פרי הביאושים של חינוך ממוסלל

מגיפת הקורונה הולידה את הקפסולות, אך למעשה מערכת החינוך פועלת מאז ומתמיד בקפסולות קשיחות המבחינות בין "קבוצות איכות". התוצאה היא פריון נמוך ואי עמידה של רוב הבוגרים בדרישות הסף של הכלכלה בת זמננו • טור שני בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה
שלמה סבירסקי

סוציולוג, פעיל חברתי וסופר ישראלי והמנהל האקדמי של מרכז אדוה וממייסדיו.

רבים מן העוסקים בחינוך אומרים כבר מזמן כי איכותה של מערכת החינוך צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות של המדינה. אך הפעם, במסמך שפרסם בנק ישראל, נכתב כי "ההון האנושי… נבנה בעיקר על ידי מערכת החינוך ולכן איכותה היא נושא אסטרטגי ראשון במעלה". במסמך "תכנית בנק ישראל להאצת הצמיחה" שפורסם ביוני 2021 בנק ישראל מציע לבחון את איכות החינוך ככלי מרכזי בהעלאת רמת הפריון במשק, תוך התמקדות במוסדות החינוך לגיל הרך.

עתה באה הצעת "חוק ההסדרים" של האוצר עם צעדים משלה להעלאת הפריון הנמוך, שהכל מסכימים כי בו טמון ההסבר לפער ברמת החיים בין ישראל לבין ארצות המערב (ישראל ממוקמת בשליש התחתון של סולם הפריון של ארגון ה-OECD).

אלא שבכך מתמצה הדמיון: בעוד שבנק ישראל מציע לבדוק את איכות החינוך, משרד האוצר מסתפק בקובלנה השגורה בדבר "כישורים נמוכים בקרב חלקים של האוכלוסייה העובדת." והוא מציע את התרופות השגורות: הכשרה מקצועית והרחבת "הגמישות הניהולית במערכת החינוך". אף לא מילה על איכות החינוך.

וחבל, שכן הפריון הנמוך הוא בראש ובראשונה פרי הביאושים של מערכת חינוך ממוסללת ומפוערת שמחזיקה מזה שנים בציפיות נמוכות מחלק גדול של אוכלוסייתה. התוצאות ידועות. מעט יותר ממחצית קבוצת הגיל זוכים בתעודת בגרות, מעט יותר מ-40% משכבת הגיל משיגים תעודה העומדת בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה. בכל מחזור, רוב שכבת הגיל לא עומדת בדרישות הסף של הכלכלה בת זמננו.

המספרים אמנם עולים, אך באיטיות רבה, וקשה להגביר את הקצב משום שהמערכת עצמה בנויה על בסיס של מיון וסינון מתמשכים. מגיפת הקורונה הולידה את הקפסולות, העשויות מחומרים פלסטיים. למעשה, המערכת פועלת מאז ומתמיד בקפסולות הרבה יותר קשיחות, כאלה המבחינות בין "קבוצות איכות" – הקבצות, מסלולים.

ייאמר כאן: הצעד העיקרי שמציע בנק ישראל, הרחבה ושיפור של מוסדות החינוך לגיל הרך, רחוק מלענות על הצרכים. חינוך טוב לגיל הרך לא יהיה בו די כדי להתמודד עם העובדה שבהגיעם לבית הספר היסודי, התלמידים והתלמידות יחולקו להקבצות; ושבהגיעם לגיל תיכון הם יחולקו למסלולים; ובהגיע (חלקם) לצבא ימוינו שוב, מי ליחידות "טכנולוגיות" ומי לצבא האחר.

ועם כל זאת, הכיוון שעליו מצביע בנק ישראל, של בחינת איכות החינוך, הוא הכיוון הנכון. העלאת הפריון במשק הישראל לא תתרחש בדרך של עוד ועוד צמיחה אלא בדרך של שדרוג פדגוגי של פעילות מערכת החינוך תוך הכרה בחשיבותה האסטרטגית.

ילדי גנון קיבוץ צאלים בטיול, 3.4.2001. צילום: גפן יעקב, לע"מ
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.