רוני מרום, הרסת את מצפה רמון! לך!

רוני מרום, ראש מועצת מצפה רמון מזה שבע שנים, פרסם השבוע גילוי דעת ארוך שמנסה להסביר מדוע הוא כראש מועצה לא יאפשר קיום מצעד הגאווה ביישוב. בנוסף, תקציב שהיה מיועד לאירוע מטעם המשרד לקידום קהילתי עוכב ולא הועבר אל המארגנים של הקהילה הגאה כפי שהיה ראוי לעשות.

מרום, למי שאינו מכיר, נבחר לראש המועצה ביישוב הקטן והדרומי מצפה רמון, בתמיכה משמעותית של חברי הגרעין התורני החרד״לי ב-2014. הם גם אלה שיושבים איתו בקואליציה. הגרעין המצפאי מזוהה גם בצורה מובהקת עם משנתו של הרב טאו ועם מפלגת "נועם" ופועלה, ובשל החשש מפגיעה בצועדים מצד פעילי מפלגת נועם, טענה המשטרה שאין לה אפשרות לשמור על הסדר במהלך המצעד ולכן גם לא אישרה את התרחשותו בעיירה.

בכתב הפלסתר הציג מרום, ולא לראשונה, תפיסת עולם שמרנית עטופה ברטוריקה מקרבת עם שימוש בביטויים כמו ״כור ההיפוך״. בכך, הביא מרום לשיא את תהליך ההשתלטות של הגרעין התורני על המרחב הציבורי בעיירה. כשהוא מוציא מהכלל את מי שאינם לטעמו ומגדיר למי מותר ולמי אסור להיות נוכח במרחב הציבורי במצפה רמון. העובדה שמרום ממקם את עצמו כבעל סמכות להגדיר מה נורמלי ומה לא, מי הם "האחרים" ומי הם "הנורמליים", היא שיקוף מדויק למתרחש בעיירה הדרומית ובעיירות רבות בפריפריה הישראלית. הגרעינים התורניים מבקשים להשליט סדר יום פוליטי וחברתי, לאומני וכוחני בפריפריה הישראלית ובערים המעורבות. השתלטות אידאולוגית זו אינה אלא אשרור לתהליכי הנישול הכלכליים, חברתיים ופוליטיים המתרחשים בפריפריה הישראלית.

מפעל הגרעינים התורניים שתוקצב בשנים האחרונות במאות מיליוני שקלים מייצר מציאות בלתי נסבלת שבה קבוצת כוח מאורגנת ומתוקצבת משתלטת על מרחב עירוני ועושה בו כבשלה. היסטורית תופעת הגרעינים החלה עם פינוי סיני בשנות השמונים המוקדמות, צברה תאוצה עקב אירועים כמו הסכמי אוסלו 1993,1995, רצח רבין 1995 והגיעה לשיאה עם פינוי גוש קטיף ב-2005 ופינוי עמונה ב-2006. אירועים אלו עוררו מתחים בחברה הציונית-דתית לגבי היעדים האידיאולוגיים שלה, והובילו להקמת "גרעינים משימתיים" שהוקמו על ידי מפוני עמונה, עוטף עזרה ובני ישיבות, חלק גדול מהם מישיבת הר המור המייצגת את האידאולוגיה הרדיקלית של ישיבות הקו הדוגלות בשינוי תודעתי וחינוך תרבותי בחלק מבנית אומה יהודית קדושה.

כניסתם של הגרעינים התורניים לא הייתה מתאפשרת לולא האקלים הפוליטי הארצי והמקומי לא היה "בשל" לכך. במצפה רמון, הקרקע הייתה פורייה מאוד, תהליך של ג'ינטריפקציה עמוק, שזימן לתוכו יזמים קפיטליסטים ובעלי חוות  בודדים, חברו יחד לחברי הגרעין התורני שהגיע לעיירה בתחילת שנות ה-2000. יחד הם  שילבו כוחות בבחירות המקומיות ב-2014 וחתמו על הסכם קואליציוני בין מפלגתו של מרום "יוזמה ושינוי" שתומכיו היו בעיקר יזמים, לבין מפלגת "מאמינים במצפה" שהוקמה על ידי חברי הגרעין התורני. ההסכם נועד להפיל את השלטון המקומי הישן שפלורה שושן היתה נציגתו העיקרית. כך איבדה האוכלוסייה הוותיקה (מזרחית ברובה) את נציגתה העיקרית, ואת האחיזה בהנהגה המקומית תפס מרום עם תמיכה רחבה של "המתיישבים החדשים".

חברי/ות הגרעינים הגיעו לפריפריה מתוך משימה ברורה של ייהוד המרחב- כלומר הדתת האוכלוסייה היהודית בעיירות פיתוח ודחיקת הערבים בערים המעורבות. גם כאן הסמנטיקה החיובית של ״התנחלות בלבבות״ ו"השתלבות בדל"ת אמות", משמעותה דיכוי והדרה של התושבים הוותיקים, בין אם הם מזרחים או ערבים תוך השתלטות כוחנית על השכונות, המערכות המוניציפאליות שסביבן כמו מערכת החינוך ומערכת הרווחה ושימוש במשאבים ציבוריים. כמעט בכל  עיירת פיתוח אליה הגיע גרעין תורני בחסות המדינה החלו חבריו תוך זמן קצר להוביל את מחלקות הרווחה, החינוך, או המתנ״ס,  תוך יצירת תלות בין התושבים לבין הגרעין.

מרום וחבריו מהגרעין התורני משמשים במצפה רמון ככוח כובש, הם מיסיונרים קולוניאליסטים שהתפשטו במרחב הדרומי, כי פשוט ניתנה להם האפשרות לכך, כי ניתנו להם משאבים, תקציבי מדינה, דיור ציבורי וגיבוי פוליטי לפעילותם. מטרתו  הכוללת של כיבוש זה הוא החזון החרד"לי של מדינת ההלכה. זה לא סוד, וזה גם לא חידוש, אבל זה מופע אגרסיבי ודכאני בו משנתם החינוכית, המוסרית והחברתית מוטמעת יום יום שעה שעה, במרחביה של העיירה, לתוך מערכות החינוך והרווחה שלה, במרחב החקלאי לצידה, ובשינוי הפוליטי שהם יצרו בעיירה.

האידאולוגיה הקולוניאליסטית של מרום ותומכיו הנלהבים מהגרעין אינה שונה מכל אידאולוגיה קולוניאליסטית אחרת. בעיני עצמם הם ארץ ישראל היפה, מלח הארץ, או "קבוצת האיכות", ולכן  מוטל עליהם ל"חנך" את האוכלוסייה המקומית, ל"פתח" אותה ולהציל אותה מבורתה עניותה ונחשלותה – בשפה המקצועית אנו מכנות זאת משימת תירבות – (civilize mission). תופעה ישנה שיש לה מופעים חדשים, תופעה שחיזקה והרחיבה אימפריות וקולוניות לאורך ההיסטוריה.

באקלים הפוליטי שבו אנו חיים בישראל, תהליכים אלו מתאפשרים בשוליים הגיאוגרפיים והחברתיים של ישראל, ולא בכדי. החיבור בין "מוסריות יהודית" לבין יזמות כלכלית קפיטליסטית מתאפשרת דרך הקשר הגזעי אתני של אותן קבוצות, הפריבילגיות הנצברות שלהן מאפשרות להן לממש את אורח החיים שלהם תוך נישול כל האחרים במרחב העירוני, לא רק של מצפה רמון אלא ברחבי עיירות וערים מעורבות בישראל. את האירועים הקשים של תופעה זו ראינו וחווינו בעכו, ביפו ובלוד במהלך המהומות האחרונות, במבצע שומר החומות. אירועים אלו ניתן להבין אך ורק על הרקע של הגידול האגרסיבי בפעילות הגרעינים. גם את ההתבטאות המבישה של ראש עיריית מצפה רמון לא ניתן להבין אלא בהקשר של הגרעין המקומי – זה שצבר את כוחו באמצעות אידיאולוגיה מוסרית מולבנת, זו המשלבת בין יהדות, גזע וקפיטליזם. התוצאה של כל זה: נישול בדואים, פלסטינים, ערבים, מזרחים, עניים ועכשיו הגיע תורם של הלהט"בים.

אז ראש העיר מרום, אנו מבקשות להעיר ולהאיר את תשומת לבך, הקהילה הלהט"בית בעולם ובישראל הקיזו דם, יזע ודמעות בכדי לממש את זכויותיהם האנושיות הבסיסיות ביותר. והם עדיין נתונים במאבק קשה מאוד, בין אם על זכותם.ן לביטחון במרחב, בין אם זה על זכותם.ן למימוש זוגיות, הורות או כל נושא אחר שזכאים לו אזרחים ואזרחיות שומרי חוק בישראל. קשה לדמיין שנציג ציבור, בשנת 2021, מאפשר לעצמו להתבטא בצורה כה עוינת, המייצגת שנאה כה בסיסית לבני אדם, או שאולי לא קשה לדמיין, כי העובדה היא שמצפה רמון היא מיקרוקוסמוס למתחרש בפוליטיקה הרחבה בישראל: בעלי ברית של הגמוניה לבנה, חילונית ודתית היא זו שאפשרה את בחירתו של נציג ציבור זה, היא זו שגם איפשרה לו לצבור כוח ולנהוג באוכלוסיות שלמות שנמצאות תחת אחריותו המוניציפלית, באופן אלים, מדיר, מנשל ומדכא.

אנחנו למעשה מצביעות על אמת פשוטה, מפעל הגרעינים התורניים הינה תופעה יהודית ישראלית לאומנית שיש לה השפעות קשות מאוד על קהילות בפריפריה. הגזענות והאגרסיביות של המפעל האידיאולוגי הזה, הכולל מטרות ברורות עם להט דתי, מייצרים בקרב קבוצות בפריפריה אנטגוניזם, כעס גדול ומגבירים את המתיחות והאלימות. ראינו את זה לאורך השנים האחרונות בכמה וכמה הזדמנויות וכעת עם המהומות הקשות אפשר היה להבין שהמפעל כולו מגיע לנקודת קיצון.

אנו רוצות להביע את תמיכתנו בתושבי ותושבות מצפה רמון שמסרבים.ות לקבל את היחס המביש של ראש העיר, ומנסים.ות בכל דרך ליצור שינוי מיטיב עם חיי התושבים בעיירה. אנו קוראות לכל אזרח ואזרחית בעיירה ובישראל שאכפת לו/ה, להתנגד לכל צורה של דיכוי מסוג זה במטרה לבנות לנו חיים משותפים ראויים.

היום (2.7.2021) ייערך מצעד מחאה/גאווה במצפה רמון, המוחא כנגד הכפייה של מרום ותומכיו, מוזמנים ומוזמנות לעמוד בסולידריות עם הקהילה המקומית ולהביע תמיכה:

ולך מר מרום, אנו קוראות להתפטר מתפקידך – אינך ראוי לייצג את תושביה של מצפה רמון, ומעבר לנציג הציבור הספציפי הזה, מאסנו בנציגות פוליטית מקומית וארצית לבנה פטריארכלית המייצגת את ההגמוניה האשכנזית הלבנה, זו שמסרבת להבין כי ישראל היא מדינה מזרח-תיכונית מגוונת שאזרחיה זקוקים נואשות לייצוג הוגן, מגוון ובעיקר הולם!

לך!

דינה דיין היא ממקימות תנועת הפריפריות פעילה חברתית וחברת מפלגת העבודה תושבת מצפה רמון.

ד"ר רעות ריינה בנדריהם עוסקת באנתרופולוגיה של המדינה. המחקר שלה משלב בין נושאים של תכנון, התיישבות ומירחוב המדינה. את עבודת הדוקטורט ערכה במצפה רמון. רעות ריינה בנדריהם מרצה במכללת ספיר ובאוניברסיטה הפתוחה. כיום היא משמשת כעמיתת מחקר של החממה החברתית בטכניון.