עולמה הדמיוני של מירב ארלוזורוב

 או למה חשוב ללמוד היסטוריה כדי לקרוא (ולכתוב) בעיתון
חררדו לייבנר

פרופ' לייבנר הוא ראש החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב

במאמר מיום שישי האחרון (דה מרקר, 1.10.2021) הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב מנסה להציג תזה לפיה הילודה הגבוהה בישראל עלולה למוטט את כלכלת ישראל. חלק מהמאמר מבוסס לדברי ארלוזורוב על מסמך של הדמוגרף ד"ר אליהו בן משה. לא אתייחס כאן למסמך אלא למאמר של ארלוזורוב, שאינני יודע אם משקפת נכונה את טענותיו של בן משה. אשאיר לכלכלנים להתווכח על הטענה המרכזית, אבל לא אוכל להניח לבורות החד-ממדית בטענות המשנה ההיסטוריות אשר באות לכאורה לבסס את טענתה העיקרית.

"זאת היתה העצירה בילודה במדינות מערב אירופה בסוף המאה ה-19 שהפכה אותן למעצמות הכלכליות שהן כיום. עם גידול מתון יותר באוכלוסייה, המדינות האלה יכלו להשקיע בשיפור התשתיות, מערכת החינוך או הבריאות, ולשפר את איכות החיים וההצלחה הכלכלית שלהן". (מירב ארלוזורוב)

אכן, בחלק ממדינות מערב אירופה התרחשה ירידה בילודה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה- 20. אבל, גם קרו באותה עת עוד כמה דברים אחרים עם השפעות דרמטיות הרבה יותר על כלכלות במערב אירופה. בראשן השתלטות צבאית וכלכלית על כמעט כל אפריקה וחלקים נוספים מאסיה ורתימת משאבים מאסיבית מהמושבות לתיעוש וליצירת עושר אימפריאלי חסר תקדים עד אז. השגת מחצבים וחומרי גלם, הרחבת שטחי גידול חקלאיים במושבות תוך ניצול כח עבודה זול (בחלקו משועבד ממש), יצירתם של שווקים שבויים לתוצרת האימפריה וגם שליחת מתיישבים עניים להתעשר במושבות – כל אלה השפיעו באופן דרמטי על כלכלות שונות במערב אירופה ותרמו ליכולת ההתפתחות התעשייתית המואצת שלהן.

באשר לדמוגרפיה: הילודה לא הייתה הגורם היחיד שהשפיע על הנתונים הדמוגרפיים במערב אירופה בעשורים האחרונים של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. ההגירה הגדולה ל"ארצות מעבר לים" (צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה ומושבות שונות בכל היבשות) השפיעה על גודל האוכלוסייה והרכבה בארצות מערב אירופה לא פחות מאשר הירידה בילודה. אחר כך, בדרך בין הפיכת המעצמות הקולוניאליות המערב אירופאיות של סוף המאה ה-19 "למעצמות הכלכליות שהן כיום", קרו עוד כמה דברים בעלי השפעה דרמטית על אוכלוסיות וכלכלות, כמו מלחמות עולם עם תמותה והרס חסרי תקדים וגם עם פיתוחים טכנולוגיים מואצים. מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה גם הגירה המונית, הפעם בכיוון הפוך, אל מערב אירופה, של כוח אדם צעיר ורעב (עם שיעורי ילודה גבוהים מאלו האירופאיים), בעיקר מהמושבות לשעבר באסיה ואפריקה (אך גם מחלקי עולם אחרים). הם היו גורם משמעותי בשיקום של מערב אירופה לאחר המלחמה ובשגשוג היחסי הנוכחי שלה.

אחד הדברים הבסיסיים שאנחנו מלמדים בלימודי השנה הראשונה בהיסטוריה הוא להיזהר מהסברים מונו-קאוזליים פשטניים, כלומר מלהציע גורם אחד ורק אחד כהסבר לתופעה מאוחרת יותר. החיים האנושיים תמיד הרבה יותר מורכבים. במקרה הזה יש אפילו סבירות גבוהה שטענתה של ארלוזורוב גם לא עומדת בהשוואת ההתפתחות הכלכלית בין שתיים ממעצמות אירופה באותה תקופה, גרמניה וצרפת. בעשורים האחרונים של המאה ה-19 הילודה בצרפת אכן ירדה באופן מאוד משמעותי, בעוד שאוכלוסיית גרמניה המשיכה לגדול בקצב גבוה יותר. עשורים אלה הם העשורים של התיעוש הנמרץ של גרמניה עד שחלפה על פני צרפת והובילה עליה מבחינת צמיחה בעשורים הראשונים של המאה ה-20. לא אטען בודאות שזה בהכרח בגלל הילודה הגבוהה יותר שלה במעין טיעון פשטני מהופך לזה של ארלוזורוב, אבל טיעונה לא עומד אל מול ההשוואה הכל כך מוכרת להיסטוריונים בין שתי היריבות העיקריות באירופה באותה התקופה.

תל אביב, 1947. צילום: הנס פין / לע״מ

"השקיעה של מדינות העולם השלישי באמצע המאה ה- 20, ההידרדרות שלהן לעוני ורעב, נבעה מהמגמה ההפוכה: שיפור הרפואה עצר את תמותת הילדים, מבלי שנשים הקטינו המקביל את הילודה שלהן. התוצאה: המדינות הללו טבעו, פשוטו כמשמעו, בילדים עודפים." (מירב ארלוזורוב)

"מדינות העולם השלישי" הוא כמובן מושג רחב מדי שמקשה מאוד על הדיון. מדינות אמריקה הלטינית העצמאיות מאז המאה ה-19 אינן דומות מבחינות אלה למדינות החדשות שהשיגו עצמאות באסיה ובאפריקה באמצע המאה ה-20. הפערים הכלכליים בין חלקים מ"העולם השלישי" באמצע המאה ה-20 הם גדולים מאוד. ארגנטינה ומקסיקו, למשל, באמצע המאה ה-20 הן ארצות שחוות שגשוג כלכלי לעומת העבר שלהן ולעומת כמה עשורים מאוחר יותר. בברזיל יש עוני ורעב משמעותיים גם באמצע המאה ה-20, ובו בזמן יש התפתחות תעשייתית ותשתיתית מרשימה ביותר. הרעב והעוני בברזיל באותה תקופה לא נובעים מילודה גבוהה ולא מהיעדר צמיחה אלא מחלוקת המשאבים הבלתי שווה, מפערים עצומים.

אבל, האם הכוונה ב"עולם שלישי" היא בעיקר למושבות המשתחררות בדיוק באמצע המאה ה-20 מהאימפריות הקולוניאליות אשר חנקו אותן מבחינה כלכלית? נניח שמדובר על מקרים כמו הודו ועל פקיסטן. האם הילודה היא זאת שדנה חלקים גדולים מאוכלוסיותיהן לעוני ורעב או שמא ההרס והעיוותים שהשאיר השלטון הקולוניאלי הבריטי?

אפשר להתייחס לעוד מקומות בתוך "העולם השלישי" הכוללני הזה, אבל נראה לי שכבר הראינו שהמציאות ממש לא אחידה ומורכבת מעד גורמים חשובים שיש להביא בחשבון. אבל, בכל זאת, יש משהו משמעותי בטענה של ארלוזורוב על היווצרות פער בין שלב שבו חלה ירידה בתמותה כתוצאה משיפור ברפואה (וכאן יש להוסיף: גם משיפור בסניטציה שהיא ביטוי דווקא להשקעה בתשתיות וממודעות להיגיינה שהיא ביטוי לחינוך) לבין המשך הילודה על פי דפוסים תרבותיים קודמים. זה נכון לחלקים ממה שמכונה "העולם השלישי" בשלבים שונים במאה ה-20 וגם למדינות מערב אירופאיות מסוימות מעט מוקדם יותר.

ההגירה העצומה ממקומות שונים באירופה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20, מוסברת במידה רבה על ידי הגורם הזה. זהו בהחלט גורם משמעותי שיש לקחת אותו בחשבון והוא חוזר על עצמו בארצות ובמגזרים שונים עוד מהמאה ה-19. אבל זה ממש לא ההסבר הבלעדי ולעתים קרובות גם לא העיקרי להתפתחות כלכלית כזאת ואחרת. חלק מארצות אמריקה הלטינית חוו משברים כלכליים משמעותיים ביותר עם הידרדרות אוכלוסיות חדשות לעוני ורעב דווקא בשלבים מסוימים במחצית השנייה של המאה ה-20 כאשר הן האטו באופן ניכר את הילודה שלהן. יש עוד הרבה גורמים לצמיחה ושגשוג או לתת פיתוח ועוני: שווקים ויחסי כוח בינלאומיים, אינטרסים חיצוניים ופנימיים, פערים כלכליים, מדיניות כלכלית-חברתית, הגירות, מלחמות, כיבושים, עוד ועוד גורמים מלבד ילודה ותמותה וגם שני אלה לא פועלים תמיד באותו אופן.

"גם ההיסטוריה הישראלית היא עדות להשפעת הילודה על הצמיחה, ב-1965-1995 הקטינה האישה הישראלית את מספר הילדים הממוצע שלה מ- 3.9 ל- 2.9… התוצאה הייתה זינוק מופלא בצמיחה הישראלית, שהעבירה אותנו ממעמד של מדינה מתפתחת לזו של מדינה מפותחת." (מירב ארלוזורוב)

הלו! קרו עוד כמה דברים באותה תקופה אשר היו בעלי השפעה דרמטית הרבה יותר על המשק הישראלי. נתחיל במה שפחות ידוע ומדובר, ב-1965 בוטל הממשל הצבאי על האזרחים הערבים בישראל, זה היה הסיום לתהליך שהחל כמה שנים קודם ובמסגרתו בוטלו מגבלות התנועה שהגבילו את השתלבותם בכלכלה הישראלית. ב-1967, וזה באמת מהלך דרמטי ומוכר לכולם, נכבשו שטחים שהכפילו ויותר את שטחי השלטון הישראלי ואת תחומי הפעולה של הכלכלה הישראלית והגדילו משמעותית גם את השוק הישראלי, גבולות הלירה אז והשקל היום. משאבים שונים, כח אדם זול וזמין לניצול ושוק צרכנים שבוי נוספו למשק הישראלי, יחד עם השקעות תשתיות צבאיות חלצו אותו ממשבר קודם ותרמו באופן מכריע להתפתחות כלכלית מהירה. הניצחון הצבאי הישראלי והמשך ההשקעות בתחום מלחמתי הביאו להתפתחות משמעותית של תעשיות נשק וטכנולוגיה וליוקרה שלהן בשווקים הבינלאומיים.

קשה היה להמציא המחשה כמו שמספק מאמרה של ארלוזורוב לחשיבות שיש ללימודי היסטוריה. ילודה היא רק משתנה אחד שלא מסביר לבדו שום תהליך היסטורי של התפתחות כלכלית, ודאי לא בעידן מודרני של הגירות המוניות, בתקופות של כיבושים קולוניאליים או של מאבקים בינלאומיים על אזורי השפעה כלכליים, של מלחמות שמשנות גבולות של שווקים לאומיים, של עליית מרכזיותם של שווקים בינלאומיים שתמיד מתנדנדים. ההיסטוריה הפוליטית של המאה ה-20 גם מזהירה אותנו מניתוחים וטיעונים אידיאולוגיים ודמגוגיים המבקשים לעודד או להגביל ילודה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חתול

    מאיר עיניים. תודה רבה.