עם לכתה של טלי קריצמן-אמיר

כחוקרת אקטיביסטית פורצת דרך, תמיד העדיפה את הדיון העקרוני ואת הטיעון המוסרי המשכנע. ברגע שנדע להסביר ולחשוף את האמת המוסרית, טלי חשבה, נהיה גם קרובים יותר למימוש שלה במציאות
איתמר מןאיתמר מן

מרצה בכיר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

הודעת ווטסאפ מטלי קריצמן-אמיר, לפני ימים ספורים: "הי, זה יוני. אני מצטער לבשר שטלי נפטרה היום לאחר מאבק ארוך וקשה." הודעה אחרונה מתוך סדרה ארוכה של הודעות שאותן טלי דווקא כן כתבה. הודעות קבוצתיות שנשלחו כל יום שישי ועדכנו במצבה ההולך ומתדרדר. ובסופן יוני, בעלה של טלי, משתמש בקבוצה כרשימת תפוצה לחדשות הגרועות ביותר.

זו לא הייתה הפתעה. גם חברים שכמוני, שלא היו אתה בקשר יומיומי, ידעו על מצבה ההולך ומחמיר. אבל האמת שלא ידעתי מה לעשות עם המידע הזה. בירכתי אותה ליום ההולדת ה-43 שלה שחל לאחרונה, ברכה סתמית, שחזרה על המטרה הקרובה שהיא סימנה לעצמה. מתוך הודעה מה- 7/5: "בתחום הדברים השמחים, אור השתתפה באופרה קהילתית והשבוע ההופעות שלה והיא ממש מופיעה מקסים. עכשיו שאני נושמת סביר, אוכל לראות אותה בשאיפה."

אהבתי את טלי מאוד, אבל אני רוצה להקדיש כאן כמה מלים דווקא למישור המקצועי שבו טלי היתה חוקרת מבריקה ופורצת דרך, שגם השפיעה עלי מאוד. את הדוקטורט שלה טלי סיימה בשנת 2008. היא כתבה על "פליטים חברתיים-כלכליים" בהנחייתו של פרופ' איל בנבנישתי. קשה להפריז לגבי החדשנות שלה בזמנו לתחום שהיא כתבה עליו. השאלה שהיא מציבה בעבודתה היא האם ראוי להעניק הגנה גם למי שנעקר מארצו על רקע של רעב או מחסור חומרי קיצוני, מסתמנת כאחת משתי השאלות המרכזיות ביותר בתחום זכויות מבקשי המקלט במאה ה-21.

דיני הפליטים של המאה ה-20 הוגדרו סביב הדמיון הפוליטי של הרדיפה הגזעית והפוליטית ששורשו במלחמת העולם השנייה ובשואה. טלי הבחינה בכך שההגירה הלא-רצונית של זמננו מוגדרת במידה רבה על ידי אי-צדק חלוקתי גלובלי, ופיתחה טיעון שמאתגר את דיני הפליטים המסורתיים. השאלה אם וכיצד ניתן לממש הגנה רחבה כזו הייתה מבחינתה שאלה מסדר שני. כמו בכתיבתה המאוחרת יותר, טלי תמיד העדיפה בראש ובראשונה את הדיון העקרוני ואת הטיעון המוסרי המשכנע. ברגע שנדע להסביר ולחשוף את האמת המוסרית, טלי חשבה, נהיה גם קרובים יותר למימוש שלה במציאות. המחסור והרעב במדינות עניות קשור בתקופתנו כמובן קשר הדוק לשינוי אקלים, וכך טלי הייתה גם פורצת דרך בדיונים מוקדמים על הגירת אקלים, נושא שכמובן רק הולך והופך לדחוף יותר מאז.

עם השנים, טלי הפכה לחוקרת הישראלית המובילה ביותר של דיני הפליטים. היא כתבה על שאלות גלובליות וגם חקרה בדקדקנות אינספור היבטים של המדיניות הישראלית בנושא (מדיניות שעליה כעסה מאוד). באמצעות מחקרים השוואתיים היא ניתחה את מדיניות ההגירה הישראלית בהקשרים רחבים שגם פתחו שיחות רבות עם חוקרות וחוקרים בכירים בחו"ל. לא פעם נשאלתי את מי לקרוא כדי ללמוד על המדיניות של ישראל בסוגיות של פליטים והגירה. בכל פעם שזה קרה, המלצתי קודם כל על מחקריה של טלי.

טלי קריצמן-אמיר
טלי קריצמן-אמיר

לא פחות חשוב מכך, טלי ליוותה כל מאבק זכויות אדם בתחום ההגירה שהתקיים במחוזותינו בחמש עשרה השנים האחרונות, ליווי משפטי ואנושי קרוב. במובן הזה היא הציבה מודל שאין כדוגמתו של חוקרת אקטיביסטית שהמחקר שלה נבנה מהמאבקים והמאבקים נבנים מהמחקר שלה. טלי עזבה את הארץ, בהתחלה באופן זמני, גם מתוך מידה של מחאה על החמרתו והשתרשותו של משטר ההפרדה הצבאי במרחב של ישראל-פלסטין. אבל גם מרחוק, היא לא יכלה להפסיק להיות מעורבת. כמה ניירות עמדה, חוות דעת ועתירות שלטלי תרומה מרכזית בניסוחן… כתוצאה מעבודה הזו, המחקר שלה תמיד נשען על פילוסופיה אך גם על עשייה והיכרות אינטימיות עם פליטות ופליטים, אקטיביסטים ואקטיביסטיות. יתרה מזו, מחקרי זכויות האדם של טלי וההשתתפות שלה במאבקי זכויות אדם לא הסתכמו בפליטים ובהגירה. היא עקבה מקרוב אחרי הפרות זכויות האדם בישראל ובשטחים, מכל הסוגים והצבעים. לכל הקשר הביאה איזמל מנתחים אנליטי וצו מוסרי בלתי מתפשר.

מחקרי זכויות האדם של טלי וההשתתפות שלה במאבקי זכויות אדם לא הסתכמו בפליטים ובהגירה. היא עקבה מקרוב אחרי הפרות זכויות האדם בישראל ובשטחים, מכל הסוגים והצבעים. לכל הקשר הביאה איזמל מנתחים אנליטי וצו מוסרי בלתי מתפשר.

טלי גם היתה מורה יוצאת מן הכלל. אני יודע את זה כי הייתי התלמיד שלה בתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. זה היה בקליניקה לדיני פליטים. עו"ד ענת בן דור ועו"ד אורה בלום הנפלאות היו עורכות הדין של הקליניקה. טלי היתה המלווה האקדמית. בגיל כמעט לא היה בינינו הבדל, אבל היא פתחה בפניי את השאלות הבסיסיות של מחקר הפליטים וההגירה, שאלות שנמצאות במרכז העבודה שלי עד היום. היא שלחה לי אז טיוטה של הדוקטורט שהשאירה עלי רושם עמוק. אמרתי לה תודה על כך, מספר פעמים, בזמן חייה, ועדיין אני מרגיש שאולי לא הודיתי לה מספיק על ההשראה הרבה ולא פחות חשוב התמיכה הרבה שהיא נתנה לי לאורך השנים. חוקרות וחוקרים אחרים בתחום דיני הפליטים וההגירה יוכלו להמשיך להנות מהכתיבה והמחשבה הבהירים והחדים של טלי. הם אולי רק לא יידעו שנלקחה מהם חוקרת מבריקה שיכלה לתרום תרומות רבות וחשובות, טרם זמנה.

כשאני חושב עליה עכשיו, הדבר שהכי מצער אותי הוא שהחמצתי לתמיד את ההזדמנות לכתוב איתה יותר. נזכרתי שכן כתבנו יחד פעם אחת, באופן לא-אקדמי — מאמר תגובה קצר לטור של נחמיה שטרסלר בהארץ. ניסינו להתנגד לתפיסה הרווחת כל כך, אז והיום, שהגנה על פליטים פוגעת בראש ובראשונה באזרחים העניים ביותר. כך כתבנו: "אם הפגיעה בפריפריה היא אמנם קשה יותר מזו שבתל אביב – הדבר נובע מבעיות עמוקות של אי-צדק חלוקתי ופערים גדולים ההופכים אזורים מסוימים בישראל לפגיעים יותר. […] כליאתם של מבקשי המקלט עלתה עד כה למדינה 60 מיליון שקלים." לצד הפליטים החברתיים-כלכליים עליהם כתבה טלי בדוקטורט, זוהי אולי השאלה השנייה המרכזית ביותר בתחום זכויות מבקשי המקלט במאה ה-21: כיצד ניתן להגן על פליטים מבלי לפגוע בביטחון חברתי ותעסוקתי של מי שהכי זקוק להם? בהקשר הזה לא הספקנו לגרד את פני השטח.

למאמרים של טלי-קריצמן אמיר ז"ל בהעוקץ

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.