תושבי עזה לא יכולים לשכוח

בחלוף שנה למתקפת מאי 2021, שומעים תושבי ישראל שהפעם חמאס באמת הוכה קשות ושהושבה ההרתעה, וגם את האיום שאם חמאס לא הפנים זאת, ישראל כבר מוכנה לסבב הבא. תושבי רצועת עזה זוכרים היטב את חרדת המוות ששרתה עליהם במהלך 11 ימי המתקפה הישראלית על הרצועה ורבים מהם עוד מתמודדים עם הנזקים הקשים שנגרמו בלחימה לגוף, לרכוש ולנפש, ואוספים מחדש את שברי חייהם בצל חשש מתמיד ממתקפה נוספת.

בלחימה, שהחלה בדיוק היום בשנה שעברה, נהרגו ברצועה 261 פלסטינים, מחציתם אזרחים, ובהם 67 ילדים, בנוסף ל-13 בישראל, בהם שני ילדים. עשרות אלפי יחידות דיור ברצועה ניזוקו מההפגזות; מגדלים שבהם גרו משפחות שלמות קרסו ובתי עסק שהיו מפעלי חייהם של צעירים וצעירות רבים התרסקו. בשיאו של הסבב נעקרו מבתיהם 100 אלף איש.

מציאות החיים ברצועת עזה הייתה עגומה עוד לפני כן. בעקבות השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007 החמירה ישראל את הסגר שהיא משיתה על הרצועה במטרה לבדל בינה ובין הגדה המערבית וישראל, ולנתק את הרצועה מהשטחים הפלסטיניים. לנזקי ההגבלות הגורפות והשרירותיות, שכבר דיכאו את הכלכלה ברצועה, נוספו גם נזקיהם של סבבים חוזרים ונשנים. מתקפת מאי 2021 הגיעה על רקע פגיעותיה של מגפת הקורונה, משבר שנוצל בידי ישראל כדי להחריף עוד יותר את הגבלותיה על תנועה במעבר ארז. ערב הלחימה 80% מאוכלוסיית עזה נזקקו לסיוע הומניטרי; שיעור האבטלה הגיע ל-48%, וצעירים סבלו מעתיד נטול אופק.

חשדות לביצוע פשעי מלחמה שבוצעו בקיץ 2014, המכונה "מבצע צוק איתן", עוד עומדים בלב חקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. שלושה ימים לאחר שהחלה המתקפה העוצמתית במאי 2021, הזהירה התובעת הכללית של בית הדין, פאטו בנסודה, שהגורמים המעורבים בהסלמה עלולים למצוא את עצמם נחקרים באותה המסגרת. "זו רק אזהרה לאנשים בשני הצדדים שלא להסלים את המצב, ולהיזהר מאוד, להימנע מנקיטת פעולות שיגרמו לביצוע פשעי מלחמה", אמרה.

במהלך מתקפת מאי 2021, ישראל נקטה בירי מכוון ובלתי מידתי לעבר אזרחים, מבנים ותשתיות אזרחיות חיוניות בהפרה בוטה של דיני הלחימה המגיעות לכדי פשעי מלחמה. בנוסף, היא אסרה על גישה למרחב הדיג של הרצועה וסגרה לחלוטין את ארז ואת מעבר הסחורות כרם שלום, ובכך מנעה בין היתר, יציאה מהרצועה לטיפולים רפואיים מצילי חיים וכניסה של סחורות הומניטריות, כולל דלקים לתחנת הכוח היחידה ברצועה, מה שפגע מידית באספקת החשמל, הרעועה ממילא, לתושבים.

גם לאחר תום הלחימה, המשיכה ישראל להגביל אף יותר מהרגיל גישה לסחורות חיוניות ומעבר אנשים לצרכים מעטים, שהיא מגדירה "הומניטריים". חלק מהאיסורים בוטלו במהלך הקיץ בצורה הדרגתית ודקדקנית: ביוני חזרה ישראל לאפשר יציאת חולי סרטן לטיפולים רפואיים דחופים ושיווק מוגבל של תוצרת חקלאית מחוץ לרצועה; מאוגוסט ישראל מתירה כניסה של חומרי בניין בסיסיים למגזר הפרטי; בספטמבר הוחזר מרחב הדיג למרחק המקסימלי שהתירה ישראל ערב הלחימה; השינוי העיקרי מתבטא בהחלטתה של ישראל להרחיב מספר פעמים בחודשים האחרונים את מכסת ההיתרים שמאפשרת יציאה מעזה לעבודת כפיים בישראל.

ישראל מסגרה את השינויים האלה כ"הקלות", גזרים שהיא נותנת כדי לאפשר שיקום והתנעה של הכלכלה בתמורה לשמירה על "שקט ביטחוני". לא רק שצעדים אלה רחוקים מלפצות על נזקי הסגר המתמשך, אלא שבפועל הם משמשים בידי ישראל כאמצעי ענישה פסול של האוכלוסייה האזרחית ברצועה, התלויה בהחלטות ישראל לקיום הזכויות הבסיסיות ביותר שבאות עם חופש תנועה – בריאות, פרנסה, השכלה, חיי משפחה, ועוד – וככלי להפעלת לחץ פוליטי אסור על גבה.

בימים אלה מספקת ישראל תזכורת נוספת לשימוש האסור שהיא עושה בשליטתה על תנועה מעזה ולענישה הקולקטיבית חסרת התוחלת שהיא מציעה בתגובה לאתגריה הביטחוניים. מיום רביעי שעבר ובפעם השנייה בתוך השבועיים האחרונים, נחסם בהוראתה מעבר ארז ליציאה של המחזיקים בהיתרים שהיא מקצה לעבודה בישראל. בפעם הראשונה הצעד מוסגר בידי ישראל כתגובה לירי רקטות, בשנייה – כתגובה לפיגוע בעיר אלעד. איש בצמרת הביטחונית של ישראל לא טען שהפועלים הנכנסים לקושש פרנסה בישראל קשורים לאירועים או שיש להם שליטה עליהם. בשני המקרים מדובר בענישה קולקטיבית, האסורה על פי הדין הבינלאומי.

A general view shows of the site of al-Shuruq tower in Gaza City's al-Rimal neighbourhood, which was levelled by Israeli strikes during the Israeli-Palestinian conflict in May last year(2021), in Gaza City, on May 8, 2022. photo by majdi fathi pic.twitter.com/xOKWVCU7Fj

— majdi fathi (@majdi_fathi) May 8, 2022

מי שישווה צילומים של הריסות מגדלים שהושטחו בהפצצות מאי 2021 מול מצבם במאי 2022, עשוי לגלות שלא הרבה השתנה בשנה החולפת. מצרים סייעה בפינוי ההריסות ופה ושם נראית בנייה חדשה, אך שיקומה של עזה רחוק מסיום. עד היום, שנה אחרי, ישנן סחורות חיוניות לתיקון ופיתוח שישראל ממשיכה לעכב את כניסתן, ביניהן פריטים רבים החיוניים לתיקון מערכות המים והביוב ברצועה. לצד החשש הקבוע מחידוש התקפות ישראל, העיכובים וחוסר הוודאות בנוגע להכנסת הנחוץ, מרתיעים תורמים מלהשקיע משאבים בבנייה מחדש.

תושבי הרצועה, שעוד לא התאוששו מהסבב הקודם, חזרו לחיים תחת איומים קיומיים שוטפים ותחת הסגר ה"רגיל", לכודים במעגל קסמים של ענישה קולקטיבית, סבל, סבב, טראומה ופוסט טראומה. כל שינוי קטן במדיניות הישראלית במעברים משליך ישירות על תנאי החיים ברצועה, אך ישראל ממשיכה להתכחש לחובותיה החוקיים להגן על זכויות היסוד של תושבי עזה, ואף המעטים שזוכים לקבל ממנה היתרים למימוש צרכים הומניטריים נותרים חשופים להתעמרות בירוקרטית ממושכת.

בחודש הבא ימלאו 15 שנה לסגר החונק על הרצועה. הסרה של כמה מההגבלות הגורפות והשרירותיות של ישראל לא מתקרבות כדי לפצות על נזקיו העצומים, שאליהם מתווספים גם נזקי סבב מאי 2021, וממילא לא מהוות עמידה בחובותיה של ישראל כלפי הפלסטינים שחיים תחת כיבושה. נדרש הרבה יותר מכל הגורמים המעורבים באזור, בראשם ישראל, כדי לאפשר שיקום. כדי להבטיח שיפור מהותי בחייהם של שני מיליון תושבי הרצועה, מחציתם ילדים ונוער, מדיניותה של ישראל ביחס לעזה, ובתוכה הסגר, צריכה להיכחד.

שי גרינברג היא דוברת ארגון "גישה" לקידום חופש התנועה לפלסטינים ולסחורות מרצועת עזה ואליה