הפדיחה של חוק ההסדרים

חוק ההסדרים אמור היה להיות חד פעמי אלא שהשלטונות ראו כי טוב והפכו את משטר החירום התקציבי לנוהג קבוע. הצעת חוק ההסדרים הנוכחית כוללת הצעות לשינויים בעשרות נושאים וראויה לכל ביקורת
שלמה סבירסקי

סוציולוג, פעיל חברתי וסופר ישראלי והמנהל האקדמי של מרכז אדוה וממייסדיו.

כידוע, משרד האוצר הוא חסיד גדול של העלאת הפריון במשק. לזכותו ייאמר שהוא עצמו מהווה מודל ודוגמא של פריון גבוה: ב-2005 כתבתי ספר על תקציב המדינה ובו התלוננתי על כך שחוק ההסדרים [של אותה שנה] מכיל 100 עמודים, דבר המקשה על חברי/ות הכנסת לנהל דיון רציני ומעמיק.

חוק ההסדרים שאושר בכנסת בקריאה ראשונה ב-31.8.2021 מכיל 554 עמודים. אין פריון דומה לזה בשום משרד ממשלתי. כידוע, החוק הקרוי חוק ההסדרים הוא צאצא של חוק בשם זה שהוגש לכנסת במסגרת תכנית החירום לייצוב המשק בשנת 1985. אותו חוק כינס לתוכו שינויים בחוקים רבים שנדרשו לצורך ביצוע תכנית החירום.

זה אמור היה להיות חד פעמי אלא שהשלטונות ראו כי טוב והפכו את משטר החירום התקציבי לנוהג קבוע. חוק ההסדרים הוא אמנם חוק בפני עצמו, נפרד מחוק התקציב (לתשומת לבו של שר האוצר אביגדור ליברמן), אך מבחינת דרך הכנתו ואופן הדיון בו, חוק ההסדרים הוא למעשה חוק התקציב ב'. זאת, בגלל שמרבית החוקים הנכללים בו הם בעלי השלכות תקציביות. הצעת חוק ההסדרים, כמוה כהצעת חוק התקציב, מעוצבת באגף התקציבים של משרד האוצר. חוק ההסדרים מוצג לכנסת בצמוד להצעת חוק התקציב. שני החוקים – חוק התקציב וחוק ההסדרים – נדונים יחדיו בכל שלבי החקיקה. כל כללי הדיון החלים על חוק התקציב, ובהם הדיון בוועדת הכספים בכנסת (במקום בוועדות התחומיות השונות) וההצבעה הסיעתית, חלים גם על חוק ההסדרים. רביעית, הכנסת מצביעה על שני החוקים יחדיו, בדרך כלל ב-31 בדצמבר.

חוק ההסדרים מעורר התנגדות רבה מאז 1985. יש המבקרים את הפגיעה בדמוקרטיה בכך שאגף התקציבים באוצר נוטל לעצמו סמכויות חקיקתיות שעה שהוא כופה על הכנסת לאשר עשרות רבות של חוקים במהלך אחד

מאז 1985, חוק ההסדרים מעורר התנגדות רבה שנה אחר שנה. יש המבקרים את הפגיעה בדמוקרטיה בכך שאגף התקציבים באוצר נוטל לעצמו סמכויות חקיקתיות שעה שהוא כופה על הכנסת לאשר עשרות רבות של חוקים במהלך אחד. ויש המבקרים את הזלזול בממשלה ובכנסת בכך שהשרים והח"כים, כל אחד בתורו, נדרשים לנקוט עמדה בתוך זמן קצר במקבץ גדול של נושאים. אחד היועצים המשפטיים לשעבר לממשלה ניסח זאת כך:

"אין מקום לרכז נושאים רבים, אשר אין מניעה לדון בהם בדרך הרגילה, לתוך ישיבת ממשלה אחת [הכוונה לישיבת הממשלה המאשרת את הצעת התקציב לפני הגשתו לאישור הכנסת] שבה אין אפשרות מעשית לקיים דיון מפורט בכל הצעה והצעה… לכן, יש להימנע מלהצמיד לדיוני התקציב הצעות שאינן חלק אינטגרלי… קיום הצבעה אחת על נושאים שאינם קשורים זה לזה עלול לפגום בחוקיות ההחלטה… הכללת תיקונים רבים של חוקים שונים בנושאים שונים בהצעת חוק אחת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית ראויה". (מצוטט בעתירה של האגודה לזכויות האזרח לבג"צ, בג"צ 3106/04, מרס 2004, עמ' 11-12).

ברוח דברים אלה, הצעת חוק ההסדרים הנוכחית ראויה לכל ביקורת, על שהיא כוללת הצעות לשינויים בעשרות נושאים ובהם תקשורת דיגיטלית בין האזרחים/ות לממשלה; תקנות בדבר דיווח כספי של תאגידים ממשלתיים; מיזמים של פינוי-בינוי; העלאת גיל הפרישה לנשים; האפשרות לנוכחות אלקטרונית של נאשם/ת בהליכים משפטיים; קידום שכירות מוסדית ארוכת טווח; שינויים בתחום בטיחות אש (כבאות); ניקוז מי שטפונות; שילוב בין מוניות לאוטובוסים; קידום נתיבי תחבורה ציבורית מהירה; ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת; העברה של מכסות ייצור ביצים בין חקלאים; הגבלת עוצמת הרעש באזורי מגורים; פתיחת חשבונות אישיים בפני ספקים פיננסיים מתחרים; הטלת מס גודש בגוש דן; חוק יסודות האסדרה (רגולציה); ייעול מערך הכשרות; קידום פרוייקט המטרו במרכז הארץ. ולקינוח, במסגרת שינויים בשירותי הבריאות, רשימה בת 5 עמודים של "שירותי בריאות מוחרגים", רובם טיפולי שיניים, כל אחד עם הקוד הספציפי שלו; למשל – "סילוק אבנית, מבוגר, לכל הפה, כולל הדרכה, קוד D1110."

קשה להאמין וקשה עוד יותר לקבל בהכנעה. פרויקטים רב-שנתיים בעלות של מיליארדים רבים, כדוגמת פרויקט המטרו במרכז הארץ, לצד דיון מפורט במימון טיפולי שיניים; איום של ממש בשינוי יחסי הכוחות בממשלה בדמותו של מרכז רגולציה (אסדרה) לצד ייעול מערך הכשרות; וכן הלאה.

איך אומרים? כל העולם והקרובים שלו. פדיחה של ממש.

ממשלת בנט-לפיד. צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.