התגובה שאלוף בן מסרב לפרסם

אני מקבל באהבה את השנאה הזו, ואיש לא ישכנעני להפסיק לספר את סיפור אינוסה של הארץ הזו עלי ידי תנועת התיישבות זרה • אילן פפה מגיב לביקורתו של אדם רז על ספרו "הטיהור האתני של פלסטין"
אילן פפה

רונה סלע פרסמה כאן ביקורת עניינית וחריפה על ספרו של אדם רז ו"העוקץ" – כראוי – איפשר לרז להגיב. לעומת זאת, אדם רז כתב ביקורת נבזית ולגופו של אדם על ספרי "הטיהור האתני של פלסטין", ביקורת שזכתה לכותרת בעמוד הראשון של הארץ עם הפנייה למדור ספרים. ביקשתי להגיב על הביקורת ועורך הארץ, אלוף בן, מסרב לפרסם את התגובה שתוכלו לקרוא להלן.

לשון התגובה:

אין לכותב ספר דרך להגיב על אמירות לגופו של אדם כגון "שקרן", מניפולטור" וכיוצא בזה. יש אולי להתפלא על עורך מוסף ספרים שמאפשר לשפת ביבים להשתרבב לתוך ביקורת ספרים. אולי העורך מקווה בכך להתאים את המוסף לרמת השיח הפוליטי בארץ ובכך אולי להגדיל את מספר הקוראים.

לא אתבע את עלבונה של ה"אינטליגנציה" העולמית שעל פי רז מצבה עגום ביותר בשל ההוקרה וההערכה שאני זוכה לה בעולם. ההערכה הזו נובעת מכך שאני ורבים אחרים, משרטטים תמונה רחבה של תנועת התיישבות קולוניאלית, אשר ביצעה טיהור אתני, והקימה מדינת אפרטהייד. קוראינו משתכנעים בכך לא בשל כוח השכנוע שקיים בכתיבתנו או יפי סגנוננו, אלא משום שבאמתחתם ידע רב משלהם על מה שהציונות עוללה לפלסטינים וממשיכה לעולל להם.

ספרו של אילן פפה בהוצאת ספרי נובמבר

עד היום לא הצליח אף חוקר ישראלי רציני להפריך את התאור הזה. אז מה נותר?  מה שהארכיבר אדם רז קורא לו "מתודה היסטורית", קרי דיוק בצבע בגדיה של נערה שנאנסה, בשאלה אם מאי זה קיץ או חורף, אם שולמית אלוני הייתה מפקדת או קצינה ואם בישכה שדמי יש "כ" או "ק". מתודה היסטורית, כפי שהעירה רונה סלע במאמר הביקורת על ספרו האחרון של אדם אז – זה להבין את ההקשר האידיאולוגי שבעטיו שדדה מדינת ישראל את רכושם של הפלסטינים ובעטיו בוצע טבח כפר קאסם.

אבל ניחא, איש איש אינו אוהב לראות את הצד המצולק של פניו במראה וכדי להימנע מהשתקפות לא נעימה הוא או מסתיר את חלקה או מנסה לפגוע במי שמעמיד אותה מולו. אני מקבל באהבה את השנאה הזו, ואיש לא ישכנעני להפסיק לספר את סיפור אינוסה של הארץ הזו עלי ידי תנועת התיישבות זרה, כמו גם את הסיפור של האנשים הטובים שמאמינים כי עדיין ניתן לבנות בה מקום אחר – לא על פי חזונו של ברל כצנלסון הגזען והטרנספריסט – אלא על פי חזונם של כל היהודים שלחמו נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, בדרום ארצות הברית ובכל מופע של גזענות שנתקלו בו.

עורך הארץ טען שעלי להגיב ל"שקר" שכתבתי על מעשי אונס רבים בנכבה. כל מי שקרא את עבודותיהן של רודא כנעאנה, אסיס נוסייר ונאדרה שלהוב יודע עד כמה בכל הכפרים הפלסטינים נשים ברחו מפחד אונס על ידי החיילים הישראלים, ולא בכדי. לא הבאתי את העדויות כלשונן, ששמעתי בכל הכפרים, משום, שכפי שאני מציין בספר, הקורבנות, ולא האנסים או המתעללים, מבקשים לקבור את הנושא בחברה שבה קשה מאוד לדבר על הנושא הזה.

כמו היום גם אז, ההתעללות המינית היא חלק ממעשה הטיהור האתני כפי שכותבת נאדרה שלהוב "אונס וצורות אחרות של אלימות מינית כנגד נשים פלסטיניות היו תמיד מרכיב בניסיון של תנועת ההתיישבות הקולוניאלית להרוס ולהשמיד את האוכלוסייה הילידית הפלסטינית על אדמתה". מעשי האונס מאז כיבוש 1967 "קלים" יותר לשחזור בשל מעורבות ארגוני זכויות אדם שלא היו בשנת 1948, אבל זה אותו הצבא, אותם החיילים ואותה האידיאולוגיה.

פרופ' אילן פפה הוא ראש המרכז ללימודי פלסטין באוניברסיטת אקסטר, בריטניה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עודד סמואל

    אפשר לקבל בבקשה דוגמאות למקרי אונס ב48, וב67?
    אני מקבל את השתלשלות המערכות לכדי נישול וטיהור אתני של הפלסטינים.
    אבל לא מקבל, (כי אין כל ראייה ידועה ומשמעותי ) שהצבא הישראלי נוהג לאנוס.
    כמו גם צבאות ערב שלדעתי אין להם מנהג כזה.

  2. אלי אמינוב

    הטיהור האתני היה הלוז של האסטרטגיה הציונית.
    כותב אדם רז: "ההיסטוריון אילן פפה מבקש להוכיח כי גירוש הפלסטינים במלחמת העצמאות היה חלק מתוכנית־אב ציונית, שנועדה לטהר את הארץ ולהקים בה מדינה ליהודים בלבד. אבל בספרו, שתורגם כעת לעברית, יש כשלים רבים ואי דיוקים". לצערי אמנם יש בספרו של פפה מספר אי דיוקים, אך הם שוליים לנרטיב המרכזי.מהספר עולה עובדת קיומה של תוכנית אב ציונית, להפיכת מולדת אומת הילידים הראשונית בפלסטין למולדתם של אומת מתנחלים אירופיים ממוצאים אתניים שונים ובעלי דת משותפת, שנהנתה מחסות האימפריה הבריטית שהייתה קולוניית האם של התנועה הקולוניאלית המתנחלת. גירוש כ70% של אוכלוסיית הילידית במלחמת 48, או מניעת חזרתה של הבורחים מאימת המלחמה עם שוך הקרבות,מהוות טיהור אתני הגובל בג’נוסייד או לפחות בפוליטיסייד כלומר בהשמדת אומה מתפתחת במולדתה ועל אדמתה. האומה הפלסטינית טרם הנכבה הייתה חברה מתפתחת בעלת אורבניזציה של קרוב ל40% מאוכלוסייתה. כמו כל האומות בעולם השלישי,התגבשה גם האומה הפלסטינית תוך כדי מאבק באימפריאליזם הבריטי שהשתלט על פלסטין בסוף מלחמת העולם הראשונה ובבת חסותו, הקולוניאליזם של התנועה הציונית, שאומצה כבת ברית להגנה על האימפריה הבריטית, ובעיקר על תעלת סואץ ועל הדרך להודו.
    ניסיונו של אילן פפה למצוא את תוכנית האב לטרנספר של הילידים הפלסטינים במנגנון הביטחון היהודי ובממסד הצבאי.הישראלי הוא מיותר. וטענת הציונים היא שמעולם לא חובר מסמך כזה המהווה פקודה לטיהור אתני כולל אינה נכונה..אביא דוגמה היסטורית המבהירה את היעדר הצורך במסמך כזה. היסטוריונים החוקרים את תולדות הרייך השלישי לא הצליחו למצוא בשום מקום מסמך בחתימת המנהיג העליון, המורה על השמדת היהודים. מה שקושר את היטלר לזוועות ההשמדה הוא קיומו של ספרו הפרוגרמטי "מיין קאמפף" הרואה ביהודים גורם זר ואויב של הגזע הגרמני. עובדות אלו מספקות את הקשר בין מנהיג גרמניה, סילוק היהודים והשמדתם. במקרה הציוני, המסמך הפרוגרמטי המהווה תוכנית אב לסילוק אומת הילידים במולדתה, מצוי בחוברת שאותה הוציא בן גוריון, מנהיג הקולוניה היהודית בשנת 1938, עשר שנים לפני מלחמת 48 והנכבה. מסמך רשמי זה של מפלגתו שכותרתו: "על דרכי מדיניותנו – דין וחשבון על המועצה העולמית של איחוד פועלי ציון (צ.ס.) – התאחדות, בהוצאת איחוד פועלי ציון, ת"א, 1938. המועצה התקיימה לאחר הצעת ועדת פיל לחלוקת פלסטין לשתי מדינות בחסות בריטית. דו"ח זה מצוטט חלקית בספרו של שמואל דותן "פולמוס החלוקה" הוצאת יד בן-צבי ירושלים תש"ם. בכינוס האמור שנערך בציריך מצטט פרוטוקול את דיוני הטרנספר כפי שנכתבו ע"י בן גוריון עצמו..
    חומר רב יותר על וועידת הטרנספר והחלטותיה, שמומשו ב48 ,ניתן למצוא בדף ‘הבמה הדמוקרטית’ בפייסבוק.