איפה הקפיטליזם של ליברמן ושקד?

בעוד ליברמן ושקד רואים בקליטת העולים "משימה לאומית" וממהרים למצוא עבורם פתרונות דיור, מחוסרי הדיור נותרים מאחור ואינם נלקחים בחשבון
ריקי כהן בנלולו ונתן שקרצ'י

עם הגעת הפליטים והעולים מאוקראינה ורוסיה בחודש האחרון התגלה אוצר בלום, 920 דירות פנויות ומשאבים לשיפוץ וסיוע בדיור הציבורי, המרוויחים מהטובין המורעפים פתאום לא יהיו חלילה מי שחיכו שנים להתייחסות ואחריות ממשלתית.  בעוד שקד, ליברמן ואלקין מכנסים ישיבות מיוחדות למציאת פתרונות לעולים, מתקיימת ועדת קריטריונים שהקים השר אלקין לזכאות לדיור ציבורי. לועדת הקריטריונים אין סמכות לדאוג להגדלת מלאי הדירות, כך שהיא הופכת לוועדה לקביעת קריטריונים לפינוי לרחוב.

מה קרה לקפיטליזם של איילת שקד? או שקפיטליזם הוא רק לעניים, ותלוי, כמובן, במאיפה אתה מגיע. אחרת איך תסבירו את זה שדווקא שקד, חסידת השוק הפרטי, נאו-ליברלית קיצונית שחרטה על דגלה בקמפיין הבחירות את מחיקת הדיור הציבורי, יחד עם אביגדור ליברמן, שעל אף העלייה בהכנסות ממיסים מקדם קיצוצים רוחביים בתקציבים חברתיים פתאום שולפים תקציבים לדיור ציבורי, סלי קליטה, קרווילות ושטחי קרקע?

למאבקי הדיור בישראל היסטוריה ארוכה, החל מוואדי סאליב והפנתרים השחורים, מחאת 2011 של מעמד הביניים, ועד המאבק של תנועות "לא נחמדים לא נחמדות", "המעברה" ו"פורום הדיור הציבורי" בעשור האחרון. מאז מגפת הקורונה, עלה מספרם של דורשי הסיוע בשכר דירה. סיוע זה, שלא התעדכן ב-20 השנים האחרונות, עומד עבור נכה עם 100% אבדן כושר השתכרות, למשל, על 770 ₪ בחודש.

לאורך שנים גנבו, ייבשו וקיצצו את תקציבי הדיור הציבורי. הועדה למלחמה בעוני התריעה ב-2014 כי אסור לרדת מ-110,000 יחידות דיור, אך כיום המלאי המאוכלס עד הקצה עומד על כ-53 אלף יחידות ופחות מכך.  תכנית "לגור בכבוד" של רזניק וגלנט מ-2018, למשל, שנועדה להוסיף 7,200 דירות לדיור הציבורי מדי שנה, לא יושמה. גם התקנה, שקודמה על ידי נאבקות הדיור הציבורי והפורום לדיור ציבורי, להקצאת 7% מכל קרקע חדשה לבניה לדיור ציבורי, באופן שיוסיף כ-500 דירות בשנה במשך שלוש שנים, בוטלה במהלך המו"מ של אלקין מול האוצר בחתימת התקציב האחרון.

השר אלקין בוועדת הכלכלה. צילום מסך מהזום: נתן שקרצי

 

הקריטריונים הנוקשים של משרד השיכון משווים ומתעדפים כבר שנים בין נכים, בין נשים לגברים, בין משפחות ליחידים, בין חסרי בית כאלו ואחרים. האם אין מקום להשוות בין נשים נפגעות אלימות שנסו על נפשן חסרות כול מאימת בן הזוג לאלה שנסו חסרי כול מאימת הטילים והמלחמה? הפליטים, העולים, ואלפי הזכאים הממתינים שנים ועשורים ברשימות המתנה זקוקים לתוכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי. ולא שיח תיעדוף הנזקקות לדיור בין פליט לנכה, בין אישה נפגעת אלימות לעני.

ההסבר פשוט. הטיפול בעולים, על ידי "ממשלת השינוי" וכל קודמותיה, מוגדר כמטרה לאומית לה יש למצוא במהרה תקציבים, רעיונות ופתרונות. אך בכל הנוגע לטיפול בעוני על השלכותיו הממשלה מתפרקת מאחריות לדאגה לצרכי האזרחים. מחוסרי הדיור נתפסים כנטל כבד שקצרה היד מלסייע להם, מה שמותיר אותם במצב של מלחמת הישרדות קבועה. עבור מי שמציאות חייהם קשה יותר ויותר בשל היעדר יציבות בדיור אין שום סיוע הומניטרי.

למאמרים נוספים שכתבו ריקי כהן בנלולו ונתן שקרצ'י

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.