20 שנה ל"זכרונות אסורים" לאלה שוחט

זיכרון, השכחה ואחריות: חמש מסות של חמש חוקרות תרבות במלאת 20 שנה לצאתו בעברית של ״זכרונות אסורים״ לאלה שוחט

ספרה של אלה שוחט, ״זכרונות אסורים״, שהציב לראשונה בעברית את החוויה היהודית-ערבית ואת הדימוי הממוסד של מזרחים בישראל כמושא למחקר של תחום לימודי התרבות, אחראי למפץ גדול של כתיבה ועשייה אמנותית של מזרחיות ומזרחים בישראל ומחוץ לה. לרגל 20 שנה לצאתו בעברית של הספר, חמש כותבות בוחנות את הייצוג של מזרחים כיום ואת דרכי ההתמודדות העכשוויות של יוצרות ויוצרים עם טראומות בינדוריות כתוצאה מן הגזענות הממוסדת שליוותה את הגירת ההורים ושנותחה בספר זיכרונות אסורים. 

המסות המובאות כאן מושתתות על וממשיכות את עבודתה של אלה שוחט בכך שהן מאתגרות את ההיסטוריה של הכתיבה על מזרחים והייצוג שלהם בתוך ומחוץ לישראל. ברוח הגותה של שוחט הן מערערות על המיצוב הפוליטי וכופרות בשיחים שיועדו למזרחים בישראל. הן מהוות שלב נוסף במחקר על הצומת שבין לימודי תרבות ולימודי מזרחים בכך שהן תובעות לקיחת אחריות על הנרטיבים והדימויים הטראומטיים. 

לעומת הכאב, הבושה והזעם הנלווים באופן בלתי נמנע לחזרה אל דור האמהות או הסבתות של הכותבות עצמן כמו גם של האמניות, הבמאים והיוצרות שבהם עוסקות המסות, ובניגוד אליהם, בהקדשתן לציון 20 שנים לזכרונות אסורים מתהווה גם קשר בינדורי נוסף, חוצה יבשות ומיטיב. 

בעת פרסומו של "זכרונות אסורים" בישראל, כותבות המסות היו סטודנטיות צעירות. הקשר ביניהן  למחשבתה החלוצית של אלה שוחט, המהווה גם כיום חומר בערה אפקטיבי למאבק המזרחי, מייצר – כך אנו מקוות – תנופה להמשכיות המאמץ הרב דורי המזרחי. 

״זכרונות אסורים״ הניח תשתית אפיסטמולוגית חדשנית להבנת המושג יהודים-ערבים. אם קודם לו, השיח בתוך דיסציפלינות ההיסטוריה, מדעי המדינה או הסוציולוגיה בישראל, התייחס ליהודי מארצות ערב כישות היסטורית ברורה וסגורה, הרי שבהגותה של אלה שוחט עוצב המושג באופן שהמחיש את היותו מתהווה מתוך יחסים (relational usage of terminology) ובתוך הקשר אנטי-קולוניאלי.

כמו החוויה היהודית-ערבית שנוצרה ועדיין מיוצרת בתוך תהליכים של התקה (dis-location) וגלות אימננטית, המושג-יהודים ערבים שאליו נחשפה הקוראת העברית בספר זכרונות אסורים, מאתגר בכל שימוש ושימוש בו מושגי זהות בסיסיים ויציבים לכאורה, של מולדת וגלות, נאמנות ובגידה, מוצא, תרבות, וקהילה.  הנרטיבים המכוננים של הציונות והיהדות המודרנית – כמו יציאת מצריים, גירוש ספרד, הגלות התנ"כית או השיבה המודרנית – שבמסגרתם מובנות תנועות האוכלוסין בין ובתוך הגיאוגרפיות השונות באופן המחזק את הנרטיב הציוני, נקראים בכתיבתה של שוחט במהופך, והיהודים-הערבים חוזרים להיות הסובייקטים של ההיסטוריה ולא עוד רק אובייקטים שלה.

מבוסס על מושב בכנס ״המאבק המזרחי לאן״ (האוניברסיטה הפתוחה יוני 2021)

חמש המסות בעקבות אלה שוחט וזכרונות אסורים:

שושנה מדמוני גרבר עם המאבק על הנרטיב המזרחי – אז ועכשיו

סיון רג'ואן שטאנג על הפוליטיקה של הניקיון באמנות מזרחית

נועה חזן עם איקונוקלאזם מזרחי במוזיאון ישראל

מירב אלוש לברון על האתיקה של המבט והפוליטיקה של העדות בקולנוע המזרחי

שירלי בכר על הייצוג המזרחי בסדרה "הנערים"

מורן אסרף, שיק שק שוק, 2017. מיצב וידיאו
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.