פמיניזם ערבי ברשת נלחם בדיכוי הגוף
דימה יאסין, עיתונאית עיראקית הכותבת בשבועון הלבנוני החשוב א־ספיר אל־ערבי, סקרה לאחרונה כמה מהבמות האינטרנטיות הפמיניסטיות החשובות ביותר הפועלות בעולם הערבי כיום שמנסות לשנות את התפיסות השגורות לגבי מין וגוף.
המיניות שלנו והיחסים המורכבים שלנו עם הגוף אינם מתוקשרים או מדוברים. הם אפילו משובשים, והשיבוש הזה נגרם במכוון או שלא במכוון על ידי כוחות חברתיים, דתיים ופוליטיים שונים. החברה אינה מדברת על הנושא בתואנה של "מסורת ומוסר", והורים אינם מדברים עם ילדיהם על הנושא כי הם דואגים לתמימותם, כאילו תמימות משמעותה להתעלם משאלות בסיסיות שילדים שואלים את עצמם ואת הסביבה שלהם.
ישנו גם המידע המוטעה שאנחנו מקבלות מכלי התקשורת או מ"מחנכים" ומאנשי דת. מגיל צעיר מלמדים בנות שהן כמו לוח זכוכית שאי־אפשר לתקן אותו אם הוא נסדק (מטפורה על בתולים, כמובן), או שמדמים אישה לממתק וגבר לזבוב שעט עליה (האישה צריכה לכסות את עצמה כדי להתגונן מהזבוב במקום להרוג את הזבוב, למשל). ביטויים כאלה מחריבים את יחסינו עם הגוף שלנו ומגדירים אותם במונחים של "כבוד", "טומאה" ו"בושה", ובעצם מלמדים נשים מגיל צעיר להתבייש בגופן שעלול להמיט עליהן אסון.
מחנכים בנות לחשוב שהגוף שלהן אינו שייך להן אלא למשפחה, לשבט או לחברה, ושעליהן לשמור עליו מפני גברים שאינם מסוגלים לשלוט בתשוקותיהם. במקום שהחברה תלמד גברים לשלוט בעצמם ותחנך אותם לקיום יחסי מין בהסכמה, ובמקום לעקור את המושגים הכל כך מוטעים לגבי מיניות וגוף, החברה מאשימה את הנשים באלימות נגדן: כשאישה נאנסת, שואלים "מה היא לבשה", וכשמישהי סובלת מאלימות פיזית בבית שואלים "מה היא עשתה שזה מגיע לה". כך מאשימים את הקורבן, ואילו מבצעי המעשים האלימים יוצאים חפים מכל אשמה. זה כמובן מתקשר גם לרעיון המוטעה הרווח בחברה לגבי גבריות ולפיו להיות גבר פירושו לשלוט בנשים, בגופן, ברצונן ובחייהן.
את התפיסות המעווותות של נשים לגבי גופן, מיניותן ולגבי תפקידן בחברה ניתן לשנות דרך חינוך, ובעידן המדיה החברתית ניתן להגיע לנשים ואנשים רבים יותר, ולמעשה כל אחת יכולה לנהל דף ולהפיץ את המידע שהיא חפצה בו. נראה שזה מה שדחף פעילות פמיניסטיות רבות להקים דפים במדיה החברתית שדרכם אפשר לשנות את התפיסות המוטעות שלנו על גופנו. במקרים רבים הדפים האלה הם יוזמה של פעילה אחת בלבד, ולפעמים מדובר בקבוצה של פעילות. דפים אלה מדברים ערבית והם מעלים את המודעות לגבי נושאים רבים ומגוונים – מהזכות על הגוף ובריאות מינית, דרך מיתוסים חברתיים לגבי המחזור החודשי, ועד מערכות יחסים ופתרון בעיות ביחסים. להלן כמה דוגמאות לעמודים כאלו.
@Mauj.me
המילה "מאוג'" (موج) בערבית משמעותה "גלים". יוצרות העמוד התכוונו ל"גלים של שינוי, גלים של עונג ונשים שמתאגדות כדי לדרוש את זכויותיהן". העמוד נוצר ב־2020 בידי קבוצה של נשים ערביות כדי לדון בבריאות המינית והפיזית, והוא מדגיש שוב ושוב כי רק כשאנחנו מכירות את גופנו נוכל לכבד ולאהוב אותו, וכי רק כך אפשר להיפטר מהתפיסות החברתיות המוטעות. כך העמוד מנסה לנפץ את המיתוסים הקשורים למחזור החודשי, ליחסי מין ולעונג מיני. העמוד מביא רופאות ומומחיות לגוף האישה ולמין, וגם ישנה סדרה של סיפורים שכתבו נשים על הטרדות מיניות ועל אלימות מינית שחוו.
@Nabra
במה פמיניסטית שהוקמה בידי קבוצה של נשים סודניות שמנסה לחנך ולנפץ מיתוסים הקשורים בגוף ובמין. הבמה עוסקת בנושאים כמו בריאות הנפש, הזכות לפרטיות והזכות על הגוף. היא גם עוסקת בפוריות, במין, בלידה ובהיריון. כמו כן, ישנו עיסוק בהטלת מומים באיברי מין נשיים ובאובססיה להלבנת העור (תוצאה משנים של קולוניאליזם ושל תפיסות מעוותות והפנמה של הדיכוי) ובעוד נושאים המעסיקים נשים בסודן במיוחד.
@lovemattersarabic
במה העוסקת בהעלאת המודעות לגוף ולמין וכן ליחסים בין המינים, והיא מופנית לנשים ולגברים כאחד.
@sex_talk
דף אינסטגרם שהחל לפעול ב־2020 ועוסק בבריאות מינית, בעונג מיני, ביחסים בהסכמה ובסכנות במין לא־בטוח. העמוד עוסק בעיקר בנשים וביחסים הטרוסקסואליים, אך לא רק.
יש עוד עמודים רבים מלבד אלו שהוזכרו לעיל, ובכללם כאלה שהם פוליטיים יותר ופחות מדעיים ורפואיים, וישנם גם כאלה שהם הצטלבותיים יותר, כמו @hakinasawi, @Khateera, @hammamradio (שלושתם עוסקים בפמיניזם במובנו הרחב יותר ובהיסטוריה של הפמיניזם, אך גם בפוליטיקה בעולם הערבי, בזכויות אדם ובזכויות נשים, והם מביאים נושאים רבים ומגוונים ממיניות ועד זכויות אדם בפלסטין או המצב הכלכלי בלבנון). דפים אלה עוסקים גם בקוויריות ובטרנסיות וטרנסים.
דימה דראושה כותבת בפרויקט אופק, שיתוף פעולה בין מכון ון ליר בירושלים, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.