פרס שר התרבות והספורט לוורד נסים

ורד נסים זכתה בפרס שר התרבות והספורט בתחומי האמנות הפלסטית לשנת 2021. נסים, אמנית רב תחומית שעבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בשלל גלריות ומוזיאונים, עוסקת בעקביות בנושאים מגוונים הקשורים לזהות אתנית ומגדרית ולמעמד חברתי-כלכלי.

מרחב הפעולה האמנותי שלה מקיף את בני המשפחה המככבים ביצירותיה, ומסייעים לה בעיבוד שאלות אישיות-פוליטיות שעוסקות במיקום, בהיררכיות, בקונבנציות חברתיות ובניפוצן.

כך כותבת עליה ד"ר סיון רג'ואן שטאנג במסתה "על הפוליטיקה של הניקיון באמנות המזרחית":

"נסים, שצילמה עצמה כפסל החירות בעבודה ליברטי (2015),  מאיישת מול אמה את העמדה הפמיניסטית הליברלית, שרואה במרחב הביתי אתר של דיכוי הכרחי, אך היא נותנת לסיטואציה נופך אירוני. בניגוד למסורת החשיבה האירופוצנטרית, המודרניסטית, האוניברסאלית, הלבנה, שהפרקטיקה המרכזית שלה היא דחיית המסורת והקהילה המסורתית, תוך קידוש פעולות של האינדיבידואל הרציונלי, גבר או אישה, באינטראקציה בין נסים ואמה ניכרות מורכבויות, סתירות, ומתחים נוכח עננת הירושה הבידורית, האתנו-מעמדית, מחד, והקשר הסימביוטי, היצרני והיצירתי, מאידך.

בדינמיקה שבין נסים ואמה, שחרור אינו נמצא בהכרח מחוץ למרחב הפרטי ומעבר לעבודת הניקיון, אלא עם נטרול המבט המגזיע. הבת, ורד, כמו מוציאה לפועל את קריאתה של ויקי שירן ו"שוברת קיר". אם, כפי שאלה שוחט הראתה, מיקומה הרווח של העוזרת המזרחית בקולנוע הישראלי הוא בין כתלי הבית, מחוץ לגבולות הזמן הנרטיבי ומרחבי הדיאלוג, נסים משבשת גבולות אלה באמצעות נטרול תכליתה של עבודת הניקיון. היא שוברת, סימבולית, את קירות הבית שאותו אמורה העוזרת לנקות – האם אינה שוטפת רצפות אלא מדרכה ברחוב, מול הבניין בו נסים גרה. היא 'שוברת את הכלים', תרתי משמע, כאשר היא מנקה את הסצנה מנוכחותם – האם אינה שוטפת כלים אלא כפפות (ניקוי)… בהתיקה את פעולת הניקיון מהמרחב הפרטי לציבורי, ניסים יוצרת תנאים להופעתה של אמה לא רק כמי שמאיישת את הזמן הנרטיבי והמרחב הוורבלי הקולנועי; אלא כמי ששוטפת את הזמן והמרחב האלה בקולה."