אומרים שאני אינני עני, אז מי עני בכלל?

באופן עקבי ולאורך שנים, הלמ"ס של כולנו מייצרת הטעייה חריפה ומטה בקיצוניות כלפי מטה את מצבם של יישובי "המרחב הכפרי" ובמיוחד את זה של קיבוצים שיתופיים. קבלו את הלשכה המרכזית לסטט(מ)יסטיקה
דוד בן שבת

דוד בן שבת הוא דודו הוא אבו מוסא, התגייס השנה לשמש עבורנו מורה הנבוכים לפריבילגיה הקרקעית ואחיותיה

לא פעם תמהתי סביב הסירוב האמוציונלי בקבלת העובדות שהוצפו בסדרת המאמרים על מנגנוני הפריבילגיה הקרקעית בישראל מצד קיבוצניקים בהווה וגם אקס-קיבוצניקים/ות למכביר. סוג של חרון אף עוצמתי שחלקו מובן וטבעי כאשר מתנפץ לו דימוי שגור ערכי ונוח, אבל חלקו נובע מידיעה מוצקה ואותנטית כי קיבוצניק היא מילה נרדפת לתפרן. הכרזות כמו "לקיבוצניק אין נכסים אישיים" ועד "אני עדיין מחפש את הפנטהאוז שסבתא הורישה לי בבבלי" ותמיד ברקע ניבט כעס אמיתי על עצם התיוג כפריבילג רחמנא ליצלן.

ניתן היה לפטור תגובות מעין אלה בניחא… יגדלו, יבדקו, ישוו לסתם אזרחים מן היישוב, ויבינו לבד מה משמעותו של אוכל מובטח בחדר אוכל, מה שוויה של קורת גג מובטחת לכל הדורות במשפחה, של רכב זמין ומטופל עבורך לכל צורך, של מנוי חינמי למועדון ספורט הכולל בריכה מחוממת בחורף או סתם כמה עולה להתחתן על הדשא ליד הנחל המפכפך ובחינם. ועוברות שנים וגדל בקיבוצים כבר דור רביעי וחמישי של "תפרנים" מנומקים והתפכחות? יוֹק, אַיִן, נִישְט, וָאלוֹ.

או אז, בראותך כי חלק לא קטן מהמתפלמסים אינו טורח כלל לרדת לנבכי השפה המתמחה בענייני קרקע (שנוצרה כך מלכתחילה כדי שיעזבו אותה בשקט), ומה משמעות החזקה העודפת בה ומהו היוון דמי חכירה ומהו פטור מובנה ממכרז בועדת הפרוגרמות, אתה מבין כי יש לעשות מעשה המבהיר באופן פשוט מי עשיר כאן ומי לא. והנה הגעת אחר כבוד לגוף הבכיר שמספק באופן בלעדי וחוקי למדינת ישראל ולאזרחיה מידע אמין בגרפים וטבלאות שווי הבנה לכל נפש.

וכך אתה ניגש בעזוז לאתר המרשים והעמוס במידע אמין של קול האמת של זמננו, הלא היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתוכה אתה דולה בנקל את המידע הקשור לאשכולות חברתיים-כלכליים ובמיוחד את הטבלאות של דירוג יישובים בכל הרשויות המקומיות ודירוג יישובים ב"מרחב הכפרי". שהרי, הלמ"ס של כולנו הוא זה שמסווג את אזרחי ישראל לאשכולות חברתיים-כלכליים בדירוג מ-1 תחתון ועד 10 עליון. הכי עניים באופן "טבעי" בשכונות החרדיות ובכפרים הערביים מצטופפים באשכול 1, הקצת פחות עניים באשכולות 2 עד 4, והכי עשירים כמו כפר שמריהו וסביון באשכול 10. כל היתר באמצע, והכל טוב ויפה והגיוני. נגיד.

ומכיוון שזה הגיוני ומדעי לעילא אז כנפעל, מדד העשירונים גם חורץ גורלות של תקציבי רווחה וחינוך והשתתפות ממשלתית ברשות המקומית ועוד שורה ארוכה של הטבות בשם רוח האיזון והצדק החברתי.

קיצורו של חיפוש, אתה מעיין קלות בטבלאות המדוברות וחיש מהר דלי צונן של מי קרח ניחת על ראשך. תדהמה ודממה דקה, בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבוּלַקָה (תמיד רציתי לשלב את המילים האלה), היינו הפתעה ומהפך בו זמנית! באופן עקבי, כל הקיבוצים השיתופיים העשירים ביותר בתנועה הקיבוצית מסווגים באשכול 4 ומטה. הגילוי הזה מתפרץ בעוז כלפיך כאצבע משולשת (או מחווה מזרחית מגונה). לא עוד עושר קיבוצי ניגר, לא עוד מושאי התנגחות מול עניי השכונות, לא עוד מיליונרים מתנשאים עם בריכות. בקיצור, הקיבוצניקים אחינו לדלות החומר המה. שמחתם, שמחת עניים היא.

שורו נא:

קיבוץ מעגן מיכאל העשיר והחתיכי עם הווילות על החוף, מצוי באשכול 3 יחד עם הכפר הערבי עין ח'וֹד העני שמעליו בתחומי המועצה האזורית חוף הכרמל.

קיבוץ בארי העשיר (זה עם מפעל הדפוס הענק "מעטפית" שמייצר את כל הדיוור הממשלתי וגם מעטפות ההוצל"פ בתוכו) מצוי באשכול 3 יחד עם אופקים ונתיבות שכנותיו וסח'נין מהצפון.

קיבוץ חצרים העשיר מאד שבבעלותו חברות בינלאומיות הנושאות לעולם כולו את מסר הטפטוף היעיל, מצוי באשכול 4 ממש כמו ערד, דימונה, כאוכאב אבו אל היג'א ועוספיה.

קבוצת יבנה, הקיבוץ הדתי העשיר ביותר בגלקסיה, נמצא באשכול 2 רחמנא ליצלן. אשכול העוני האביוני שבו מצויות בית שמש, ג'סר א-זרקא, ביר אל מכסור, אל בטוף ואפילו אחד מתחת לירושלים.

אז מה קורה כאן, מדוע ואיך? כיצד ייתכן כלל העיוות המהדהד הזה? הרי המדד אמור לשקף מצב חברתי-כלכלי אמיתי והרי כולנו מכירים איך משתקף חוף הזהב מחלונות בתי הקיט של מעגן מיכאל לעומת ניחוחות מערכת הביוב של ג'סר א-זרקא הצמודה. נדרש זמן מועט לצורך עיון ופיענוח הקריטריונים למדידה המַבְנָה את האשכולות והנה המסקנה הבלתי נמנעת: הלמ"ס של כולנו – באופן עקבי ולאורך שנים – מייצרת הטעייה חריפה שמטה באופן קיצוני כלפי מטה את מצבם האמיתי של יישובי "המרחב הכפרי" ובמיוחד של הקיבוצים השיתופיים.

קיבוץ מעגן מיכאל, 1980. "מצוי באשכול 3 יחד עם הכפר הערבי עין ח'וֹד העני שמעליו בתחומי המועצה האזורית חוף הכרמל". צילום: סער יעקב, לע"מ

ואיך הדברים קורים? הכי פשוט בעולם. ובכן, כאשר ניגשים לראות מה בוחן מדד האשכולות החברתיים-כלכליים, הכול נשמע סביר בהחלט. כך, למשל, הכנסה חודשית ממוצעת, כמות כלי רכב בבית, שיעור בעלי ההכנסה מתחת לשכר המינימום, שיעור בעלי ההכנסה מעל לשכר הממוצע, ממוצע חדרי שירותים לנפש במשק בית, חציון גיל, ממוצע נפשות למשק בית ועוד מיני מדדים הגיוניים. אבל אז אתה קולט שחסר משהו. משהו גדול ומשמעותי שכלל אינו נמדד. אותו משהו שכל כך מבחין את המרחב הכפרי ובראשו את הקיבוצים מכלל החברה. זו היא החזקה האדירה בקרקע. כן כן, המשאב בחֶסֶר הלזה שמוקצה כאן ברוחב לב ובחינם מקום המדינה ועד היום, למגזר מסוים שגם מנהל אותו, את ייעודיו ואת הרשאות הבנייה עליו ולעצמו באמצעות נציגיו בוועדות התכנון במועצות האזוריות.

אבל אז אתה קולט שחסר משהו. משהו גדול ומשמעותי שכלל אינו נמדד. אותו משהו שכל כך מבחין את המרחב הכפרי ובראשו את הקיבוצים מכלל החברה. זו היא החזקה האדירה בקרקע

אכן כן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלל אינה בוחנת אגודות אלא פרטים. בנוסף, ובאופן תמוה, היא אינה בוחנת כלל חזקה בקרקע או מה שקורין נדל"ן.

וכך קורה, אחי הקיבוצניק, שהאגודה הקיבוצית שבה אתה חבר השקול לבעל מניות לכל דבר, יכולה להיות באלפיון העליון, בבחינת נכסיה בחלוקה על כמות חבריה, אבל מכיוון שהרכב מהמאגר הקיבוצי אינו רשום על שמך – אתה בהחלט תיחשב כתפרן חסר רכב. האגודה יכולה לעשות עסקאות נדל"ן במאות מיליוני שקלים (רמת רחל למשל) אבל עדיין להיחשב באשכול חברתי-כלכלי 4 כי חבריה שקופים למערכת המס והשכר-תקציב הנזקף להם הוא סביב המינימום. לכל הטוב הזה מצטרפת הטבת מס נוספת, ייחודית לקיבוצים שיתופיים ועד 2018 לכל סוגי הקיבוצים, הקרויה 'אחזקת אדם' שלא נדון בה עתה, אבל נסתפק בציון העובדה שבעטיה של הטבה זו, קיבוצים רווחיים "הצליחו" שלא להגיע לחבות מס משך עשרות שנים.

וכך גם עולה שהלמ"ס המפואר שלנו מתקשה מאד משום מה בפעולת חילוק טריוויאלית. פשוט לאמוד את ערך נכסי הקרקע הזמינה לנדל"ן של קיבוץ מסוים לצרפם לערך נכסיו ההוניים ושווי אחזקותיו בחברות בנות ולחלק הכל בכמות חבריו. או אז, בקיבוץ עם 200 חברים וערך נכסים מצרפי בגובה 300 מיליוני דולר, כל חבר יהיה "שווה" כ-5 מיליוני ₪ וחיש קל ימריא מעשירון 2 לעשירון 10. למען הדיוק הוא היה אמור להתמקם במאיון העליון, אבל חילקו רק לעשרה עשירונים.

והנה הפלא במלוא תפארתו – לעיונכם – הישר מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

טבלת אשכולות חברתיים-כלכליים 2017 רשויות מקומיות

טבלת אשכולות חברתיים-כלכליים 2017 יישובי המרחב הכפרי

ומה יש לעשות עתה עם הגילוי הזה? קודם כל, לזכור ולשמור. אחר כך, לנסות להתחקות אחר כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו בשל דו"חות הלמ"ס ולהעריך מחדש מה ערכו של הידע הזה. בהמשך כדאי להתחיל לחשוב את מי משרתת העובדה שהגורם מחולל המעמדות הראשי, קרי הבעלות בקרקע, חומק ונעלם ממדד חברתי-כלכלי. לקינוח, מומלץ גם לעיין במחקריהן של ענת לייבלר וסיגל נגר רון שמלמדים דברים מטרידים מאד באשר לגוף האמון על איסוף והנגשת מידע אמין ובדוק על אודות החברה הישראלית.

***

הכותב הוא חוקר שפה וחבורות משמעות. חבר קיבוץ הר עמשא שבמועצה תמר (שהוסב למושב שיתופי) מסוף שנת 1996. הגיע לקו התפר בדרום הר חברון כדי לקדם שת"פ עברי-ערבי אבל גויס לשרת כמזכיר הקיבוץ ומרכז משק 14 שנים, חבר מליאה במועצה תמר, יועץ למערכת החינוך שלה ומייסד מכון מחקר ים המלח ומנהלו בין 2014 ל-2020. פרסם לאחרונה מספר מאמרים הקשורים להתמחותו בתחום המרחב הכפרי שהרחיבו את השיח בתחום ותרמו להבנת מושגי יסוד מוכמנים עד כה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ספי

    יופי הבאת 4 קיבוצים לדוגמא והכתמת בהכללות…יש בקושי אולי 20 קיבוצים שיתופיים

  2. אריה אנזל

    כרגיל בן שבת לא רק מבלבל את המוח אלא עושה בעצמו לעצמו מעשים הכי מגונים כשהוא נכשל ומכשיל מלהבין שהקיבוצים לא מתאימים לסטטיסטיקה בדיוק בגלל שהם מקיימים את מה שהוא מתיימר לו ולא עושה הלכה למעשה.
    כי מה לעשות לצערו של בן שבת ערבות הדדית, צדק ושיוויון, סוציאליזם וקומוניזם באמת עובד ולכן הוא זה שמאפשר לקומונה יתרונות כלכליים שקפיטליזם חזירי לעולם לא ידע להציע כשכמה מאות אנשים במקום להתחרות ולרדוף אחר עושר אישי על חשבון השכנים שלהם מוותרים על הסיוט האמריקקי כדי לחלוק בהון ובמשאבים ולהשתתף שיוויונית ברווחים קורה הנס שבו לכולם יש יותר מהכל

    וזה גם סוד בריכת השחיה שבגללה בגין בדיוק כמו בן שבת מצא את הנוסחה הכי יעילה להסתה שזה לא שהקיבוצניק נהנה מבריכת שחיה כי הוא מיליונר אלא שכשכמה מאות אנשים מחליטים ליצור או לקנות משהו ביחד ולהתחלק בו כל אחד מהם יכול לחיות כמו מיליונר

    שיעור הכי בסיסי בכלכלה שיתופית, הוגנת וצודקת, ויפה, שלכן אותו אף חזיר קפיטליסטי וכל אלילי חוגי הכלכלה באקדמיה לא יבינו לעולם

  3. בני

    יש הבדל בין הקיבוץ, כאירגון, לבין הקיבוצניקים כתושבים/דיירים וכו׳.
    נכון שיש קיבוצים מבוססים שהשכילו לפתח תעשיות עתירות ידע ולהנות מפריהן. אבל עדיין, הקיבוצניק הממוצע, ברמת הנכסים וההכנסות הפרטיים שלו, לא יכול להיות מוגדר כעשיר.