מקרר הגלידה של תושבי ראס א-תין

פקחי המנהל האזרחי החרימו החודש את מבני המגורים והציוד החקלאי של תושבי ראס א-תין והסבו נזק שמוערך בעשרות אלפי שקלים. ממשלת השינוי מגנה את בן אנד ג'ריס אך ממשיכה בעוז במשטר הכיבוש והאפרטהייד הישראלי, ומתעמרת בקהילות רועים מהמוחלשות והעניות בגדה המערבית
שרית מיכאלי

החיים בכפר הבדואי ראס א-תין אף פעם לא היו גלידה. "תמיד קשה כאן", אמרה ח'אוולה כעאבנה כשישבנו באוהל המאולתר שהקימו התושבים לאחר שפקחי המנהל האזרחי החרימו את מבני המגורים והציוד החקלאי שלהם ביום רביעי, ה-14 ביולי. היא סיפרה שהקהילה חיה בתנאים קשים: "בחורף קר, בקיץ חם, והעבודה בחליבה ובייצור גבינות לא נגמרת". ומעל זה – הכיבוש: שאוסר על בנייה ופיתוח, שמאיים להרוס את בית הספר שהקימו לילדים, ומשתתף בהתקפות המתנחלים שגרים במאחזי הרועים הסמוכים, התקפות שהתגברו בתקופה האחרונה.

באותו בוקר הגיעו אנשי המנהל האזרחי מלווים בחיילים ובשוטרי מג"ב ומצוידים במשאיות מנוף לאתר מגורי הקיץ של חלק מתושבי קהילת ראס א-תין. האתר נמצא במרחק של כשני ק"מ מצפון למגורי הקבע של הקהילה, השוכנת ממזרח לרמאללה, על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית. הכוחות הכריזו על האזור שטח צבאי סגור, מנעו גישה מעיתונאים ומשכנים, ואז פירקו והחרימו מבני מגורים, דירי צאן, מערכות חשמל סולאריות, מכלי מים נגררים ושני טרקטורים. רכוש זה היה בבעלותן של 13 משפחות, המונות יחד 84 נפשות, בהן 54 ילדים.

בצילום וידאו מאותו היום נראה מיכל מים נגרר שעובדי המנהל האזרחי פתחו את הברז שלו ואז נתנו למים להישפך לקרקע. תושבות דיווחו שעובדי המנהל גם הפילו ושפכו דליי חלב טרי. תושבי הקהילה מעריכים את הנזקים שנגרמו להם בעשרות אלפי שקלים.

הקהילה מתפרנסת ברובה מרעיית צאן ובחלקה מעבודת כפיים. יש ברשותה כאלפיים כבשים ועיזים, שחלבם משמש את נשות הקהילה לייצור גבינות. אבל כדי לשמור על חלב של אלפיים הכבשים והעיזים באמצע הקיץ, וכדי לשמר את הגבינות עד למכירתן, יש צורך במקרר, כלומר – בחשמל. אך מה תעשה קהילה שישראל אוסרת עליה להתחבר לרשת החשמל, בתואנה המופרכת שיישובם איננו חוקי?

התושבים קיבלו תרומה של פאנלים סולאריים ששימשו אותם לצרכים בסיסיים כמו קירור, מאור בלילה וטעינת טלפונים סלולריים. פקחי המנהל האזרחי החרימו גם את הפאנלים האלה. בטופס שמסר הפקח "אביב" (פקחי המנהל האזרחי אף פעם לא מציינים את שמם המלא במסמכים הנמסרים לתושבים, רק את שמם הפרטי) – שתושבים העידו כי נהג באדנותיות יוצאת דופן – נכתב כי העילה להחרמה היא "שינוע יבילים ללא היתר". זהו שם מכובס לאמצעי משפטי שישראל מפעילה נגד פלסטינים בשנים האחרונות, המאפשר לפקחי המנהל להחרים ציוד ללא התראה וללא שימוע. הפקח, כך אומרים חברי הקהילה, הבטיח לחזור בשבוע שאחרי ולהחרים את שאר הציוד שלהם. הוא עדיין לא חזר, אך האיום עוד מטיל אימה על ילדי הקהילה.

פקחי המנהל מחרימים ציוד חקלאי בראס א-תין, 14.7.2021. צילום: איאד חדאד, בצלם

ההתנכלות לתושבי ראס א-תין איננה צעד יוצא דופן, אלא להיפך: הריסות והחרמות בקהילות רועים פלסטיניות בגדה המערבית הן מדיניות שמיישמות כל ממשלות ישראל, שנועדה למרר את חייהם כך שיעזבו את בתיהם (לכאורה מרצון) כדי לאפשר השתלטות ישראלית על אדמתם. בחמשת השבועות מאז הושבעה "ממשלת השינוי" הספיקה ישראל להרוס כליל בפעם השישית את ח'ירבת חומסה, להחרים קראוון ששימש כמרפאה, להשחית דרך עפר ותשתיות מים, ועוד. לפי האיחוד האירופי, 28 מהמבנים שנהרסו בתקופת הממשלה החדשה נתרמו כסיוע הומניטרי על ידי מדינות אירופה.

הריסות והחרמות בקהילות רועים פלסטיניות בגדה המערבית הן מדיניות שמיישמות כל ממשלות ישראל. המטרה: למרר את חייהם כדי שיעזבו את בתיהם (לכאורה מרצון) ויאפשרו בכך לישראל להשתלט על אדמתם

לאחרונה, בעקבות הודעתה של חברת בן אנד ג'ריס שמצפונה המסחרי אינו מאפשר לה להמשיך לשווק את הגלידה שלה בהתנחלויות הבלתי חוקיות בשטחים הכבושים, ושהיא תיצמד לגבולות הלגיטימיים של ישראל בלבד, אותה "ממשלת שינוי" שמבצעת את ההריסות הקימה קול זעקה. שלא במפתיע, מרכיביה השונים של "ממשלת השינוי", על אף עמדותיהם המוצהרות השונות בנושא הפלסטיני, התוו את אותו הקו השקרי שלפיו כל אבחנה בין ההתנחלויות לישראל משמעה חרם כולל על ישראל. קשה למצוא הבדל משמעותי בין תגובותיהם של ראש הממשלה בנט ושגריר ישראל בארה"ב ארדן – התומכים בהנצחת משטר הכיבוש והאפרטהייד הישראלי, שבמסגרתו מתעמרת הממשלה בקהילות רועים מהמוחלשות והעניות בגדה המערבית, לבין השרים לפיד וברביבאי, המייצגים, הלכה למעשה, את המחנה בישראל שרבים ממצביעיו מתנגדים לשליטה הצבאית בפלסטינים.

השניים העדיפו לתקוף חברה שאיננה רוצה שסחורתה תימצא במקררי הגלידה של מרכולי ההתנחלויות, מאשר לפעול לסיום הכיבוש ומפעל ההתנחלות, שהביאו להחלטה של בן אנד ג'ריס. הבעת תמיכה עקרונית בפתרון מדיני, אבל פעולה במציאות למחיקת הקו הירוק ולנורמליזציה של ההתנחלויות, מנציחה את הכיבוש ואת הבנטוסטאנים לא פחות מבנט.

ידם של תושבי ראס א-תין אינה משגת ככל הנראה לרכוש גלידה ממותג סופר פרימיום כמו בן אנד ג'ריז, המשווק בסניף רשת המרכולים "רמי לוי", במרחק עשרים דקות נסיעה מהם. בכל מקרה, במצב העניינים הנוכחי, כל גלידה שהיתה מונחת במקרר המנותק של ראס א-תין, שהכיבוש הישראלי ניתק את אספקת החשמל שלו, היתה נמסה מיד.

שרית מיכאלי היא רכזת קשרי חוץ בבצלם

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.