רמדאן שמח מעיריית תל אביב

"איך ייתכן שאותו גוף שמחלל קברים של מוסלמים הוא אותו אחד שעושה פרויקטים שלמים לחודש רמדאן?" כאשר עיריית תל אביב משתלטת על אירועי רמדאן ביפו, החודש הקדוש הופך לחגיגה של דו-קיום שמוחקת את הקיום המוסלמי בעיר
איאת אבו שמיס

משוררת שפרסמה עד כה שני ספרי שירה דו לשוניים, סטודנטית למדעי החברה והמדינה, גרה ביפו ומייסדת הפרויקט 'נשים ערביות יפואיות מצליחות'

מדי שנה, עם בוא רמדאן, אני מסבירה לחברי היהודים שאין לברך ב"חג שמח". רמדאן איננו חג, אלא החודש הקדוש ביותר עבורנו המוסלמים, חודש של צום, התקרבות לאלוהים, תפילות, א-זכאת (צדקה) לנזקקים. רמדאן ביאפא היה שונה השנה – חגיגי, צבעוני, מוזיקלי וקולינרי עם המון כסף שנשפך על החודש הקדוש ביותר עבורנו המוסלמים.

אז מה נשתנה הרמדאן הזה מכל השנים? לעירייה, כך מתברר, נותר תקציב לא מנוצל שהיה צורך להשתמש בו. המישלמה יזמה מפגשים עם נציגים מבין תושבי יפו, שחלקם עובדים בעירייה או באחת מחברות הבת שלה, לבנות תכנית לניצול התקציב לקראת רמדאן. הנימוקים ששמעתי היו, בין היתר, לשמח ילדים קטנים, לעזור לאנשי ונשות עסקים קטנים מבחינה כלכלית ולספק ארוחה חמה למעוטי יכולת וכך נבנתה התכנית הכי גדולה אי פעם ביפו לחודש קדוש זה.

המישלמה ליפו, מסגרת ארגונית של עירית תל אביב העוסקת ביאפא, החליטה לארגן סדרת אירועים לאורך החודש הקדוש. האירועים כללו וכוללים תהלוכה שנערכה בליל רמדאן עם תפאורה, אטרקציות כמו עששית גדולה שהוצבה באזור השעון ביפו, או ירח מואר עם נדנדה שהוצבה בגן השניים, אחת הגינות הציבוריות המרכזיות בעיר, רמדאן מרקט ובו דוכנים, מופעים מוזיקליים והפעלות לילדות, ארוחות אפטאר קטנות וגדולות וסדנאות להכנת עששיות או את עוגיות החג.  כך שאת היהודי שעבר ביום שבת ברחוב קדם, ליד ההופעות לילדים ואיחל לי חג שמח אני לא יכולה להאשים בבורות.

האירועים שמשכו הכי הרבה קהל היו התהלוכה וה"רמדאן מרקט". התהלוכה התרחשה בליל רמדאן, כלומר בלילה של יום שישי, לפני כניסת הצום. תהלוכה גדולה, מוארת ומפונפנת, הכילה אווירה דתית רמדאנית, עם שירים דתיים וקבוצה של חניכי צופים במדים שביצעו קטע מוזיקלי, אבל הבובות הגדולות והפאר נתנו יותר אווירה חילונית מאשר אווירה דתית של חודש קדוש, והילדים לא היו תושבי יפו. לאחר מכן, הוקם והופעל הרמדאן מרקט, ובו דוכנים, הופעות ואטרקציות לילדים.

רבים, דתיים יותר ופחות, הרימו גבה והעבירו ביקורת. התחושה שיש פה משהו פלצני, רחוק מהרמדאן שהתרגלנו אליו ריחפה מעל לא מעט יפואים. בכל זאת, אנחנו רגילים לתהלוכה שיוזמים כל שנה המועדון האסלאמי ושבט הצופים "נאדי אסלאמי",  תהלוכת אורות צנועה שבה עוברים בין השכונות ילדים האוחזים בעששיות ומלווים ברכב המשמיע שירי דת, סיסמאות המשבחות את האסלאם ודגל התנועה האסלאמית העולמית, שכל כך מפחדים ממנו כאן במדינה.

שלט של עיריית תל אביב לכבוד רמאדן ביפו
רמדאן איננו חג, אלא החודש הקדוש ביותר עבור המוסלמים. נמל יפו, 2018, צילום: דוד שי.

"תראי מה העירייה עשתה", הסביר לי ג', פעיל ותיק בשבט הצופים, "היא שמה את הילדים שלנו בצד והביאה ילדים מצפון הארץ כדי שיעשו קטע מוזיקלי. הילדים שלנו עושים ולומדים את זה לאורך כל השנה והעיריה ברגע אחד, בהחלטה אחת, דחקה אותם הצידה, בגלל ההתעקשות שלה להיכנס אל מקום שלא שייך אליה".

התהלוכה של מועדון הצופים האסלאמי שהתקיימה השנה זו הפעם ה-37, התקיימה השנה יום אחרי תהלוכת העיריה. בתהלוכה השתתפו מאות צועדים, אך הפעם היא התקיימה לאחר מאבק של כמה חודשים, אולי אפילו כמה שנים שהשנה הגיע לקיצו כאשר העיריה ניסתה למנוע מהמועדון האסלאמי לעשות את התהלוכה.

"הם השתמשו בנערים שלנו,הנערים שלנו היו כלי בידי המישלמה כדי לשווק אותה, שיראו שהיא עושה משהו למען העיר"

לדברי הנהלת המועדון, הכול התחיל לפני שנתיים כשהמישלמה ליפו ביקשה לשתף פעולה עם המועדון האסלאמי ושבט הצופים בתהלוכת רמדאן כדי לציין את כניסת החודש הקדוש. המועדון אישר את העבודה המשותפת, אבל לדברי גורם בהנהלה, המישלמה לא השתתפה בתקציב, אבל כן דאגה לשווק את עצמה יפה מול תושבי יפו. "הם השתמשו בנערים שלנו," אמר לי, "הנערים שלנו היו כלי בידי המישלמה כדי לשווק אותה, שיראו שהיא עושה משהו למען העיר".

כאשר פנו נציגי העיריה השנה בהצעה לאותו שיתוף פעולה, הנהלת המועדון סירבה. המישלמה, בתגובה, הודיעה למועדון כי לא יהיו ביפו שתי תהלוכות וכי לא יינתן אישור לתהלוכה של המועדון, אך התהלוכה התקיימה בכל זאת.

מועדון  הצופים האסלאמי, נאדי אסלאמי, פועל ביאפא שנים רבות, לפני המתנ"סים והמסגרות העירוניות. המועדון מאגד בתוכו ילדים ובני נוער מכל יאפא, ביניהם כאלה שמגיעים מרקע קשה של עוני ומצוקה ונוער בסיכון. במועדון נפגשים בני ובנות הנוער כ-3 ימים בשבוע לפעילות עם מדריכים/ות. תהלוכת הרמאדן ומצעדי החג בעיד אלפיטר, וחג הקורבן הם שני האירועים המרכזיים בפעילות שלהם.

השנה עסקו במועדון בנושאי מיחזור וסביבה ירוקה, והנערים קישטו ואבזרו את התהלוכה בהתאם. "התהלוכה לרמדאן השנה עלתה לנו 500 שקל, הבנים יצרו תפאורה מקרטונים ממוחזרים, הערכים שאנחנו מלמדים את הילדים הם צניעות ופשטות. המקום הזה נותן מקום ביטוי לבני נוער" סיפר לי אחד המדריכים.

ההתנגדות של חלק מתושבי העיר לא הסתכמה במאפייני האירוע, תושבים רבים הרגישו שהעירייה משקיעה משאבים במקומות הלא נכונים. "לא צריכים להסכים לפירורים שהעירייה נותנת, אנחנו לא צריכים את זה", כתב בפייסבוק אחד מפעילי המועצה האסלאמית ביפו. אחרים דיברו על הזלזול והתעניינות הפתאומית בשנתיים האחרונות בשבט הצופים. "שנים אנחנו מתחננים לשיפוץ המועדון", הסביר ג', פעיל ותיק בשבט הצופים. "הוא רעוע , ורק עכשיו אישרו את זה ומרב שהוזנח שנים כרגע עלות השיפוץ היא כמה מיליונים שהעירייה צריכה לשלם"

"במקום שיטפלו בבית החם לנערות במצוקה שכרגע בחלקו הרוס ולנערות אין מסגרת זורקים כספים על להפוך את רמדאן לחג"

א', תושבת יפו שמתנדבת בבית החם לנערות במצוקה, הוסיפה "במקום שיטפלו בבית החם לנערות במצוקה שכרגע בחלקו הרוס ולנערות אין מסגרת זורקים כספים על להפוך את רמדאן לחג. עושים קרנבלים. שיטפלו בבית חם במקום שיזרקו אותנו באוויר- הפירורים שהציעו לנו של מסגרת חלופית זה מביש, טוב מהעירייה אני לא מצפה הרבה, זכור לי המאבק שניהלנו לפני שנים בודדות כדי לקבל בית חם אחרי שהראשון נהרס"

"הלוואי שהיו דואגים ככה לאימהות חד הוריות, לנשים שמפונות מהבית, לנושא האלימות ולבני נוער בסיכון" הוסיפה. "שהיו משקיעים את האנרגיה בסיוע לתושבים במקום לריב עם הגוף שתמיד עשה למען ילדינו, תמך בהם, ועודד אותם, לא כמו העיריה שבשנייה החליפה אותם בבני נוער מהצפון."

ג' משבט הצופים, מאמין שהכול מאורגן היטב עם מטרת הפרד ומשול ברורה. "מפריע לעירייה שיש לנו גוף אחד עצמאי", אמר. "היא רוצה לשלוט בהכול. זה לא עניין של כסף, למרות שהיא כן משתמשת בכסף כבנשק – כאמצעי לקחת את מה שהיא רוצה."

"זאת תפיסה קולוניאליסטית", הוא מדגיש, "העיריה מנסה להשתלט על הכלול ובנוסף אומרת לנו בצורה ברורה – אם לא תעשו את מה שאני מבקשת, אני אכפה עליכם לעשות זאת". על אף שהמישלמה היא גוף שקם כדי לספק שירותים לספק יפו, הדעות על תפקידה חלוקות. במישלמה אמנם יש ייצוג לקהילות השונות, אבל מי שעומד בראשה הוא תמיד גבר יהודי ציוני ולא פלסטיני/ת, ועל כן הגישה תמיד תהיה נגועה בהשתלטות קולוניאליסטית.

"איך ייתכן שאותו ממסד שמוציא אנשים מהבתים עושה קרנבל לילדינו", אמרה לי נ', תושבת יפו, "איך ייתכן שאותו גוף שמחלל קברים של מוסלמים הוא אותו אחד שעושה פרויקטים שלמים לחודש רמדאן?".

דו-קיום שמתקיים תוך כדי מחיקת קיום אחד – זה או יהודים וערבים יחד או כלום.

התחושה הזאת מעלה טענות קשות כלפי המישלמה לגבי פילוג הקהילה הפלסטינית ביאפא וניסיון להחליש את החברה האזרחית, מנהיגים ספציפיים ואנשי מפתח בקהילה. הרי אף אחד לא יכול להתחרות על התקציבים הגרנדיוזיים של העירייה. בעלי מסעדת הזקן והים, למשל, שמדי רמדאן עורכים ארוחה גדולה בתמיכת המועצה האסלאמית לתושבי יפו- המישלמה פשוט משכה להם את השטיח מתחת לרגליים, והיא עושה במקום ארוחה אחת- מספר ארוחות.

הארוחות חייבות להצטלם יפה ולהראות ערבים ויהודים. בכירים בעירייה ואף ראש העיר בכבודו ובעצמו שהגיע כדי להראות את דו-הקיום. דו-קיום שמתקיים תוך כדי מחיקת קיום אחד – זה או יהודים וערבים יחד או כלום.

במצב כזה, לא מפתיע שיהודי שהגיע לארוחת אפטאר שארגנה העירייה במהלך הפסח התלונן על כך שהאוכל לא כשר. כפי שאמרה א' בצחקוק ממורמר "היום עמו סאבר דיבר בערבית שנה הבאה הוא יתחיל לדבר בעברית בדיוק כמו סנטה קלאוס בנצרת- וזהו נמחקנו, זה מה שקורה לכל מקום אליו העירייה נכנסת"

רמדאן מרקט בנמל יפו. צילום: איאת אבו שמיס
רמדאן מרקט בנמל יפו. צילום: איאת אבו שמיס

להלן תגובת עיריית תל אביב-יפו: ראשית נציין כי אנו שמחים על שיח פנים קהילתי ומכבדים כל דעה. עם זאת, לצערנו הכתבה רצופה תיאורים מגמתיים ושגיאות ומייצרת תמונה מעוותת. בין השאר: שבט הצופים הוא גוף עירוני המתוקצב על ידי העירייה; ובניגוד מוחלט לטענות הכותבת, העירייה מתמודדת באופן קבוע עם כל הסוגיות המשמעותיות ביפו, החל בפתיחת תכניות לנערות ותכניות השכלה לנשים, דרך בניית בתי ספר, מרכז לגיל הרך, מסגרות לנוער בסיכון וכלה בשיפוץ מבנים היסטוריים של הקהילה. העירייה אף מובילה את המאמץ מול המדינה בניסיון להביא לפתרון היסטורי בנושא נכסי עמידר.

נוסיף כי בשנתיים האחרונות העירייה פועלת תוך קידום שיח ושותפות עם הקהילה הערבית ביפו. במסגרת כך, שליש מהמנהלים והמנהלות במישלמה ליפו הם מהקהילה הערבית, בהם חילוניים ודתיים, מוסלמים ונוצרים, כולל פעילים חברתיים המשפיעים על חלוקת המשאבים וקביעת המדיניות.

ברוח זו אף גובשו אירועי חודש רמדאן – על ידי קואליציה של פעילים, ארגונים ועובדים מוסלמים שקיבלו החלטות במשותף. רוב מוחלט בקהילה ברך על כך ואלפי תושבים ותושבות הגיעו והצביעו ברגליים.

אנחנו מבינים שהשינוי מאתגר גורמים המאמינים בבידול ובמאבק תמידי, להם המציאות הקודמת הייתה נוחה יותר; אך ביפו יש רוב שרוצה לעבוד יחד, להשפיע על המערכת העירונית ולקחת אחריות קהילתית. אנחנו מאמינים בבניית השותפות ולמרות הקושי נמשיך לעשות זאת בעזרת מאות עובדות ועובדי עירייה מהקהילה הערבית הפועלים בחינוך, ברווחה, במישלמה ליפו ובכל אגפי העירייה.

איאת אבו שמיס היא משוררת שפרסמה עד כה שני ספרי שירה דו לשוניים, סטודנטית למדעי החברה והמדינה, גרה ביפו ומייסדת הפרויקט 'נשים ערביות יפואיות מצליחות'. למאמרים נוספים של איאת אבו שמיס

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אחד שנמאס לו

    את תמיד כותבת 'מה לא' אף פעם לא כותבת 'מה כן'.
    אם העירייה היתה מתעלמת מהרמדאן היה עדיף? צה את רוצה באמת שיהיה?