אוגוסט האכזר: חודש הנטישות של בעלי החיים

כמות הנטישות גבוהה ממילא בתקופת הקורונה ובשיא הקיץ מתווספים עוד ועוד תירוצים להפקרה של בעלי החיים. הם ממתינים במתקנים השונים למשפחות מאמצות, ולחלק מהם יש מלכתחילה פחות סיכוי
נועם רודיך

אוגוסט מכה במלוא עוזו. עבור פעילים לזכויות בעלי חיים זו התקופה העמוסה בשנה. התקופה של נטישות בעלי החיים. התקופה שבה מגיעים כלבים רבים לכלביות ולהסגרים. "הקיץ יקר יותר", "חם ולא מתחשק להוציא את הכלב לטיול", "לא יהיה לנו זמן לטפל בארנב בתחילת השנה", "הילדים עסוקים והארנבת בכלוב כל היום", "השרקנית מפינת החי של בית הספר נכנסה להריון" וכו וכו' שלל תירוצים וסיבות. בעלי החיים ממתינים שם, נטושים, מותשים וממתינים לבית מאמץ. ביתר שאת בתקופת הקורונה, שבה האמירו הנטישות של בעלי החיים, כפי שכתבתי בהארץ באפריל השנה. אלא שלחלק מבעלי החיים שמחפשים בית יש סיכוי גבוה משמעותית מלבעלי החיים האחרים. מעניין לחשוב על הפרופיל של בעלי החיים שיש להם סיכוי גבוה יותר לאימוץ ועל אלו שפחות. לא נתפלא לגלות שפרופיל זה מוכר לנו מהחברה האנושית בישראל.

מהו הקשר בין אימוץ או העדפת בעל חיים אחד על בעל חיים אחר? האם יש קשר בין העדפת כלבים לצבעם? פנינו לרוב העמותות הגדולות לאימוץ כלבים וחתולים, וכולן תארו מצב דומה: כלבים וחתולים בהירים ולבנים מאומצים במהירות ובקלות יותר ביחס לכלבים וחתולים שחורים. נתונים מספריים מובן שקשה להשיג. כמעט לא קיימת עמותה שמתעדת את כל נתוני בעלי החיים המועמדים לאימוץ, ותיעוד תדירות ונתוני אימוץ כוללים לא קיימים במשרד החקלאות. על כל העוסקים באימוץ לדרוש מהמדינה (משרד החקלאות) ייסוד של מאגר מידע רוחבי שיסייע לנו לתת טיפול טוב יותר לבעלי חיים.

סוגנות היא אפליה כלפי בני מינים אחרים בעולם החי או גישת עליונות כלפיהם – בדרך כלל מדובר בשימוש האדם בבעלי חיים לצרכיו או בהשקפה המצדיקה זאת (בלועזית: סְפֵּשִׁיסִיזְם). המונח הופיע לראשונה במהלך מחאה נגד ניסויים בבעלי חיים בשנת 1970. פילוסופים ותומכי זכויות בעלי חיים קובעים כי לסוגנות יש תפקיד בתרגול של גידול מפעל, שחיטת בעלי חיים, ספורט דם (כגון מלחמת שוורים ורודיאו), נטילת פרוות ועורות של בעלי חיים, כמו גם בניסויים בבעלי חיים או בסירוב לעזור לבעלי חיים הסובלים בטבע עקב תהליכים טבעיים וסיווגם של בעלי חיים מסוימים כפולשניים והריגתם על סמך סיווג זה. אם תרצו, סוגנות היא גזענות כלפי בעלי חיים. אחוז גדול מהאנשים יעדיפו ארנב לבן, כלב לבן, וזאת מבלי להזכיר את האמונות התפלות כלפי חתולים שחורים. גם הלברדור הקלאסי שמופיע על גני עטיפת נייר הטואלט המפורסם, צבעו לבן. כמעט קשה לדמיין כלב שחור שמפרסם נייר טואלט רך ומלטף.

בהקשר של בעלי חיים, לסוגנות יש גם דרך אכזרית נוספת שלא קיימת לגבי בני האדם. בני האדם יוצרים עוד ועוד גזעים של כלבים. יש יותר מ-900 גזעים בעולם וזה נתון לא נתפס. האם היינו רוצים שבני האדם ייצרו עוד גזעים של בני אדם, רק בשביל ההנאה הפרטית שלהם?

הנושא של שאלת הגזע בהקשר של חיות הולכת יד ביד עם שאלת הזכויות של בעלי החיים וזו, בתורה, קשורה בשאלה של זכויות אדם ושוויון. אילו היו לבעלי החיים זכויות שוות לבני האדם, חלק ניכר מהסבל של החיות היה נחסך. אך מעבר לכך, יש גם שימוש בבעלי חיים כסטטוס חברתי ל"תיקון" מעמד חברתי. אם תעשו ניסוי ותתחילו לבדוק את הדרך שבה הצבע משחק תפקיד, במקביל לגזעים שונים של חיות, כדי ליצור סטטוס והון חברתי של בני אדם, תגלו בדיוק על מה אני מדברת. גזעים של בעלי חיים משרתים ייצוג כוחני.

ישראל היא מדינה רב תרבותית ובה התרבות היא רב מינית, משמע משלבת בעלי חיים באורח החיים. אך ההמצאה של הקטגוריה האתנית בישראל השפיעה באופן ישיר על חיי בעלי החיים שבקרבנו

בישראל קו הגזע והאתניות עובר במראה הבהיר. האשכנזיות המדומיינת כמבנה חברתי שיש לו מאפיינים גזעים, אתניים, מסומן בבהירות. וכך התוצאה ניכרת מאוד בכלביות, כשאנחנו פוגשים חיות כהות שלא מוצאות משפחות המאמצות. ישראל היא מדינה רב תרבותית ובה התרבות היא רב מינית, משמע משלבת בעלי חיים באורח החיים. אך ההמצאה של הקטגוריה האתנית בישראל השפיעה באופן ישיר על חיי בעלי החיים שבקרבנו.

איך נוכל להגיע למצב שמכבד באופן עמוק ומהותי את כל השונויות התרבותיות בישראל, הכוללות גם את בעלי החיים שבקרבנו? כפעילת זכויות של בעלי חיים, זו השאלה שמעסיקה אותי כל בעת. בייחוד בימים הקשים האלה, אני השואפת לייצר מרחב שווה לחיות ולבני האדם, להולכים על ארבע ולהולכים על שתיים.

הכותבת היא ד"ר למדעי הרפואה, מטפלת הנעזרת בבעלי חיים ומקימת המרכז לטיפול הדדי באנשים ובבעלי חיים "פעמוני רוח"

צילום: גל חכים
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.