השאלון של העוקץ: רועי הורוביץ

הוא גילה שלושה מחזות של יעקב שבתאי שמעולם לא ראו אור והוא סבור שמנהלי התיאטראות צריכים להילחם על הזכות להיות הראשונים שמעלים אותם על במות. רועי הורוביץ משיב על השאלון עם צאת ספרו "עולם ללא אשמים" בהוצאת כרמל, כולל הצצה מרגשת לאחד המחזות
העוקץ

"עולם ללא אשמים" הוא ספרו הראשון של ד"ר רועי הורוביץ, במאי, שחקן, מתרגם וחוקר תיאטרון. הורוביץ לימד בחוגים לתיאטרון במוסדות אקדמיים שונים, מביים ומשחק בכל התיאטראות בארץ, בין היתר בהבימה ("זאקופנה שלי") ובקאמרי ("רישיון לחיים").

במהלך עבודת המחקר שלו, נתקל הורוביץ בשלושה מחזות תנ"כיים נוספים של יעקב שבתאי, שלא ראו אור ולא הוצגו מעולם. המחזות – "עסקים", "אהבה" ו"מלכות" עוסקים בפרשיות של שחיתות שלטונית ומאירים באור חדש את הדיאלוג המתמשך של שבתאי עם התנ"ך, כפי שהתגלם בין היתר במחזותיו הקנוניים "כתר  בראש", ו"אוכלים" (על דוד המלך ועל פרשת אחאב, איזבל ונבות היזרעאלי).

המחזות שהתגלו מתפרסמים בספר זה לראשונה, והורוביץ מצהיר על כוונתו לביימם ולהציגם על במות בקרוב. הנה הצצה למחזה "מלכות" מאת שבתאי, שרואה אור לראשונה 40 שנה לאחר מותו:

מלכות / יעקב שבתאי

רשימת הדמויות:

זמרי
איש א' (בגרסה אחת מכונה "אלחנן")
איש ב' (בגרסה אחת מכונה "אבישי")

אולם בארמון המלך בתירצה. כיסא מלכותי. נוכחים זמרי ואיש א'.

זמרי: נעים להיות מלך.

איש א': כל זמן שאתה מלך. הצבא התמרד, זמרי.

זמרי: אני מצפצף.

איש א': לא נותר לך עוד הרבה זמן למלוך. זה הולך ונגמר.

זמרי: שטויות! אני אמלוך כמה שיתחשק לי. אני המלך.

איש א': מי שהיה מלך – יכול להיות לא מלך. הצבא מתקרב לעיר.

זמרי: אני ארמוס אותם! אני אקרע אותם לגזרים! הם ילקקו לי את כפות הרגליים.

איש א': תיזהר שהכלבים לא ילקקו לך את כפות הרגליים. (מגחך קלות)

זמרי: אל תדבר אליי ככה.

***

מהם אורחות העבודה שלך (איפה, מתי, הרגלים מגונים ועוד)?
שום דפוסים קבועים, למעט הצורך בניתוק טלפונים ושקט מוחלט בזמן הכתיבה, ובקימות חוזרות לנשנוש ולשתיה…

איזו פרשייה ציבורית עכשווית – פוליטית, תרבותית, חברתית וכו׳ – טורדת את מנוחתך? האמנם לא יהיה כלום כי לא היה כלום?

האם חווית פעם גזענות על רקע אתני/לאומי/דתי?ֿֿ
לא, אבל התנכלויות? אוהו!

באיזו מידה סוגיות מגדריות נוכחות ביומיום שלך?
השכם והערב, אני חי במאה ה-21.

ספרו של הורוביץ

ספר לנו קצת על "עולם ללא אשמים" ועל תהליך העבודה עליו.
הספר הוא עיבוד והרחבה של עבודת הדוקטורט שלי. במרכזו עומד גילויים של שלושה מחזות תנ"ך קצרים של יעקב שבתאי, שלא נודעו עד כה. הם נחבאו בין עשרות אלפי העמודים שבארכיונו, ונתגלו לי בדרך נס. שלושת המחזות הללו, שנונים ומלאי הומור כדרכו של שבתאי מאז ומעולם, מצטרפים אל "כתר בראש" ו"אוכלים", שני המחזות התנ"כיים המצליחים שלו ומשלימים את מה שכיניתי, ביני לביני, "חמשת חומשי התורה השבתאיים". במרכז שלושתם עומדות פרשיות של שחיתות שלטונית ומנהיגים שסרחו… נו, מה חדש? 

איך עברה/עוברת עליך תקופת הקורונה?
הפכתי "בייבי-זומר", כמו כולנו. אה, כן, ועשיתי חזרות למופע חדש עם ליא קניג ומרים זוהר, עם מסיכות ותוך שמירת מרחק, בסלון ביתה של ליא (שכל הזמן אמרה לנו "מה אתם מתרגשים מהקורונה? עברתי דברים יותר קשים בחיים שלי מאשר לשבת במזגן ולראות נטפליקס…"). צחקנו המון. 

שלושה א/נשים שהיית מלהק בחדווה לנבחרת החלומות שלך בממשלה?
נעם סמל כשר התרבות, אילנה דיין כשרת המשפטים ולינוי בר גפן כשרת הרווחה.

אילו היו נותנים לך 45 דקות עם ילדים בכיתה י"ב, על מה היית רוצה לדבר איתם?
בטח על תיאטרון הסתם (הדבר הזה שהקדים את נטפליקס).

מי הכי היית רוצה שיקרא את "עולם ללא אשמים"?
יעקב שבתאי המנוח, כמובן. ובעולם החיים – כל מנהלי התיאטרון בארץ, שלדעתי, צריכים להילחם ביניהם על הזכות להיות הראשון שיעלה את המחזות הנהדרים שבספר.

יש לך אמונה תפלה (או כמה)?
כמה זמן יש לנו? ולמה הנעל הזאת הפוכה?

כתיבה – גיהנום או גן עדן?
הכול תלוי באדם ששוקד על המלאכה, לא חסרות דוגמאות לכאן ולכאן. 

אילו היית יכול/רוצה לחיות במקום שאינו ישראל – היכן ולמה?
ניו יורק, אמצע מנהטן, אין בכלל שאלה.

מהו הספר האחרון שקראת והותיר בך חותם?
"מקהלה הונגרית" של יגאל שוורץ, אני עוד תחת הרושם.

איזה איש/אישה שאינם בין החיים היית מזמין לפגישה בארבע עיניים?
השאלה הקלה בעולם: את אמא שלי.

מהי המחווה הכי רומנטית שנתקלת בה בחייך?
סיר מרק חם ליד הדלת, באחד הימים הקשים בחיי.

איזה מילה חסרה לך בשפה העברית?
סטנדינג-אוביישן.

מה הפרויקט הבא שאתה עובד עליו?
ניהול אמנותי של אירועי ה"חשיפה הבינלאומית לתיאטרון ישראלי", שיתקיימו בנובמבר הקרוב  ובימוי הצגה חדשה בתיאטרון .

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום?
מחוץ לאתרי הכרויות.

רועי הורוביץ. צילום: יוסי צבקר
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.