך עשרות שנות הסיקור, כפי שמלמדת החוקרת פרופ' שוש מדמוני גרבר. השינוי הדרמטי של השנים האחרונות ושעליו מדבר מהגר מתבטא לא רק בכתבות כמו זו של רינה מצליח או בעבודה העיתונאית של קרן נויבך אלא גם בתגובות המעניינות לתחקיר המוטל בספק של איתי רום ורביב דרוקר מדצמבר 2019. "זו התפתחות חיובית," קובע מהגר. "שבתקשורת המיינסטרים, הגיבו אליו למשל טורי הביקורת של עינב שיף בידיעות אחרונות, נדב מנוחין בוואלה ושל נרי ליבנה בהארץ, וכתבו שזה לא התפקיד של התקשורת, להתייצב לצד המדינה. התפקיד של התקשורת הוא לבקר את המדינה. איתי רום עצמו כבר כתב בהארץ בעקבות מתווה הפיצויים שהמדינה צריכה להתנצל בפני המשפחות. אולי גם הוא עבר תהליך מאז התחקיר שלו."

בתקופה שבה מדינות שונות בעולם נוקטות צעדים היסטוריים ביחס לפרשות דומות שהתרחשו בהן, הסחבת בישראל עדיין נמשכת. טור שכתבה ד"ר חדוה אייל בעקבות הדוח שפורסם לבקשת ח"כ עופר כסיף על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת קורא לממשלת ישראל לפעול באופן דומה לאוסטרליה, קנדה או אירלנד, שבהן "הצעדים שננקטו כללו התנצלות, פיצויים ותמיכה כלכלית, בריאותית, רווחתית, תוכנית לאיתור הילדים, מאמץ לחשיפת מסמכים, תיעוד, הנצחה ומחקר". מהגר מזכיר שהאלימות התרבותית עבדה באופן דומה במקומות שונים בתכלית. "היחס לקהילות שמוגדרות מראש כנחשלות, היבטים מעמדיים בוודאי, נשים חד הוריות באירלנד, יחסי כוח בהקשרים קולוניאליים, ותמיד – מהי ההגדרה למשפחה נורמטיבית וראויה. בכל העולם יש דרכים ראויות להכיר בפשע ולפצות את המשפחות, אנחנו עוד לא התקרבנו לשם".

בהקשר למתווה שהוצע ונדחה על הסף, אומר מהגר: "פיצוי כספי זה רק חלק מהעניין, אבל בשום מקום לא זורקים למשפחה 150000 שח לפנים משורת הדין ואומרים יאללה תגידו תודה. המדינה שולחת את עו"ד ברוך בריזל, מנהל מחלקה בפרקליטות מחוז מרכז להתראיין יחד איתי אצל אסתי פרז ברשת ב'. ועורך דין מדבר כמו עורך דין: 'תחתמו ככה, תחתמו ככה'. מה, אנחנו רוכשים רכב? תשלחו נציג ציבור שמבקש להתפייס עם ההיסטוריה שלנו."

האם ממשלת השינוי תשים סוף לסחבת?

העצרת מתקיימת על רקע השינוי הפוליטי הדרמטי שלו אנחנו עדים בימים אלה. "ממשלת השינוי", עם שר בריאות חדש שמפלגתו מזוהה עם זכויות אדם. אולי חילופי הגברי במשרדים ישימו קץ לציפייה המתוחה לפרסום הדו"ח רחב ההיקף שעליו עמלו בשנים האחרונות במשרד הבריאות. הדס זיו, מנהלת פעילות ואתיקה בארגון רופאים לזכויות אדם, מספרת שהדוח נולד כחלק מעבודת הוועדה למאבק באפליה, הדרה וגזענות בתוך מערכת הבריאות. "חלק מהנציגים של הארגונים כולל אנחנו אמרו שצריך לטפל בפרשות עבר, כמו למשל הגזזת, זריקות הדפו פרוברה, ילדי תימן והפרדת יולדות. כתוצאה מכך, הם החלו לעסוק בפרשת ילדי תימן. גם ההסתדרות הרפואית בישראל הקימה ועדה ונפגשנו איתה פעם אחת, כדי להסביר מדוע ההתנצלות כה חשובה. הם לא עשו בינתיים שום דבר".

מה מעכב את פרסום הדוח?

"מי חוסם את זה שם – המנכ"ל? הייעוץ המשפטי? לא ברור למה זה לא מפורסם. אנשים שעבדו על זה במשרד הבריאות מאוד מחויבים אליו ומאוד רוצים שהוא ייצא. ממה שאני מבינה אין שם חומרים חדשים, אבל יש שם תפיסה חדשה של משרד הבריאות, שמתייחסת בכבוד לעדויות של המשפחות ולא מקבלת כמובן מאליו את מסקנות ועדות החקירה השונות.

ביקשנו את הפרסום של זה, והוצאתי דרישה גם לשר החדש, ניצן הורביץ. אולי זה יהיה משרד ראשון שעושה צעד משמעותי להתקרב לתהליך של התנצלות. אני מקווה שהדוח קורא להתנצלות של הקהילה הרפואית. אם הוא עושה מספר צעדים משמעותיים – זו תהיה פריצת דרך. כשיבוא גורם רשמי ויגיד שהוא מאמין לעדויות של המשפחה. אחרי 70 שנה הגיע הזמן".

הבוקר (א') פורסם בידיעות אחרונות כי בטרם סיים את תפקידו פנה פרופ' גרוטו שהיה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות בקריאה לפרסם את הדו"ח. במשרד הבריאות נמסר בתגובה כי ככל שיושלם, הדוח יוצג לבכירים במשרד ולגורמים נוספים.

מספרת שושנה יוסף: "אמא שלי נפטרה לפני שנתיים. חיכתה, חיכתה, חיכתה. הלכה לכל ההפגנות, הלכה לכל הוועדות. כל פעם אמרה: עכשיו זה יהיה בסדר. שמה תמונות של האחים באינטרנט, עשתה בדיקת דנ.א." גם היא אומרת שהכסף נועד לסתימת פיות. "הם רוצים להשתיק אותנו, לגמור את העניין – בלי לבדוק באמת. יש כל כך הרבה תיקים, גם בוויצו, גם בבתי החולים, במקום לבדוק לעומק ולחתור לאמת, הם מציעים פיצוי כספי? הכסף הזה הוא לא משמעותי. אנחנו רוצים צדק. זו ההיסטוריה שלנו. אנחנו רוצים לדעת מה קרה עם הילדים האלה. לי אין שקט. כאמא, אני חושבת על מה שעשו לנו, זה פשוט מזעזע."

"אנשים לא יודעים איפה הילדים שלהם, איפה האחיות והאחים שלהם," אומר מהגר. "כשמוניתי למנכ"ל זה נפל עליי, שאנשים אקטיבית ממש מחפשים את הצאצאים, את האחים, את האחיות. לעמר"ם פונים מאות מדי שנה – בואו תעזרו לי לפתוח קברים, למצוא תיקים בבית חולים הזה והזה, תעזרו לנו במשרד הפנים. אנשים מחפשים את האחים שלהם ב-2021, כי לפני מותם ההורים שלהם ציוו עליהם להמשיך לחפש. זה נוגע בנקודות הכי בסיסיות בנפש האנושית".

העצרת תתקיים בגן הוורדים בירושלים ביום ב', ה-21.6.21 בשעה 18:00