אחרית דבר: עד השיבה

חוברת זו מוקדשת לזכרה של פליטת סַלַמַה, רזאן אל־נג׳אר (1997-2018).  באמצעות חוברת זו אנו מבקשות לכבד את זכרה ולתת הד לקריאתה הצודקת למימוש זכות השיבה
זוכרות

חוברת זו מוקדשת לזכרה של פליטת סַלַמַה, רזאן אל־נג׳אר (1997-2018). ב־1 ביוני 2018 נורתה למוות רזאן אל־נג׳אר, חובשת בת 21, מאש צלף הצבא הישראלי בעת שמילאה את תפקידה כחובשת באגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, בזמן צעדת השיבה הגדולה ברצועת עזה. אל־נג׳אר נכחה באופן קבוע בהפגנות צעדת השיבה וראתה בעצמה ״מגן הצלה אנושי״ עבור ״הפצועים בקווי החזית״. ביום מותה ניגשה במדים מזהים של צוות רפואי, ובעודה מרימה ידיים, לטפל במפגין שנפגע ישירות בראשו מרימון עשן היא נפגעה מירי שכוון אל הצוות, פונתה לבית החולים האירופי בח׳אן יונס ושם נקבע מותה.

אל־נג׳אר נולדה למשפחה של פליטים מסלמה, שגורשו ב־1948 לעזה. היא נולדה וחיה בחֻ׳זאעה, ח׳אן יונס, אל מציאות של פליטות, כיבוש ומצור. היא שרדה שלוש מלחמות ושגרה של התקפות ונהרגה בעת שדרשה, יחד עם שאר תושבות ותושבי עזה, לשוב אל האדמה ממנה גורשה משפחתה.

בראיון לאחר מות בתו, אמר אשרף אל־נג׳אר: ״חלומה של השהידה רזאן היה לשוב למולדתה בכפר סלמה, מחוז יאפא. אנחנו משפחה שנעקרה מסלמה לרצועת עזה […] רזאן הייתה צעירה שאפתנית, שאהבה את החיים, ולכן, מאז שסיימה את לימודיה התיכוניים התנדבה בשירותי הרפואה והשתתפה בהכשרות חובשות.״[1]

באמצעות חוברת זו אנו מבקשות לכבד את זכרה ולתת הד לקריאתה הצודקת למימוש זכות השיבה.

רזאן אל־נג׳אר, בצעדת השיבה הגדולה ברצועת עזה, אוחזת שלט ובו כתוב ״אני שבה״. צלם לא ידוע

[1] تاريخ النشر, ״والد الشهيدة رزان: حلُمَتْ بالعودة لِيافا ولا خوفَ على الجرحى بحضورها,״ عرب 48, 3.6.2018

 

סלמה וכפר שלם הם שני ממדים של כאב, של מאבק, של עוול, ובה בעת של חיי קהילה מלאים ועשירים. בסדרת מאמרים זו אנחנו מציעות מבט חטוף על סיפורו של המקום ועל המאבק לשחרור ושיבה של הקהילה הפלסטינית, ולקיום חיים הגונים לתושבים היהודים ששוכנו בו.

"זוכרות את סַלַמַה״ היא החוברת מספר 65 בסדרת החוברות שעמותת זוכרות מפיקה לתיעוד המקומות שישראל כבשה והרסה במהלך הנכבה מאז 1948.

המאמרים בפרויקט:

הכפר הגדול ביותר בנפת יאפא" – עמית בן-חיים על סלמה לפני 1948
"להפיל חללים ולשרוף מכל הבא ליד" –" עידן מורים על כיבוש סלמה
"אני מרגיש שגם אנחנו פליטים כמוהם" – נטלי ברוך מראיינת את אהרון מדואל על כפר שלם
מסלמה לכפר שלם: כרוניקה של גירוש – מירי מרמור על מניעת השיבה והקמת כפר שלם
היש אחריות מזרחית לנכבה? – דורון יעקב ועדי גולן בכנפו מראיינות תושבים יהודים בכפר שלם
"היהודים התיישבו מול סלמה, לא רחוק מהפרדסים שלנו" – רנין ג'ריס מראיינת את זהרה עבד אלקאדר אבו־חאשיה
״זה הסיפור של כל משפחה פלסטינית״ – סיפוריהם של אלה שנולדו לפליטות
"48 דקות מיאפא לסלמה" – גיא שלו נוסע לסלמה ומתבונן בשינוי
"הרגשתי שטבורי קשור לעץ הסידר" מיכל מרגליות על מוסטפא אל חלאג'

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.